פגישה

[ZaUberFlo†e]

היא אכן כתבה שני תאריכים... ב39

ב39 החלה מלחמת העולם השנייה עם פלישתו של הצבא הגרמני אל פולין. והתחלת הרצח ההמוני

 

[DeadFish]

דה פלז´ר יז אול מיין

 

[ליזי דורון]

לפישי

מחמאות זה אחלה והרי זה טריגר לספר הרביעי

 

[chaimw]

יש לך

ספר בשם "חיים"?

 

[ליזי דורון]

לחיים

אני בדרך כלל כותבת על המתים ולא על החיים, אבל אולי זה רעיון לכתוב גם על חיים

 

[chaimw]

סבבה

אני בעד!!!!

 

[הנהלת הפורומים]

אנו מברכים את ליזי דורון

ומאחלים לה ולכלל הגולשים אירוח נעים ומהנה.

 

[Kula1]

הי ליזי, מה שלומך? ../images/Emo140.gif

הבת של רחל...(הבלונדינית) אני משתתפת בפורום אחר (חתונות) אבל קיבלנו הודעה על הפגישה איתך, אז קפצתי להגיד שלום שמעתי שהיה נהדר ביום שבת לצערי הרבה עוד לא קראתי את הספרים, אבל אמא הבטיחה לקנות עכשיו בשבוע הספר, אז אני מחכה ומצפה!

 

[ליזי דורון]

לבת של רחל הבלונדינית

איזה כיף לפגוש את הנכדה של סבתא גוטה. אני מקווה שאני קולעת נכון. בספרים שלי, אני מבטיחה לך, לפגוש שוב את סבתא גוטה ואת חברותיה. וגם סבתא גוטה הייתה לי להשראה. אז קולה, נורא כיף שהגבת בפורום נשתמע בחתונות ובשמחות ממני כמו פעם עליזה רוז´ה

 

[Kula1]

קלעת ועד איך

ואולי ככה אני אקבל עוד פן של סבתא גוטה, שלצערי הרב נפטרה כשהייתי בת שנה. נתראה בשמחות... וד"ש מאמא

 

[ליזי דורון]

לקולה

יש לי תמונה משובחת של ההורים שלך מיום שבת. הם נראים שם עשר. תעבירו לי את הכתובת ואני אשלח אליהם את התמונה עוד לפני החתונה שלך וכמו שהם נראים, אז יש לך במה להתגאות. ד"ש חם

 

[ליזי דורון]

תשובות

לאור שאלות קוראים מספר תשובות, הספרים שכתבתי מתבססים על ארועים שחוויתי, הסיפורים נשענים על חומרים ביוגרפיים שהתערבלו גם בדמיון וגם בזכרון של ילדות. הכתיבה מבחינתי היא תגלית מאוחרת קודם לכך עסקתי במחקר באוניברסיטה והתחלתי לכתוב זכרונות לסייע לבתי בעבודת השורשים וכך נולד הספר הראשון. הרבה התענינו לדעת האם אין מבוכה בכתיבה אישית כל כך והתשובה היא יש.

 

[סנטה]

מה זאת אומרת ?

את יתומה מאב ואם ? היית בשואה ? בת כמה את ...?

 

[ליזי דורון]

לסנטה

אני בת ארבעים ושמומנה. יתומה מאב ואם. אני ילידת הארץ, אבל בבית הייתה "מה זה שואה". אני מקרה טיפוסי של דור שני, וזה תמיד נחמד שסנטה מתעניין ביהודים.

 

[ציפי ג]

הספר שלך שעוסק בשואה

עוסק בביוגרפיה של הוריך? ואם כן, מאיפה הידע, הם ספרו לך את קורותיהם?

 

[ליזי דורון]

תשובה רצינית

הספרים שלי עוסקים בחיים שלנו כאן. אני מתמקדת בזכרונותי כילדה וכנערה בשכונה שכולם בה הגיעו משם. ואני בונה את עולמי מחומרים שמערבבים רסיסי ידע, דמיון, שמועות, ריכולים ודבר וחצי שנודע לי מהורי. החומרים בספרים לקוחים כולם מהמציאות שלי ושל חברי מהשכונה ומכילים את הבושה הגדולה שהורינו באו מהשואה, את גבורת המלחמות שפה, את האובדנים ואת החלומות שהתנפצו ואת התובנות, אבל יותר מכל, אחרי שנים, את הגעגוע לאותם ימי ילדות

 

[ציפי ג]

אני צעירה ממך בכמה שנים

(כמעט 12) וגם אני דור שני לשואה, אבל בילדותי זה כבר לא ענין אף אחד שאני בת לניצולת שואה. אם כי אמא שלי מספרת, כמה היה לה קשה כילדה לעלות לארץ, ולשמוע את צהלות הצחוק של כולם, ואת הלחישות שהיא באה משם.

 

[ליזי דורון]

לציפי

מעניין ציפי! אשמח לשמוע עוד ליזי

 

[ציפי ג]

אין הרבה מה לספר

אמא שלי עמלה קשות לשכוח הכל, וגם מה שהיא זוכרת, היא לא מוכנה לספר. על הארץ, היא מספרת מעט מאוד. אחד הסיפורים שלה, הוא שהיא נכנסה לכיתה באמצע השנה, ואמרה למורה יפה_שלום המורה, במבטא פולני למופת, והיא נשמעה כאילו היא אומרת שלום חמורה. כל הכיתה צחקה, ומאז היא החליטה שבשום מקום לא ידעו שהיא באה משם. שנה שלמה היא התאמנה בבית על עברית במבטא צברי, ורק כאשר היא שלטה בשפה על בוריה, היא התחילה לדבר לפני זרים. אח"כ היא עברה לבי"ס אחר, ושם כבר לא ידעו שהיא משם, וכך נגמרה ההתמודדות הקשה שלה, עם אהבת הזרים של הצברים.

 

[ליזי דורון]

לציפי

וזה בדיוק העניין. יש הרבה מה לספר ואלה הסיפורים