שלום עליכם הרב סגל שליט"א
ותסלח לי על האריכות, ואין זאת אלא משום כבוד האורח. א. יפה מצידך שנכנסת לאחל לנו ברכה והצלחה בכל אשר נפנה, ואני אומר זאת ללא טיפת ציניות, נכון שבינינו וואן קיינער ארעט נישט, קאנסטע מודה זיין שהמטרה הסופית היא קירוב לבבות, או בצורה מדוייקת יותר בלשון חז"ל לקרב את לב ישראל לאבינו שבשמים. אבל בימים טרופים אלו גם זה משהו. ומחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה. וכל הכבוד לך על המתינות, נועם ההליכות, וסבר הפנים היפות (שלא לדבר על שפע הברכות מפי רב רשמי בישראל) שאין מה לזלזל בהם, שאכן אופייניות לחב"ד בהדרכת האדמו"ר מליובאוויטש ז"ל. (מקווה שלא פגעתי באמירה "זכרונו לברכה", אישית מאוד אהבתי את דמותו הססגונית ומתינותו של הרבי מליובאוויטש ז"ל, למרות התפרצות אחת שאינה מוכרת כמעט, שמתועדת באחד הגליונות של שיחות הקודש לפני הצינזור, שיצא לי לקרוא במו עיני מעל גבי חלון הזכוכית בשטיבעל המרכזי בשיכון חב"ד בירושלים. בה הוא םתבטא כלפי הרב שך דמות קנאית וקיצונית בפני עצמה, לאחר פרשיית הקיבוצים והשפנים המפורסמת באמירה: "ער איז א זייפער א פרסער און א פאפר" בציטוט מדויק, ו"בתרגום חופשי" כמו שאומרים בחב"ד: הוא שיכור, זולל וסובא, ואוהב לישון/לחרופ. מין קללה רוסית הנאמרת באידיש בעידנא דריתחא, כשלא מדובר בתדגילים לאנשים מבחוץ שלא מאנ"ש, כשכמובן באידיש זה נשמע הרבה יותר טוב) ב. נכנסתי להגיב עקב ציטוט שהזכרת, אם זכרוני אינו מטעיני מהתקופה שאף אני הייתי בה רב, (עד היום אני רב עם אחרים פעמים רבות מדי מכפי רצוני, יסלחו לי על כך האלוהימים אם הם קיימים) הציטוט הנכון המדובר הינו הפסוק "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" ששלמה המלך חקר וניסה למצוא את סוד חוקה חקקתי שבפרה אדומה ולא הצליח לעמוד על טיבה, ורציתי ברשותך לצטט כמה פסוקים מהפרק המדובר למען יובן ההקשר של הפסוק טוב יותר: "את הכל ראיתי בימי הבלי, יש צדיק אובד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו. אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם. אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עיתך. טוב אשר תאחוז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלוהים יצא את כולם ... כל זֹה ניסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו" (קהלת ז טו-כד) אני הקטן, כנראה גם כתוצאה מהחינוך החרדי וגירסא דינקותא שספגתי, דווקא לא מסכים עם קהלת, והגישה הקיצונית שלי אומרת הכל או לא כלום. ובכלל הטענות מסוג כל הרבנים גנבים, למה החרדים לא הולכים לצבא, למה ההלכה לא מתקדמת עם הזמן, לא ממש עושים לי את זה. כי אם סיפור מעמד הר סיני הינו אגדת עם כאגדת האלוהים שבא על הבתולה והוליד את ישו, או כאגדת ההר שבא אל מוחמד (כשגם זה לפי הסיפור ארע לעיני אלפים משתאים) אז הכל הבל הבלים הכל הבל, ואכן לטעמי התורה כולה היא כתיבה אנושית יפהפייה אך הא ותו לא. ואם אלוהים נתן בהר סיני את התורה שבכתב ושבע"פ וזהו דבר האלוהים כםי שבא לידי ביטוי בדברי נביאיו (או משיחיו בשבילך), אז זאת הדיעה הנכונה, וכל השאלות שוב אינם שאלות אלא תשובות או "תירוצים", כדברי רעב מנחם מנדל מקוצק. אבל שלמה המלך כנראה שלא הסכים עם הגישה הזאת, וכשאני קורא אותו כחילוני עכ"פ, אני מבין זאת כקריאה למתינות ולא להגזים בצדיקות גם אם זאת האמת לטעמך, והוא קורא לתת קצת דרור ליצרים בזמן הנעורים ול"אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך" או כנאמר בהמשך "שמח בחור בילדותך והלך בדרכי ליבך" (לא שכחתי את הסיפא ודע.. אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו). חב"ד קצת הולכת בכיוון של מתינות אבל באופן שיטחי של דרכי-נועם וסוג של פתיחות ביחס ל"מי שאינם שומרי תורה ומצוות" כהגדרתם, אך זאת כטקטיקה בלבד של קירוב לבבות ולא באופן מהותי, כפי ששנינו יודעים את האמת. חבל שחב"ד לא מפנימה את המתינות באוםן מהותי, וזאת עוד שלא לדבר על הקריאה לחיים טובים קלילים ועליזים, המופיעה בהמלצת קהלת. בקשר לעוגת גבינה, אני בטוח שגל נעים ידאג לך לזה, אלא אם כן אתה עדיין בשרי מה"שלשסעודס", אבל אם אני לא טועה בחב"ד נהגו לא לאכול שלשסודעס, אז שיהיה לך בתיאבון לכשיוגש. לדעתי חבל לך על המאמצים כי אנחנו מ"אונדזרע" ומאנ"ש, ומכירים את כל השטיקים מבפנים. וכמו שאמרו חז"לינו : שנה ופירש קשה מכולן. וקצת חבל על כל המאמצים לשווא, כשבאותו מאמץ הינך יכול להחזיר בתשובה עשרות רבות של חילונים למהדרין. אבל מי יודע אולי סתם חלפה בך רוח של קירוב שלא על מנת לקבל פרס גן עדן. אז שלוחה לך בזאת ברכת שלום עליכם וברכות על המתינות שבפנייה, וגם אם חשבת מחשבות זרות כבר נאמר מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה". ברוכים הבאים בשם יהוה ברכנוכם מבית יהוה. וכדאיתא בסה"ק אין אלוהות אלא החיות והחיים עצמם.