פינת הנונסנס

אשה = חושך (?)

אני לא מוצאת אפשרות לטעון שזה מה שהם אומרים!!! לא כל התיאורים של מופע או כל חלקיו של השלם - זהים! נשיות - ולא אישה, היא אחד הפנים של ה- יין. יש לזה השלכות פמיניסטיות מרחיקות לכת, כי כל גבר הלומד זאת, מכיר בהכרח שהוא כ- 50% יין!
 

hypatia

New member
השפה היא פוליטית

אינני מתנגדת לכל המשגה המסייעת להתפתחות האישית, ואשר אינה מחבלת באפשרות של התפתחות ושינוי עתידיים (וכמובן, שאינה פוגעת בזולת). יש מושגים והגדרות שהן מאד מועילות בנקודות שונות בחיים, ובנוסף, חשוב בעיני שכל איש/ה תמצא את עולם המושגים והאמונות המתאים לה. לעיתים אנו ממשיכות להחזיק במושגים ואמונות אלו גם בהמשך הדרך, ולעיתים אנו מאמצות המשגות חדשות או יוצקות תכנים ומשמעויות חדשות במושגים הישנים. לפיכך, אינני מתכוונת כלל להוציא "צו איסור פרסום" או משהו דומה על השימוש במושגים אלו. עם זאת (וודאי כבר צפיתן אותו) ,אינני חושבת שניתן לנתק "רוחניות", או במילים שלי "פילוסופיה", מפוליטיקה, חברה ומוסר. יש לכך מספר סיבות, שאמנה כמה מהן: • אמונות ומערכות מושגיות לא צצות יש מאין. כדי שנוכל לאמץ מערכת מושגית מסויימת עלינו להיחשף אליה, או למערכת דומה שתאפשר לנו לפתח מתוכה את המושגים המתאימים לנו. ההקשרים הפוליטיים-חברתיים הם שקובעים אילו מושגים יהיו ידועים יותר ואילו פחות, ולכן הם משפיעים על עולם האמונות שלנו (ודוגמה מובהקת לכך, היא ההרחקה של תיאוריות ומחקרים פמיניסטיים ממרבית תכניות הלימוד). • ההקשרים הפוליטיים-חברתיים בהן אנו חיות, אינם משפיעים רק על מידת החשיפה שלנו למושגים ואמונות, אלא אף על התגובה שלנו אליהם. לכל מושג מוענקת תווית ערכית על ידי ההקשר המסויים בו הוא עולה. למשל, המושג "רוחני" – נתפס מנקודת מבט אחת כמבטא עומק, ומנקודת מבט אחרת כתלוש מהמציאות ושטחי. כל אחת/ד מאיתנו משתייכת לקבוצות רבות – מעמד סוציו-אקונומי, לאום, מגדר, מין, מוצא, דת, ועוד. ההשתייכויות הדומיננטיות שלנו יקבעו בדר"כ את האופן בו נגיב ונעריך תפיסות מושגיות שונות. ולכן, א/נשים מאותן קבוצות השתייכות, מגיבות בצורה דומה לאמונות ומושגים מסויימים (למשל, מרבית הא/נשים החילוניות סבורות, שאחד המאבקים החשובים ביותר שיש לנהל הוא המאבק ב"כפייה הדתית") • לכל אמונה ומושג יש גם השלכות פוליטיות – השפה בה אנו משתמשות איננה יכולה להיות שפה פרטית, מאחר ואז אין לה מובן. שפה חייבת להיות משותפת לציבור כלשהו, משום שרק באמצעות הסכמה בין מספר כלשהו של א/נשים על המשמעות של מילים, השפה יכולה לבטא משמעויות ולשמש כאמצעי לתקשורת. לכן, כל מושג בהכרח קשור למערך חברתי, ומתפקד בתגובה אליו. משום כך,לא ניתן לדעתי, לבטא את המושגים "נשיות" ו"גבריות" רק בהקשרים אמנותיים רוחניים, מבלי שיהיו לכך השפעות על האופן בו נתפסים ומתפקדים מושגים אלו בהקשרים אחרים. אין פירוש הדבר, שהמשמעות של מושג מסוים בהקשרים שונים חייבת להיות זהה, אבל היא גם אינה יכולה להתקיים באופן אוטונומי ומבודד. • הוגים/ות מסויימות בזרם הפוסט-סטרוקטורליסטי אף ייחסו חשיבות רבה לתת-מודע, והקבילו את המבנה שלו למבנה השפה (במובנה הרחב ביותר). כלומר, כל מערך האמונות המושגים והתפיסות של החברה בה אנו חיות, טמון בנו ומכתיב את תפיסתנו לעצמנו ולעולם, בין אם אנו מודעות לכך ובין אם לאו. גם התחביר של השפה שלנו, משמע, ההקשרים בין המילים/מושגים והמעמד הערכי שלהם (נושא, מושא, טפל וכו´), חבוי בתת-מודע שלנו ומשפיע עלינו מבלי משים. לכן, כל ניתוק שנבצע בין ההקשרים השונים של חיינו יהיה מלאכותי, ולתפס בעיניים פוסט-סטרוקטורליסטיות כהדחקה והכחשה. ועד כאן להפעם.
 

מירה ח.

New member
מסכימה חלקית...../images/Emo12.gif

מקובל עלי לחלוטין ש:"יש מושגים והגדרות שהן מאד מועילות בנקודות שונות בחיים, ובנוסף, חשוב בעיני שכל איש/ה תמצא את עולם המושגים והאמונות המתאים לה." משם אני יוצאת בתחושה שמה שאני לומדת והמושגים שאני רוכשת במסגרת "רוחנית" (שוב, הגדרה צולעת למדי), לא *לגמרי* מנותק ממעמדי החברתי\תרבותי\כלכלי, אבל גם לא תמיד מקושר אליו ומחייב אותו. וגם אם אני מקבלת שיש: "חשיבות רבה לתת-מודע, ו[הקבלה בין] המבנה שלו למבנה השפה (במובנה הרחב ביותר). כלומר, כל מערך האמונות המושגים והתפיסות של החברה בה אנו חיות, טמון בנו ומכתיב את תפיסתנו לעצמנו ולעולם, בין אם אנו מודעות לכך ובין אם לאו", גם אז, אני מעדיפה לא לדחות את המונחים שהדאואיזם מייחס לנשיות\גבריות, משום שלדעתי הם רק מרחיבים את דעתי ולא מגבילים אותי, כפי שעושים הסטריאוטיפים המודרניים. היפטיה, אם את מעונינת, אשלח לך באופן פרטי תיקשור על היבטים של "נשיות\גבריות" שקיבלתי כדי לחזק את עמדתי.
 
אשה=חושך, ירח, רכות, קבלה, הפנמה,

הכנסה, תמיכה, עיטוף, חיבוק, לידה, ועוד. גבר=כל השאר. תמיד בהיפוך. תמיד או-או. תמיד שחור-לבן. תמיד קצוות. תמיד נשיות-גבריות. ירח-שמש, יום-לילה, פלוס-מינוס, מחצין-מפנים. זו דרך מאד מסויימת , קבועה ובלתי משתנה לתאר את העולם שאנו חיים בו. נכון (תגובה לערבה) שכולנו אמורים להבין שכל אחת מאיתנו בנוייה מגם וגם. כ"מ כל אחד. אבל, כשאנו באים לבחון את השורש ממנו צמחו הדברים, אנו מבינות, שוב, שההפרדה קיימת. איך אפשר להפריד בין התיאוריות הרוחניות, לבין החיים הגשמיים והרגשיים של בעלי אותן תיאוריות? הגוף הוא אחד, שלם. לקבל את רעיון החיבור בין ין לינג, משמעו לחיות חיים שלמים. זה טוב, אבל זה מגביל. למה? כי א/נשים לא חיים כך. הם מעדיפים לזהות עצמם עם מי שחזק ושולט. ובחברה שלנו, תמיד צד אחד תופס את כסא הזה. אותם יוצרים עצמם, של ין/ינג, חיו חיים של סגידה לגבריות/אור/שמש / כוח/ שליטה. כפי שאותם פילוסופים, שעסקו רבות במהות האדם ואמרו דברים יפים אף נשגבים, לא כללו כלל את האשה בהגותם. האשה והנשיות, מבחינתם, היו לא-אדם. תראו לי את ההיסטוריה המזרחית-סינית הקדומה, שמבוססת על ין/ינג, מפנה מקום לאשה - לא לנשיות! הנשיות כרעיון, יפה מאד. אבל אנחנו חיות כאן ועכשיו ואין לנו מקום אמיתי, רחב בחיים האלה. גם הנשים הסיניות חיו שם, ומקום לא היה להן. אי אפשר להתעלם מכך. אנחנו יכולות לנסות וליצור מבנה חדש, מירקם חדש. אבל לחזור ולצעוד באותם שבילים, אותם היתוו א/נשים שהגברי היה בעיניהם הנשגב - זה לא. ועל מקומות הביניים וא/נשי הביניים - בפעם הבאה.
 
רגע רגע!

נעשה כאן מעשה מגונה בתרבות שלמה! את מחווה דעה מתוך חוסר הידיעה, בצורה מאד "ז......" ! כי עפ"י התפישה הדאואיסטית, יש תרבויות שלמות ייניות - המתנהלות לפי הירח, ויאנגיות - לפי השמש! (לוח השנה למשל). החברה הסינית ראתה באשה חפץ - שמן הראוי לכווץ אותו אל מעבר לממדיו הטבעיים (את כפות הרגליים למשל), וזוהי ההוכחה הטובה ביותר לכך שיין לא = אישה!!! היין בתפישתם הוא 50% מקיומו של העולם! ההקבלה שאתן עושות כאן, ממש שגויה!!! ייןויאנג הם מושגים דינאמיים, לא סאטטיים. אינני יודעת דיי כדי לתת כאן הסברים מדוייקים - מה כן, אבל - אני מרגישה שאתן עושות כאן עוול לתרבות העיון...
 
בכל הצניעות והענווה, אני תלמידה רבת

שנים וניסיון, בתורות המזרחיות וברוחניות ואף מורה ומדריכה. וד"א מזה ה: "ז..." ? אני זקוקה להסבר. התעמקתי רבות בתורות ובתפיסות, וכמו שכתבתי וציינתי, בשעתן הן נראו לי התשובה האולטימטיבית לתפיסות המערביות שאני מכירה מלידה. אז אולי לא הסברתי ברור מספיק, ואנסה שוב; תרבויות שלמות, המתנהלות לפי כך ולא כך, וכאלה המנהלות לפי ההיפוך של אותם כך ולא כך, מוכיחות את מה שאני טוענת וקטונתי מאד לפי דבריה של הגדולה במורותי - סיקסו ונושאת כליה העברייה, היפטיה-שרית. העולם שלנו בנוי מתכנים מעורבים ולא נפרדים. התפיסות הנ"ל בנויות מאבחנה בנפרד ומהמלצה לחבר ביניהם. אני, כיום, הולכת בכיוון האומר שאין הפרדה. ולכן גם לא צריך מאמץ לחבר. יכול להיות שהשקפת עולם כזו, נמצאת מרחק כה גדול מעבר לאופק, עד שעדיין לא רואים מה יש שם. טוב, אין לי בעייה להיכלל בין ה"לא ובנות" או "המוזרות". בד"כ הייתי שם, במקומות הללו. כולל בפמיניסטיותי, בגדי, "נישואי" , לידותי, הופעתי, דעותי וכו´ וכו´. מה שברור לי הוא, שבעוד כ - 10 שנים, תפיסת העולם שלי תהפוך לקאלט. ואני לא עומדת בפיתוי להראות לך את הבלתי אפשרי שבתפיסת העולם שלעיל, מתוך חייך שלך: את נחשבת ליוצאת-דופן, שהקונצנזוס לגביך אומר "טוב, היא מתעקשת, אבל היא תכיר בטעותה בקרוב". את, למעשה, לא-שייכת, היות ואת שוברת את תבנית האו/או. אני, לעומת זאת, מכלילה אותך בעולם המורחב שלי, היות ואין בו "יוצאי דופן".
 

מירה ח.

New member
אורין, שוב הנחת יסוד שגוייה

אנחנו מנסות להסביר כאן כבר מספר פעמים שהיין\יאנג (לפחות לדעתינו הצנועה) אינו מייצג תפיסת או\או אלא דווקא גם וגם. די, עייפתי מדיון זה.
 
אני מבקשת ממך, למרות עייפותך, לתת

לי את האשראי, הקטן, שהעניקו לי גדולים ממני. את תיאוריית הגם וגם, אני מכירה. החזקתי בה, הערכתי אותה, הפצתי אותה, חייתי אותה ביום ובליל. קרה משהו בחיי, שהביא אותי לראות בה בבואה של או/או. יכול להיות שאני שוגה, יכול להיות שאת ואחרים, צודקים. לי נדמה, שעשיתי דרך כלכך ארוכה, שעברתי במקומות בהן את וערבה מצויות, והלכתי הלאה. מקורות חוצארציים, ושוב עם כל הצניעות, מזומנים לי אישית ביום-יום. גם משם אני מקבלת מסרים ברוח דברי. אפסיק כאן ע"מ שלא להכביד עליך, מאחלת לך מנוחה טובה ומרעננת.
 

מירה ח.

New member
האשראי ניתן

אם כבר היית במקום בו אני נמצאת, והלכת כבר הלאה, אזי אני עפר לרגלייך...
 
זה מה שקורה כשאני בעבודה???

"עברתי במקומות בהן את וערבה מצויות"... אורין!!! אישתי? מיטתי? ילדיי? באיזה מקומות שלי כבר היית??? 25 שנה בשירות הדאואיזם לא מעמידות אותך בנעלי העקב של אף אחת... אני למשל מעולם לא קיבלתי עליי את השקפת העולם הזו... אני רק מוצאת אותה מרתקת. לא רלוונטית עבורי, לא מתאימה לחיי, לא מספקת. אז זה אומר שעשיתי בשבוע את מה שלקח לך 25 שנה? אם את מתקשרת/קלרוויאנטית/מדיום/... / זה נפלא. אשמח לשמוע על כך הרבה, וכמו בכל נושא "לעשות שיעורי בית" ברצינות. ואף אודה לך על כך. אם יש לך דעות על טאואיזם - אשמח לעקוב! אבל אנא - כוחך לא בהשוואה ו-ניצחון. לא ב"גדולה השוואתית"!
 
למירה ולערבה, אני נכנעת ומרימה את

ידי. היססתי הרבה אם לכתוב מה שכתבתי. עשיתי טעות ועליה אני מצטערת. אני מבינה את הלגלוג ומקבלת אותו בהכנעה, היות והוא פרי מעשי-שלי. בכל אופן, כתבתי בתחילת המשפט (זה שערבה ציטטה) "נדמה לי.." ולכך התכוונתי. אם השוויתי - טעיתי. אם שידרתי "ניצחון" - שגיתי. היה נדמה לי שאני מספרת על תובנותי, נראה שעשיתי זאת באופן לא מוצלח. ושוב - קטונתי והסליחה עימכן.
 

מירה ח.

New member
אורין, לא לגלגתי ולא הפחתתי../images/Emo24.gif

מגדלותך. הודעתי איננה נקראת כמו כתביה של הלן סיקסו הדגולה, ואין בה לא כפל-לשון ולא כפל-משמעות. אנא, קראי אותה כפי שנכתבה וכוונה במקור: קידה והערכה לידענותך ולמקום המתקדם בו את נמצאת.
 
נכנעת???

לא אישה כמוך תיכנע! הרי רק התבדחתי איתך קצת... וכל מילה של מירה "גם אני"!!! ועל תובנותייך - תני עוד!!! עוד מזה בבקשה!
 
אורין יקירתי!

אני בהחלט יוצאת דופן!!! כמה נשים את מכירה שסיימו 3 תארים באוני´? זה יוצא דופן! כמה לסביות את מכירה? גם בכך אני יוצאת דופן. כמה לסביות את מכירה שהן אמהות ל-3 ילדים? כנ"ל! כמה לסביות/אמהות/אק´ וכו´ ששערן אפור? .... אני יוצאת מהרבה דפנות (יוצאת דופן) של הרבה קופסאות. אבל זה ככה בתפישה הלינארית/זכרתנית/מערבית! כל כולה מיונים ודפנות. בתפישה הדאואיסטית אין דופן כלל! היין והיאנג לעולם לא ייתכנו בצורתם הטהורה, וכל הרעיון הוא, שהם תמיד - עירוב! התפישה היא תפישה מעגלית, לא לינארית!
 
הכל נכון, אבל, את מדברת על תיאוריה

וכתיאוריה, היא יפהפיה, מלהיבה, מושכת ונכונה. היות וכיום, אינני יכולה להפריד תיאוריה רוחנית ממימושה הגשמי, אני מוצאת שגם בתרבות בה נולדה וצמחה התיאוריה הזו, לא יושם השימוש בה. זה אחד. שניים: האבחנה שיש אלף ותו, הנוגעים זה בזה, הנאחזים זה בזה, השוכנים זה בצד זה, עדיין אינה הופכת אותם לחומר מעורב. הם תמיד נמצאים בנפרד ודרוש מעגל ע"מ שייצמדו. שאיפתם הבסיסית היא לחיות בנפרד, הרעיון הוא לעגל אותם יחד לשם מימוש השלם. אלא שצריך לאחוז אותם, אחרת, שוב ייפרדו. כשאני בוחנת את כל תפיסות החיים, היוצאות מתוך התפיסות המזרחיות, אני עדיין מוצאת שם את הזיכרות השולטת בכוחה ואת הנקביות השולטת בערמומיותה. כוח מול מוח-חברי את שתיהן ותקבלי שלם. אני, היום, פורשת מהרעיונות האלה שהיו טובים עבורי במשך למעלה מרבע מאה. מה לעשות, המוח שלי בגר והלב שלי החכים. כיום, התפיסה שלי את רעיון השלמות, כוללת את רעיון היוניסקס, ההרמפרודיטיות וה´אחת´. אינני רואה בין/ינג משהו שגוי או פסול. הרי עבורי זו היתה תמצית השקפת העולם שלי במשך כלכך הרבה שנים. חייתי לפיה. אלא שהיום אני במקום אחר, מתאים לי יותר ונכון לי יותר. יש לי הרבה סבלנות עד שגם אחרות יגיעו לשם.
 

טל קר

New member
ועל המחקר שלנשים יש מוח גדול יותר,

שמעת? כי גודל לא מודדים ככה סתם, אלא ביחס לגוף למשל. ולנשים היחס בין נפח המוח לנפח הגוף גדול יותר מאשר אצל גברים. כדי שתדע על מה שאתה מדבר. כי להגיד ´מחקרים הוכיחו´ זה מה זה קל. הנה, WATCH ME "מחקרים הוכיחו שהירח עשוי מגבינה". ראית? גם היה קל, גם עלה לי 0 כסף. כשתרצה שיתיחסו אליך ברצינות כדאי שלא רק תגיד "מחקרים הוכיחו", אלא שגם יהיו מחקרים אמינים כאלה, אחרת אתה סתם יוצר רושם קצת, המ, לא מרשים.
 

פומפיה

New member
נכון (ותוספת)

משקל המוח הממוצע ( מתוך מחקרים, ואני לא מצוידת בסימוכין ) - 1450 גרם - אצל גברים 1350 גרם - אצל נשים. במלים אחרות, היחס בין משקל המוח למשקל הגוף אצל נשים אכן מעט יותר גדול מאשר אצל גברים. דויד, בינינו, לא אמין במיוחד. לא בפסוודו-ממצאים-מחקריים שהוא מציג ולא בדעות שהוא שוטח כאן בעיקר כדי לעורר פרובוקציות.
 
למעלה