פופינה, נווה צדק

  • פותח הנושא Gרר
  • פורסם בתאריך

יויו13

New member
תודה על דיווח מרתק . כל הכבוד לך שלמרות מספר

התרגזויות(ממש הרגשתי שאתה כועס )
סיימת בדיי פירגון למקום למרות פאשלות די רבות.
לגבי הפתק
2 הסנט שלי
טמבל ,טיפש וחסר הבנה בסיסית (אפילו המלצרים הבינו יותר )
מהשף הנכבד הזה .
לעניות דעתי סוד ההצלחה של מסעדה הוא כן להתייחס לביקורות שליליות והערות של קהל הסועדים .
 

Gרר

New member
הגישה שלי היא תמיד מפרגנת מסיבה מאד סוציומטית

כלקוח, אני הוא זה שאמור להנות מכל שיפור שיושג ולכן למעט מקרים מחרידים שבהם העסק נראה אבוד לחלוטין - המטרה שלי היא תמיד לשפר מתוך תקווה שהביקור הבא שלי באותו מקום יהיה מוצלח יותר.

הדברים נכונים במיוחד על מסעדות מהסוג של פופינה שמאד חסרות לי כאלה בארץ ואני ממש מתפלל שיצליחו ויעלו על הדרך הנכונה.

באשר לפתק - יש לי תחושה שאם מנהל המסעדה היה מקבל את הפתק הוא כן היה שומר אותו ומסתכל אחר כך, אבל בסיטואציה הזו הוא נכח במקום אחר באותו זמן. השף אני נוטה להאמין שהוא לא ממש הבין מה רוצים ממנו עם איזה פתק מוזר...
 
תודה!

על השיתוף ועל הפוסט המעניין.
אני כנראה מאלה שדווקא נהנים מפוסטים ארוכים שמספרים יותר (טוב אולי בגלל שאני גם רושם כך).

לגבי פופינה, מאז שנפתחה נשאלתי כמה פעמים אחרי כמה סקירות שונות אם "בא לי לגשת"..
ובכל פעם עקמתי פרצוף ועניתי "לא יודע", גם לאחר המהללות.. בטח ובטח אחרי כזו כמו שלך.
אני כנראה אמתין עוד קצת לראות מה יעלה בגינה עד שאגש להתנסות.

תודה שוב.
 

Gרר

New member
תודה

אני חושב ששווה לתת להם צ'אנס למרות ההסתיגויות.

הייתי רק מבקש במעמד ההזמנה מקום בצידי הבר ולא בדיוק במרכז. גם בצד אפשר לראות טוב למדי את הנעשה במטבח מבלי להפוך לחלק מהצוות...

ומעבר לזה - בחירה זהירה של המנות. כמו אצלנו זה לא מבטיח הצלחה ובכל זאת משפר את הסיכויים.
 
נשמע כמו קטלוג של כל הרעות החולות של מסעדות

אופנתיות בתל אביב בתקופה האחרונה. היית סלחן עד מאד - ואני לגמרי שותף לרצון לא לקלקל לעצמך את הערב, אבל השורה התחתונה היא רעה, רעה מאד. האם אתה מכיר מסעדה שהתחילה ככה ופתאום השתפרה פלאים? אני לא זוכר כאלה.

בדומה למבולבלשלם שכתב מעליי, סך הדיווחים עד כה, כולל החיוביים שבהם, ממש לא עשו לי חשק להגיע לפופינה. ברוכה ה', עפי"ר אני יודע לקרא בין השורות ולנחש, מה מתאים לי ומה לא.

נורא אהבתי את עניין הכנת הפתק. לפעמים אני עושה שיעורי בית כאלה - לדעתי, זו דרך בטוחה לנסות למקסם את ההנאה.

ובכלל, נהניתי מאד (כרגיל) לקרא את מה שכתבת. אני אוהב מאד את סגנון כתיבתך - רגוע, לא מתלהם, קשוב לפרטים ומנומק - שמפיק תיאורים שאין לי מלה אחרת לתאר אותם כ"חכמים" (סליחה).
 

Gרר

New member
תודה

צריך גם לקחת בחשבון שלכל אחד סף רגישות אחר ולא בטוח שכל מה שמפריע לי גם יציק למישהו אחר. זו גם הסיבה שאני סלחן יחסית: מי שמאד קפדן צריך להיות גם קצת סלחן אחרת יהיה לו קשה מאד להנות בחיים עם אל כל דבר שהוא שם לב אליו הוא גם ממש לוקח ללב.
 

bruno01

New member
נראה לי שקצת הגזמת...

רוב התקלות שקרו להם, לפחות כך נדמה לי, קרו בגלל נותן שירות אחד שהיה קצת מוזר, או לא מקצועי במיוחד.

נכון שזה ממש לא מקום שמתאים לכל אחד, ונכון שהם לא עומדים ביומרנויות של ההצהרות או תיאורי המנות, אבל יש לי הרגשה שלקחת קצת רחוק מדי את התיאורים המפורטים והמנומקים של Gרר.
 
אמנם אני לא רוזינר

אבל לא כל כך הבנתי איך לקחת ממה שאילן רשם ועד לכך שהוא קצת הגזים?

אני חושב שהוא דווקא לא הגזים מספיק. אלא רק רשם שמה שהוא מרגיש שבשורה האחרונה זה נקרא רע. והאמת שאני מסכים איתו
.

הבעיה היא כפי שכבר דנו על זה כמה פעמים היום בפורום - זה ההייפ וההבטחות שיש ממקומות כאלו שאמורים לתת לנו חוויה קוליאנרית טובה מאד עם כל מה שמשתמע בכך.
לזוג Grrr זה לא קרה - לפחות כך אנחנו הרגשנו, יכול להיות שהם יגידו "לא, דווקא היה ערב מוצלח - על אף הריג'קטים ועל אף הסקירה"

"נותן שירות שהיה קצת מוזר" יכול לקלקל את הערב, שלא לדבר על מנות "סתם" שהם טעמו ולא היה בהם שום מעוף או עמידה "בהבטחות" בעוד אחרי שהם הזמינו אחר הכנת שעורי בית קפדנית.
וגם אתה אמרת: ונכון שהם לא עומדים ביומרנויות של ההצהרות או תיאורי המנות -
אז מה בעצם כן יש שם ש"חייבים" לנסות או ללכת?
המשפט שלך די חוסם עליהם את הגולל באופן מוחלט מבחינתי.

בינתיים המסעדה הזו מזגזגת מידי ודווקא לצד הלא מרשים אם יותר לי.
בטח אם אנחנו קוראים מחברינו פה שאני אישית לוקח קצת יותר ברצינות מאיזה משתפך אינטרנטי "מוזמן".

 

bruno01

New member
כשאילן כתב "קטלוג של כל הרעות החולות"...

לי, אישית, זה מרגיש קצת הגזמה.

כשאני ביקרתי שם (ואני אמנם חוטא בהשתפכות לפעמים, אבל אף פעם לא מוזמן) לא הרגשתי שמדובר במקום כל כך נוראי כלל וכלל. אני הרגשתי שכן יש שם רצון לתת חוויה טובה, ומיוחדת. נכון, ובעיקר בדיווח של Gרר, שיש בעיות (גם בדיווח שלי כתבתי על כמה), והן לא אמורות להיות, אבל יש לי הרגשה שבעקבות הדיון שלכם בדיווח שלך על פרסקו אתם קצת שופטים לחומרה.

גם אני מת על מקומות בעלי DNA דומה לזה של מעיין הבירה ופרסקו, אבל אני חושב שיש גם מקום למקומות כמו פופינה, שמנסים לעשות דברים קצת אחרת, ואפילו קצת יומרניים. זה מותר.
כמובן שצריך לעמוד משהו מאחורי ההבטחות והיומרנות, ולא אמורים לקרות דברים שקרו לGררים בארוחה שלהם, אבל גם פה צריך לקחת דברים בפרופורציה.

אין בעיה עם העובדה שאחרי הדיווח הזה לא ממש בא לך ללכת לשם. הגיוני.
גם לא אמרתי בשום מקום, גם בדיווח שלי ש"חייבים לנסות או ללכת".
רק לקחת הכל בצורה קצת יותר מאוזנת.

כמו שהתחלתי לכתוב למעלה, יש לי הרגשה שאחרי הדיון המאוד מעניין ומאוד נכון שלכם בעניין פרסקו ושכמותה, מצאתם איזשהי אפשרות בדיווח על פופינה שפשוט עמד קרוב, כדי להוכיח את הנקודה.
מההכרות המועטה (מחוץ לאינטרנט) שיש לי עם אילן ומההכרות (האינטרנטית בלבד) איתך, יש לי הרגשה שכן יש סיכוי שתהנו שם, כי בכל זאת יש גם צדדים חיוביים.
וזה בעצם מה שרציתי להגיד, שיש לי פשוט הרגשה ששפטתם קצת בחומרה, לא בגלל ש-Gרר הגזים, אלא אולי בגלל שהוא מפרט כל כך טוב ובגלל הנסיבות הסביבתיות, נקרא לזה ככה.
 

Gרר

New member
יש גם מקום?

חייב חייב מקום!!!! ובדיוק דיברתי על זה עם מישהו מהעבודה (איזה כיף שבעבודה החדשה יש אנשים שאפשר לחלוק איתם גם חוויות אוכל - בעבודה הקודמת יצא שממש הייתי בודד במערכה) ואמרנו כמה חסר מקומות בשביל ערב חגיגי. מסעדות בשביל השיגרה לא חסר בתל אביב. מסעדות לצהרים קליל גם כן. אבל מסעדות בשביל ערב מיוחד וחגיגי - די מעט. פופינה יכולה להכנס למשבצת הזאת אבל יידרש באמת קצת שיפצור קצוות ובעיקר - לתת לשף להתפרע ולהביא את האני מאמין השלם שלו לצלחת של הסועד.
 
הבהרה

טוב, קצת קשה להעביר בתקשורת וירטואלית את הניואנסים וביטויים יכולים להישמע שליליים מכפי שהכותב התכוון. כשאמרתי שפופינה היא "קטלוג הרעות החולות" התכוונתי שבדיווח של Gרר (כמו גם בחלק מדיווחים אחרים, כולל קריאה בין השורות) מופיעות כמה תופעות אופייניות:
• פער בין היומרה (או לפחות מה שהיח"צ משדרים) לבין הביצוע בפועל. ע"ע הסופלה האומלל, הדוגמא הכי פשוטה. אני לא אוכל דברים מתוקים, אבל אפילו אני יודע, איך הוא אמור להראות. מנה כזו פשוט לא יכולה להופיע במסעדה שמכבדת את עצמה, נקודה.
• שרות לא מקצועי בעליל. המלצר פשוט לא קיבל את ההכשרה המתאימה, נקודה.
• אנשי צוות שעפים על עצמם (שוב, פער בין יומרה לביצוע). ההנחה שהלקוח הוא אידיוט ואנחנו יודעים, איך הדברים צריכים להיות (גם מבלי שבדקנו אותם) – מתקיימת רק בסוג מסוים מאוד של מסעדות.
• תופעת עמדת הצוות שמתנהלת ברעש ליד העף של הסועד. אלהים, כמה פעמים ראיתי (שמעתי) את התופעה הזו לאחרונה. מה זה משדר? שהלקוח שיושב לידך הוא סוג של עצם, רהיט, אובייקט. זה גם משדר שצופפו את מקומות הישיבה לדרגת המקסימום, כדי לנצל כל מילימטר לעשיית רווח. לפחות ככה זה מרגיש לי.
• סיפור חוסר הדיוק בפינוי/הושבה/פיצוי/הזזה וכו' שחוזר על עצמו כאן – הרי איפה זה קורה? במקומות שבהם היחס של אדם/זמן/שלחן מחושב עד דקות כדי למקסם את הרווח – ואין כל שול בטחון, שום שפיל המתחשב באופי האנושי המושלם. ברור לי שבכל מקום רוצים שכל שלחן יניב כמה שיותר מזומנים, וזה בסדר גמור – אבל בצרוף יתר התופעות זה משלים לי את הפאזל.

ואפשר להמשיך עוד ועוד. כל תופעה בפני עצמה אינה ממש חשובה, אבל ביחד הן מתקיימות בסוג של דפוס שחוזר על עצמו שוב ושוב לאחרונה.

מה שלא התכוונתי – שביקור במסעדה כזו הוא אסון. אפשר לאכול בה, אני אוכל בכאלה, אבל בסך הכל – כאשר הזמן הפנוי שלי נדיר ויקר – אני מעדיף חוויה אחרת. אני לפחות מעדיף שהאוכל יהיה טעים. אני כבר מכיר קצת את טעמו של Gרר ודי סומך עליו. אם הוא נהנה מ-2 מתוך 5 מנות – ובצרוף כל יתר הראיות הנסיבתיות – אני מעדיף להימנע מביקור שם עד שאקרא כמה ביקורות טובות ברצף. עד אז אני מעדיף, כנראה, להיצמד בעיקר למקומות היותר בטוחים מבחינתי - כמו לה טרה פרומסה, בלזק או גמברינוס (בכולן הייתי בשבוע האחרון וכרגיל, נהניתי עד מאד). חוויות "תל-אביביות" מובהקות שהיו לי לאחרונה היו כולן - ללא יוצא מן הכלל - בלתי מספקות.
 

Gרר

New member
כמה תיקונים קלים אם מותר

מבחינת הצפיפות לא צפוף שם. להיפך, יש הרבה רווח בין הכסאות על הבר. הבעיה היחידה שם היא הקירבה היתירה לעמדת המנהל. יכול להיות שנראה להם שהתצפית הטובה על המטבח מפצה על זה, ויכול להיות שלסועדים מסויימים זה פחות יפריע והדרך הטובה להתמודד עם זה הוא ליידע את הסועדים שאמורים לשבת שם שהמקום הוא עם תצפית מצויינת אבל יש לידו הרבה "תנועה" של מלצרים ואנשי צוות. יכול להיות שהם לא מודעים לזה ובדיוק בשביל זה אני טוען שמסעדה צריכה לקרוא דיווחים של סועדים. אבל דווקא מבחינת צפיפות - הרווח שם מאד סביר לדעתי.

העברת המקום נראה לי שהנושא לא הובן עד הסוף. ממש ממש לא הפריעה לי העברת המקום עצמה. לפי דברי המארחת זה נגרם כתוצאה מאיחורים ובלאגנים שיצרו סועדים קודמים. זה משהו שלאף מסעדה אין שליטה עליו ולפעמים צריכים למצוא פתרונות יצירתיים לדברים כאלה. במקרה הזה הם הסבירו את הבעיה, ביקשו אם לא יהיה אכפת לנו שנשב בהתחלה כאן ואחרי זה יעבירו אותנו מקום - הסכמנו ברצון וזה באמת משהו שלא נחשב אצלי לשום דבר בעייתי. הדבר היחיד שהיה בעיה הוא שלא סיפרו לנו על הבעייתיות במקום שאליו הועברנו אבל על זה כאמור כתבתי כבר.

ואחרון חביב - קשה לי מאד עם הביטויים הקשים כמו "אסון" וכו'. נכון שנעשו שם טעויות, ונכון שמאד מטריד אותי שלא עושה רושם שהם קוראים דברים שנכתבים עליהם ולכן לא ברור איך הם חושבים לדעת על הבעיות האלה, אבל מבחינתי בשביל לקרוא לארוחה "אסון" הבעיות צריכות להיות הרבה יותר מהותיות. הבעיה היחידה כאן שהיתה מהותית היא עם הסופלה. כל היתר צריך לשים בפרופורציה ולהתייחס אליהן כבקשות מיוחדות של סועד.

נכון שמסעדה ברמה שפופינה מתיימרת, ככל הנראה, לשאוף אליה אמורה להסתדר גם עם בקשות מיוחדות כאלה אבל גם אם בקשות מיוחדות שלנו לא כובדו זה קצת רחוק לי מדי לקרוא לזה "אסון". מבחינתי שום אסון לא קרה אלא בסך הכל לא עמדו בציפיות שלי ממסעדה כזאת. אבל אסון? לא קרה שום אסון. הדבר היחיד שהיה משמעותי הוא דרך הטיפול שלהם בכל הקשור לסופלה. עם זה אני מסכים לחלוטין שמדובר בטיפול כושל. כל יתר הדברים - צריך לקחת בפרופורציה.

הכוונה שלי בדיווח ממש לא היתה להציג ארוחה שהיא אסון עם סימן קריאה אלא לכל היותר לשים סימן שאלה סביב רמת הציפיות של פופינה ולהביע חשש, לא קביעה, לא פסיקה, ולא גזר דין, אלא בסך הכל חשש מה - שהמסעדה עדיין צריכה לעבור מקצה שיפצורים לפני שהיא עולה על דרך המלך שאני מקווה שהיא תעלה עליה.
 
עוד הדגמה של בעייתיות התקשורת הוירטואלית

כתבתי באופן מפורשף "מה שלא התכוונתי – שביקור במסעדה כזו הוא אסון". מה שרציתי להגיד במשפט הזה הוא - שלא קראתי את הדיווח שלך כתיאור של אסון ואני משוכנע לחלוטין שאכן המסכדה אינה אסון. גם כשביקרתי לפני עשרה ימים במסעדה מגניבה עם בירה במחיר 54 ש"ח לליטר, עם 50 גרם גבינות בינוניות ב-58 ש"ח, עם ברזלי זיון מחליד חשופים כעיצוב ועם ברמנים שהיו כל כך עסוקים בלרקד עם יתר אנשי הצוות שלקח לנו 10 דקות למשוך את תשומת לבם - לא תפסתי את החוויה כאסון!! היה בסדר, אפילו נחמד, אבל לא מסוג החוויות שיש לי חשק לשחזר.

אבל כנראה שמשהו בניסוח שלי לא היה נכון, כי מהתגובה שלך אני מבין שאתה הבנת שאני הבנתי את הביקורת שלך כאילו פופינה היא אסון... [סוג כזה של משפטים המדגימים את עקרון הרקורסיביות של השפה הטבעית שימש את נועם צ'ומסקי כהוכחה לאינסופיות הפוטנציאלית של משפטי השפה. במקרה שלנו הוא משמש הוכחה לאינסופיות חוסר ההבנה שעלול להיווצר בפורומים וירטואליים]
 

Gרר

New member
ואללה יצאתי סופלה


אכן קראתי את הבוטום ליין שלך לגמרי הפוך. החיסרון הוא שיצאתי סופלה (מקולקל...)
היתרון הוא שנתת לי עוד צ'אנס לחדד קצת יותר את הדברים
אז כולם הרוויחו.
תודה על ההבהרה
 
בעיני, הגעה למסעדה עם פתק שכזה, מייצגת

את ה"קלקול" של החוויה הראשונית,
שאנחנו (כולנו) כמבקרי מסעדות חובבים, מביאים על עצמנו.

אני מבינה מהיכן זה מגיע, גם אני, כמו הרוב פה, מחפשת המלצות ובוחנת אופציות לפני שאני בוחרת מסעדה וכו'.
אבל לפעמים, אני מתגעגעת לתחושה של פשוט להיכנס למסעדה בלי כל הציפיות האלה והידע הרב לגבי מה שהולך לצפות לי.

להשקיע כל כך הרבה ולכתוב כזו רשימה,
ואפילו לא להנות מחוויית התפריט (אחד החלקים האהובים עליי בחוויית מסעדה), כי יש לי שליף, בעיני זה חתיכת גול עצמי.
 

Gרר

New member
ולכן

א. זה נדיר שאני עושה את זה. פעם שניה בסך הכל אי פעם מתוך אינספור ביקורים במסעדות.
ב. הפתק לא מחליף את הבחירה מהתפריט. עדיין עוברים חושבים מתלבטים וכל תפקידו של הפתק הוא שאם חושבים על מנה שנראה לך שכתבו עליה הרבה שהיא לא משהו - אז מציצים בפתק לוודא שאכן התחושה נכונה.
ו-ג. לא תמיד לקוחים את מה שכתוב בפתק כמובן מאליו. על פי הפתק הוולינגטון קיבל רק מקום טוב באמצע, והיו מנות שקיבלו דירוג גבוה יותר ובכל זאת הוא נבחר כי התחשק לנו לנסות אותו.

אז ברמת העיקרון אני מסכים איתך שמישהו שמחליף את חווית הבחירה מהתפריט בבחירה מחושבת זה הורס את כל הכיף של הניסוי והטעיה אבל זה ממש לא שעברנו לשיטה האוטומטית. סתם אמצעי עזר שנראה לי הפעם נחוץ.
 
למעלה