פרדוקסים לרוב
פרדוקס בוחן הפתע (או ההוצאה להורג): המורה מודיע שבשבוע הבא יהיה בוחן פתע. כלומר, בבוקר יום הבוחן, לא תדע שהבוחן יהיה היום. מסקנה ראשונה: הבוחן לא ביום שישי. לו הגיע בוקר שישי, והבוחן טרם התקיים, ברור לכל שהוא יתקיים היום. לכן - שישי מחוץ לתמונה. מסקנה שנייה: הבוחן לא ביום חמישי. מאחר ואסור להשאיר את הבוחן ליום שישי, אז גם ביום ה' יהיה ברור שהבוחן היום, אם טרם התקיים עד כה. מסקנה שלישית: גם יום ד', ויום ג', ויום ב', ואפילו יום א'. נפסל. לא יתקיים בוחן! פרדוקס הספר: אם הספר בכפר-אלדד (יישוב כזה) מספר רק את האנשים-שלא-מספרים-את-עצמם, מי מספר את הספר? פרדוקס העורב: המשפט "כל העורבים שחורים" שקול לוגית למשפט "כל מה שאינו שחור - אינו עורב". זה ידוע עוד מהפסיכומטרי. מסקנה: סוודרים כתומים, פלמינגו ורודים וכל דבר שאינו שחור מאשש את הטענה שכל העורבים שחורים, שכן הוא מאשש את הטענה השקולה לה לוגית. כלומר, יש אינסוף אישושים לכך שכל העורבים שחורים. שלושת הפרדוקסים של זנון, בקצרה (בטח מכירים): - אם אכילס נותן לצב פור, הוא לעולם לא ישיגו. בכל קטע שבו אכילס משיג את הצב, הצב מתקדם עוד קצת. - הדיכוטומיה: חץ שנורה לעולם לא יגיע. בטרם יגיע לחצי מהדרך, עליו להגיע לרבע מהדרך, וכך אד אינפיניטום (עד אינסוף) - החץ שנורה לעולם יקפא בנקודה אחת, באותו קטע זמן קטן-עד-אינסוף שבו אין תנועה. ויש עוד המון - עם ניתוח מרתק והסברים - בספר של ענת בילצקי, "פרדוקסים", בהוצאת האוניברסיטה המשודרת (הספרונים הקטנים האלה)
