אני חושב שאתה הולך
בכיוון בסדר גמור עם טווין, וכל הכבוד על "הרמת הכפפה" (אני כרגע מרים כפפות כבדות יותר על אותו שולחן שממנו אני כותב): סה"כ צודקת כאן טרודי שאין זמן מקביל בעברית, זמן שמציין פעולות שכבר נשלמו. לכן התרגום שלך של "להתהדר בקריאתו" הוא אומנם לא אחד לאחד - אבל הוא מעביר את האינפורמציה הכי חשובה - כבר קראת את הקלאסיקה, שכן אינך יכול להתהדר במשהו שלא קראת (בעיקרון, כמובן). למעשה, זה נראה לי ממש פיתרון טוב, כי גם ה-to have read של טווין מבליע את זה שאתה מתהדר בכך שקראת את הקלאסיקה: oh sure, I've read it yaers ago (בניגוד ל"טרם הספיקותי" הגששי, שאומנם מכה על חטא על זה שלא קרא, אבל משתמש בשפתם הפלצנית של אנשי ספר, אותה הטיה ביזארית "הספיקותי". אגב, תרגום ל"פלצני"? ושיהיה יותר מדויק מ-pompous!)