ובאותה מתודה
ננסה להבין את המילה "עשה בלשון המשנה. בטויים שמצאתי בחיפוש פשוט: מצוות עשה ולא תעשה (בהרבה מקומות) שביעית ו,ד: מאימתיי מותר אדם ליקח ירק במוצאי שביעית, משיעשה כיוצא בו; עשה הבכיר, הותר האפיל... נידה ט,ז: ... העבירן שלא כסדרן, או שהעביר שבעתן כאחד--לא עשה כלום. יבמות ב, א: ...עשה בה מאמר, ומת--שנייה חולצת, ולא מתייבמת. אבות א, יד: שמאי אומר, עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה יש עוד הרבה ולא אמשיך. המסקנה שלי היא שמשמעות המילה "עשה" בלשון חז"ל, שונה ממשמעותה בימינו. אפשר לעשות מאמר, אפשר לעשות תורה וכו'. אני חושבת שהמילה עשה באה במשמעות יותר כללית, כמין פועל כללי. אולי יש כאן השפעה של שפות אירופאיות (היוונית והלטינית) שבהן הפעלים פחות מיוחדים לכל פעולה מאשר בעברית (לדוגמא: ללבוש, לנעול, לגרוב, לחבוש- הם כולם 'לשים' באנגלית ובצרפתית).