על נפט וסכיני מטבח
אני מסכים לחלוטין שבורות מפתחת אלימות, והאלימות יוצרת קורבנות. חלק מהבורות הוא ייחוס אטריבוטים באופן כמעט מיסטי לבני אדם. זיהוי של האיסלם עם אלימות ושפיכות דם מוטעה ממש כמו זיהויה עם נאורות ומתירנות (כפי שכמה כותבים יהודיים מכובדים נהגו לעשות לפני פרוץ הסיכסוך על הארץ). שניהם לוקים באותו כשל מעין נטורליסטי, המתעקש לזהות מהויות עם תופעות מקריות. מוסדות אנושיים הם כלים יעילים - וכמו כל כלי יעיל ניתן להשתמש בהם להיטיב ולהרע (מזכיר לי סיפור על אחת מאימותי, שרצחה אדם בסכין מטבח). ראשית, אני לא בטוח שבהיות דת צעירה יותר מאחרות, אותה דת בהכרח נחותה יותר. אולי דווקא להפך - אולי (כמו שאנחנו נוטים לחשוב כיום) חדש וצעיר עדיף על עתיק ומיושן. אני מכיר דת ותיקה למדי, הדוגלת בכיבוש אלים ורצח של עמים מסויימים כמצווה. כמה מהפוסקים המכובדים ביותר של אותה דת סברו כי אם אתה רואה אדם בסכנה שאינו משתייך לעם הבחירה, אל לך לסייע לו. כשמדובר באלימות ואכזריות, היהדות לוקחת בהליכה הרבה דתות אחרות. האם העובדה שמשה ידע קרוא וכתוב, וקיבל חינוך מהמעולה שבמעולים, הופכת את החוקים שנתן לטובים פחות. העובדה שהיהדות לא השתתפה במסעות כיבוש אלימים במאות האחרונות היתה פשוט כי האלהים הטוב לא נתן לעמו הנבחר את האפשרות (אולי בגלל שידע שהעם הנבחר, ברגע שיהיה לו הכוח, לא יעצור ב- 40 קילומטר, אלא ישוש למלא מצוות מסויימות בחדווה גדולה). דתות בעיני הן (כמו גם מוסדות אנושיים אחרים) מעין מבנה מקרו של הנפש האנושית. בבסיסן תמצא תמיד רחשי יצר אלימים, מנוגדים לכ אמת מידה מוסרית. מוסריותן (ואי מוסריותן) נמצאת דווקא במנגנוני הצנזורה העצמית: הדרך בה מסורות פרשניות של הדת מעדנות את אותם יצרים - או בוחרות לתת להן ביטוי מלא ומשולח כל רסן. חזרה למקורות הראשוניים של הדת, כפי שעשו פונדמטליסטים נוצרים בתחילה, ולאחר מכן מוסלמים ויהודים, יכולה, על כן, להביא בעיקר לדברים לא טובים. הזרם האיסלמי אליו משתייך בן לאדן(ויתקנו אותי המלומדים ממני) - האיסלאם הוואהבי, הוא זרם שכזה. מקורו במטיף סעודי, בן המאה ה- 17 (אם איני טועה), שהטיף לחזרה למקורות - כמו מטיפים נוצרים רבים בני זמנו. רצה המקרה (או האל הטוב), ומבני הכוח שקיימים היו אז בחצי האי השתמשו בו לבסס את שילטונם. בתנאים אחרים, ייתכן שאותו זרם היה נשאר נחלת ההיסטוריה. מבני הכוח הקיימים כיום בערב הסעודית עושים כל שביכולתם על מנת לשמור על מערכת יחסים טובה עם הזרם הזה - ביודעם, כי אם יעוררו את חמתו עליהם ימיהם ספורים. עם זאת, בכך בדיוק הם עושים טעות שבני אדם עשו מאז מעולם - מעדיפים שלא להעיר את השטן ממרבצו, כאשר השטן למעשה ער ותופח ללא הפרעה. שוב, בנסיבות פוליטיות וכלכליות אחרות, המצב היה שונה לגמרי (וזו כמעט טאוטולוגיה). תופעות דומות קרו לכל אורך ההיסטוריה האנושית - יצרים ראשוניים של האדם הוערו, לרוב על מנת להשיג כח ושררה, ולאחר מכן קשה היה להחזירם למרבצם. מדובר בתופעה כלל אנושית, שתלויה בתנאים מקריים, שאין להן דבר עם תכני הדת הספציפית במסגרתה היא נמצאת. תן ליהדות הפונדמנטליסטית תנאים נוחים להתפתחות (משאב יקר, כמו נפט, בידיהם של מעטים בעלי כוח פוליטי רב נשמע לי כמו תרבית מעולה), וראה אותה פורצת כנחשול שיאיים להשמיד את העולם כולו.
