ערבים מקולקלים.

עם כל הכבוד ליום

הוא חי לפני כ-200 שנה, המידע שלא לדבר על הידע ב"מערב" על ה"מזרח" והאסלאם שאף כמעט ל-0. יכולה לצטט גם את וולטיר על מוחמד אגב וכו'. יום גם היה - מן הסתם - נוצרי כך שתפיסתו את האסלאם ומחמד הושפעה ללא ספק גם מראייה זאת. סיכום - הציטוט נחמד אבל לחלוטין לא רלוונטי לעניין. הרי ברור לך שמחמד בפירוש לא התכוון ליצורים נוסח בן-לאדן.
 
אין לי מושג למה מוחמד התכוון

זו היתה הערת אגב, שהוצגה כך. יום דייק יותר ממני. עד כמה שאני זוכר מהספר הוא כתב שהוא מסתמך על עיוניו בקוראן.
 
ביטוי גזעני של אינטליגנטים.

אני מתנגדת בכל תוקף לביטוי המכליל שלך "ערבים מקולקלים". בסרט הזה כבר היינו, היהודים, הצד המוכלל שאמרו עליו לא רק "מקולקלים." אני מצטערת ומאוכזבת על כך שלאנשי התבונה אצל מי שרואה עצמו שייך לאומה הערבית- אין די כוח פוליטי-חברתי ודתי(!) אלטרנטיבי לזרמים הקנאים והטרוריסטים "ברחוב הערבי". הראה לי אדם שקול-דעת בעל משפחה, היושב תחת גפנו ותאנתו, בבטחה ונועם, ומעייניו , החל מ"ריחות המטבח" ובני ביתו ועד התפלספות על פלאי עולם ועל רוח האדם על כוחה הטוב והיפה- והנה הוא קם ויוצא לרצוח. יש דבר כזה? (אם זה קורה זה נדיר ביותר.) אני חושבת ש"הון רוחני" אינו הופך לעולם לנחלת הכלל. דבר שני , לא כל "הון רוחני" מניב את הטוב שבאדם. תלוי מה כתוב בו. לא חסר לצערי, "הון רוחני" המניב את האיומים שבמעשים. הוא מנוצל על ידי מנהיגים להסתה גורפת, לשנאה, להעמקת אידיאולוגיה שיש בה הסכמה לתופעות כמו השאהידיזם, גולדשטייניזם, ומעשי זוועה המנומקים כנקמה או תחת איצטלא של "לוחמי חופש" או לוחמי אדמות מקודשות. דבר שלישי, "הון רוחני" המתאים לרוחו המעודת של אדם, לא תמיד מתקיים לאורך זמן(לאורך דורות) על בטן ריקה ומירמור חומרי מתמשך. את מקומו תופסת, כנראה, רוח אחרת. אם ברצונך להכליל, אז הבעייה הכלל אנושית הזו, נודדת ממקום למקום בעולם, ובמקום בו נחסרת רוחו המעודנת של האדם, שם היא מתפרצת בצורה של מעשי זוועה. ואי אפשר לכמת את הזוועה. בסופו של דבר ,הזוועה שנעשתה ב"30" ויותר הנרצחים האחרונים בסיני, לא יותר "גדולה" ממעשה הזוועה של המ"פ שרצח לפני כשבועיים את הילדה הפלשתינאית בת ה-13 וביצע בה ווידוא הריגה. ההבדל הוא בהתייחסות החברה אל מעשה הזוועה. למזלנו אנו, התודעה האנושית-הומנית ברוב הקהילה הארץ-ישראלית, איננה עוברת לסדר היום על מעשים כאלו.
 

Matth

New member
לא חסרות דוגמאות

לטרוריסטים "אמידים" יחסית שביצעו מעשי טרור מזוויעים [המחבים מהמייק פלייס, חוטפי המטוסים ב11 בספטמבר ועוד ועוד] ובכלל זה קצת צדקני ויפה נפש לקשור את כל תופעת הטרור למצב סוציואקונומי קשה ולרקע ונסיבות קשים- התופעה עצמה הרבה יותר מורכבת ומתקשרת להרבה יסודות סותרים, טרגיים ואבסורדים שבעולם האנושי- אך מעבר לכל לטמטום אנושי ולעוולה אנושית שלצערינו קיימים בשפע בעולמינו ובכלל ניתן לזהות פעמים רבות נתיב כמעט קבוע של כל מיני תנועות מהפכניות או "תנועות שחרור" שנכנסות לנתיב שבסופו הם משעבדות עצמם ונעשות עוד פחות אנושיות מהמצב בו הם נכנסו בראש ובראשונה החטא הגדול של העולם המוסלמי הפונדמנטליסטי [הולך וגודל במסםרו לצערי] -זה בפנייתו כנגד החיים והפיכת השאיפה אל הקץ ממש לאלמנט של קדושה- אם תיקחו את כל הביקורת של ניטשה על הנצרות והמוסר הנוצרי- ותכפילו ותחריפו אותה בערך פי מיליון - תקבלו את הביקורת שאותם חוגים ראויים אליה. אבל באמת אמנם לא צריך להכליל וברור שלא כל הערבים ולא כל המוסלמים שותפים לערכים "מקולקלים" כאלה- אך לא ניתן להתעלם מהקצב המדאיג שבה התופעה גדלת- וכמה הפונדמטליזם גדל ומתפשט בעולם ועד כמה גם "המיין סטרים" של האיסלאם הולך ונעשה קיצוני ושמרני לעומת העבר, ועד כמה מעשיי זוועה שכמעט לא ניתן לעלות על הדעת עברו תהליך של באנליזציה וכמעט ונהפכו לחלק "מחוקי המשחק". ובו בזמן לא ראיתי תגובות נחרצות מספיק ממהיגי הקהילה המוסלמית- אלא רק גמגמום דיפלומטי והתעסקות בפוליטיקה מלוכלכת -כנראה זה נוח מצד אחד לגנות ומצד שני לנסות ולקטוף פירות ורווחים פוליטים מאותם מעשי זוועה
 

מולוקו

New member
טרם הכלילותי את כל הערבים.

אין לי שיח ושיג להרע עם אדם המגדל את ילדיו בתבונה, ותחת עץ הזית מושבו. ויש כאלו רבים. הקילקול הוא בעצם פיתוח רעיון השמד כפיתרון מעשי להגשמת רצונם. בכך הופכת היישות המקולקלת לריבון, ומדמה עצמה לבורא הניחם על מעשיו. תפיסת האוייב כברוא שניתן להשמידו, מאיינת את כל הטוב שבבורא כביכול בשעת מבחן כושל. וכך מתקלקל הטוב, והלקח הנלמד מתיסכול מקורו. הרע מתעצם, הולך וגדל ברוח השיטנה עד למבחן הבא. וכך הופך הקילקול לכוח המניע תחת היותו מתוקן מכוח האבחנה והבדיקה.
 
אז זה טוב.

"טרם הכלילותי את כל הערבים" נשמע כשיקולה של הדעת בקול רם. אתה יודע? בכלל, זה די מפחיד להחליט דבר כזה כמו "להכליל את כל הערבים." ניסיתי כרגע לעשות את זה, להכליל את כולם כ"חיות אדם"(כמו שכתבת למעלה) ויצא משהו מפלצתי מאד ובלתי פתיר משום כיוון. וכל רעיון הרואה ברצח אמצעי כשר- הוא לא קלקול. הוא רקבון הרוח. כוח האבחנה והבדיקה (המוסרית, כמובן) הוא כוח השיפוט של כל אדם , את טיבם של מעשי אדם. אבל- קודם כל את מעשיו שלו. אחרת, איזה מין שופט הוא יהיה?
 

מולוקו

New member
שלושת המופתים, ניטשה בשירות

המזרח התיכון. והבעיה הערבית הכלל עולמית. ניטשה בוחן תחילה את המודל של רוסו. זהו הטיפוס הפראי הברברי, המעורר מהפכות והרס. יוצא כנגד התרבות והמוסכמות של העבר ,ונגד כל הדפוסים שמקורם בעבר זה. תוך כדי פעילות סופנטנית מתפרצת. המודל של גיתה, הוא המודל התבוני האיש החי בתיאוריה, דוחה כל אלימות ועוסק בהתבוננות פסאבית בלבד. מולם הוא מעמיד את המודל של שופנהאור. האדם האותנטי הפועל מטעמו על עיקרון תיאורטי מבלי לברוח אל המדעיות. איש הרודף אחר האמת האישית שלו ,מתוך רצון לחיותה באמת. דבר לא יעצור אותו מלממש אותנטיות זו. זהו תהליך סינתיזה ראוי לסיטואציה בה אנו נמצאים עם שכננו הערבים. או אפילו לכל העולם בבעיה הערבית. כפי שאת רואה יש פתרון, רק ששני העמים מסרבים לקבל עליהם את הפתרון המוצע.
 
"הבעיה הערבית"?

מה כוונתך ב" הבעיה הערבית"? (אודה לך אם תבהיר כי יש לי רגישות-יתר אסוציאטיבית למונח שניסחת פה בשם "הבעיה הערבית". ) "האדם האותנטי הפועל מטעמו על עיקרון תיאורטי מבלי לברוח אל המדעיות"- מה פירוש "מבלי לברוח אל המדעיות"? האם הכוונה היא: ללא בדיקה וחקירה של טיב "התיאוריה" או המחשבה המניעה את המעשה היוצא ממנה? ומה פירוש "זהו תהליך סינטזה ראוי" סינטזה עבור מי ועבור מה? דבריך מאד מעורפלים ומפותלים. אם אינני טועה, עיקרו של הדיון כאן, או מה שנמצא כל העת בין השורות, הוא, בעצם, עימות בין כוחות שיפוט שונים, כל אחד מן הנוכחים כאן יש לו שיפוט מוסרי לגבי המתרחש. כוח האבחנה והבדיקה (המוסרית, כמובן) הוא כוח השיפוט של כל אדם , את טיבם של מעשי אדם. אבל- קודם כל את מחשבותיו("עקרון תיאורטי"... כה מהודר ונקי זה נשמע) ומעשיו שלו. אחרת, איזה מין שופט הוא יהיה?
 

מולוקו

New member
נעיין בדבר.

הבעיה הערבית, כוונתי הייתה לטרור שמייצרים ערבים מסויימים. איני כולל את כל הערבים, אלא רק הנגועים ביצר הברברי. האדם האותנטי פועל על פי דרכו בתוך המציאות, ולא במגדל שן. מפרש : שהוא מעמת את התיאוריה שלו בחיי היום יום. לגבי תהליך הסינתיזה , שזה בעצם מנגנון הסובלימציה {עידון} בין שני יצרים - היצר הברברי והיצר התבוני. לאחר תהליך הסובלימציה יוצא האלטיסט, בעל השליטה המוביל. לגבי עניין השפיטה המוסרית. תחילה יש לאבחן מהו מוסר, האם הוא מוחלט או יחסי. מקומי או עולמי. מוסר מטרתו לחנך, למנוע מעשים שפלים. ולהנביט ערכים. חייל שחייו בסכנה, או מדינה או כל פרט אחר. ינהגו על פי אמות המוסר שרכשו. ואם לא רכשו אזי לא יוכלו לנהוג במוסריות. לגבי טענתך כי על "השופט" לפשפש במעשיו, אין לי ויכוח.
 
מחושב מחושב מידי.

יש מן שיטה כזו לגשש אחר הסכמה: זורקים מילה אל חלל האולם, לכאורה כלאחר-יד, כגון "הבעיה הערבית" או "ערבים מקולקלים" ובודקים את התגובה. אם המילה עוררה התנגדות, לכאורה ניתן לסגת ולומר "לא התכוונתי להכליל" ולהסביר "רק הנגועים ביצר הברברי". ולמה רק שני יצרים ל"תהליך הסינטזה"? יש עוד: "היצר הברברי והיצר התבוני" והיצר הערמומי.
 

מולוקו

New member
והנחש היה ערום מכל חיית השדה.

בראשית. מהו יצר ערמומי ? האם העורמה היא יצר, או שמה תכונה. ובכלל מה ההבדל בין יצר לתכונה ?
 

ל נ צ ח

New member
סוד הנחש: ../images/Emo88.gif

(כך בהתחלת התכתבותי עם עדי נבון בפורום פילוסופיה האיכותי שהיה ב I.O.Lכאשר היא עדיין רק התחילה ללמוד את האמת אמת האלוהים ממני):
הנחש זה אני המבטיח לכם חיי נצח, אתם תאכלו מהפרי 23/6/2001 1:6 לנצח [email protected] ----------------------- האסור וכך גם עדי ולאחר שתתפקחו ותתפכחו כולכם ותבינו שעירומים הייתם בהבנתכם את האלוהים, כולל עדי נבון החכמה אך חסרת בינת דעת ה', ושהתייחסה היא בזלזול אקדמי מופגן בביטחון של טייס קרב מעולה אך ללא יכולת לדעת לבורג הסדוק והרופף שאתו ושבגלל שכזה ועד קצת מזה ושכזה והבלתי נמנע הנורא יקרה כשיגרום הדבר להפלתו. כך היא הטייסת עדי בדבריה המזלזלים עלי ולאלוהים שגרמה בדרך שלא מובנת עדיין לעצמה, להתרופפות הבורג הגורלי שבמטוס שלה. בקשר לשאלתך השנייה, זה ברור כשהתוכנית האלוהית מאלוהים-היא, היא כל-כולה בשליטתו המלאה
ובקשר לשאלתך השלישית, אז טוב שתדע שהאדם כולל בו את חווה (החוויה) ולכן הוא האחראי למעשיו
ולסיום, כן, האדם מסכן והאלוהים כבר לקח זאת בחשבון מזמן, בקשר לזה ידידי תירגע זה והכל ממש בשליטה
. |s| * _____ * ל נ צ ח * _____ * |s|
 
יצר הוא המשתוקק לסיפוק בכל מחיר.

העורמה היא כלי מניפולטיבי שאתה מפעיל על זולתך באופן מחושב כדי להשיג עליו עליונות- על מנת לספק את תשוקת יצר הכוח. התשוקה היא ביטוי לרצונו של יצר להתמלא. כל יצר ותשוקתו להתמלא. אני חושבת שכל התשוקות באות מן היצרים והיצר איננו מלא.
 

Grimsom

New member
קלקלת האדמה

גם אם די במדינה של מהגרים הקמה על קרקע שיליד תופש כשלו בשביל להוציא את אותו יליד מכליו, הרי ש- 20 כדורים בגופה של ילדה שהלכה לבית ספר (והגדרת הדבר כתאונה מצערת), הכאת עובר אורח והשתנה אל תוך פיו (ושחרור המבצעים למעצר בית), קריאה בשמות גנאי, עקירת עצי זית לפני המסיק, ריסוס כתובות נאצה על בתים ועוד כהנה וכהנה מעשים המוצגים כנעשים בשם אותה מדינה (ולמעשה נעשים בשם רשעות וטיפשות) יכולים להעביר את אותו יליד על דעתו. הוסף לכך טכנולוגיה מתקדמת, רעיונות שאירופה עצמה טרם הצליחה ממש לעדן מאז המאה ה-17, ואינטרסים כלכליים - וקיבלת גיהנום עלי אדמות.
 

מולוקו

New member
התייחסותך בבקשה, למגה פיגוע.

במלון הילטון טאבה. מדוע זה אינו מוציא אותנו מהדעת ? גם שם היו ילדים קטנים יותר, אז מה החוכמס ?
 

Grimsom

New member
אנחנו מדינה

אנחנו לא פרטים חסרי עצמאות וריבונות. לנו יש מדינה. וכמדינה אנחנו מגיבים באלימות באמצעות צבא, ולא באמצעות פעולות טרור. מה גם, שעל אף היותנו מדינה, זה לא מונע מפרטים ביננו לירות בפלסטיני עובר אורח, או לגדוע מטעי זיתים שעמדו במשך דורות, או להשפיל ולקרוא קריאות גנאי, או סתם להתייחס בגזענות מנומסת. פיגועים כן מוציאים אותנו מדעתנו. ובאופן ספציפי, בנוגע לאירועים האחרונים, על פי מה שהבנתי, מדובר באירגון כלל איסלאמי, ולא באירגון פלשתיני. אני נוטה לקבל את דעתו של ברנר אנרי לוי, שהאירגונים הללו מטרתם כלכלית, וכי למעשה מדובר בפשע מאורגן העושה שימוש ציני בכוח. עשיית שימוש ציני בכוח אינה המצאה ערבית או איסלאמית - כמו גם הרג המוני.
 

מולוקו

New member
אני נוטה להאמין שעל פעולות

טרור יש להפעיל טרור נגדי. אין למדינה אפשרות להלחם בטרור עם צבא, עובדה זו מתבררת לנו יום יום. לגבי הפיגוע, אין זה משנה איזה אירגון עשה זאת. הרי ברור הקשר שלו לערבים וכוונתם הייתה לרצוח יהודים.
 

Grimsom

New member
לא ניתן להלחם בטרור עם צבא

בטרור יש להלחם באמצעות בנקאים, עורכי דין, פקידי מס. אולי פחות הרואי, אבל אם ההנחה שאירגוני הטרור הפן-איסלאמי מטרתם כלכלית - זו הדרך. ארגון כמו אל-קעידה (שעל פי מה ששמעתי היום בחדשות, לקח את האחריות על הפיגועים בסיני) משתמש בנימוקים דתיים להשגת מטרות אחרות (כמו כמה בחירי הרשות הפלסטינית). מדיניות ראציונאלית נגד גורמים כאלה מחוייבת לחשוף את המטרות הממשיות מתחת למעטה הצידוקים הציניים - ולפעול נגדן.
 
למעלה