עקדת יצחק- נסיון לרצח?מלמד- להמשך

  • פותח הנושא L7
  • פורסם בתאריך

רון סי

New member
לא כתוב שהם שיקרו

אתה יכול לפרש את הסיפור כאילו כולם שיקרו, אבל אל תגיד שזה פשוט מה שכתוב.
 

vizini

New member
גם לא כתוב שאכלו או ישנו

או עשו את צרכיהם. אם הדברים ברורים, לא צריך לכתוב אותם במפורש.
 

רון סי

New member
יש הבדל בין "זה כתוב"

ל"זה ברור". מה שכתוב זה שאברהם הצהיר שהוא עתיד לחזור. כתובים גם דברים שאלוהים אמר. זה כתוב. אם לך "זה ברור" שזה שקר, אז זו זכותך, אבל זו פרשנות.
 
איני יודע מהיכן אתה יודע את כל

הפילפולים וההסברים שהבאת, כלומר, האם אתה למדת או עיינת בספרים? הנדוקה שהעלת היא הנקודה המרכזית והחשובה ביותר, המפרשים מתייחסים לשלב המאכלת כתפנית בלתי צפויה ודי מפתיעה. הרי אברהם התבקש רק להעלות את יצחק בנו לעולה ולא לזבוח אותו (= שחיטה). כאן הגדיל לעשות אברהם והלך עם זה עד הסוף. לכן הקב"ה הדגיש "כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי". כיוונת לדעת חכמים וזה דבר גדול מאד, בהנחה שהגעת לזאת בעצמך ולא ע"י עיון במפרשים. בכל אופן, הרעיון/דעה שלך היא זו שעומדת בבסיס הניסיון הנ"ל. אם כך, אז אינך מאלו הסבורים שהדת ואו האל סתם סדיסטים ואכזרים.
 

רון סי

New member
טוב, אם כך

להעלות לעולה פירושו לשחוט: " וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ" וזה גם מה שאברהם נדרש לעשות ליצחק: " וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ."
 

saar7650

New member
ניתן לפרש את הביטוי לשני הכיוונים

גם לשחיטה וגם רק להעלאה לעולה. וכשאברהם בוחר לשחוט הקב"ה מלמדו שלשחוט את בנו זה נגד רצון האלוקים.
 

רון סי

New member
טוב

אם כך אברהם יכול היה להאמין בתום לב שצווה לשחוט את יצחק, ולכן מעשהו היה לפי פקודת האל להבנתו התמימה, כולל נסיון השחיטה (לכאורה).
 

saar7650

New member
נכון,

אברהם עשה את מעשהו לפי הבנתו התמימה. לא אמרנו אחרת. רק שהקב"ה הסביר לו/לימדו במעשה העקידה כי אין הוא חפץ בקרבן אדם.
 

saar7650

New member
איך ידע אברהם, לדבריך שהקב"ה

יבטל את הצו לשחוט את יצחק? תקוה אינה ידיעה, היא עומדת בספק. כל עוד היא בספק, אז יש סיכוי שאברהם כן יבצע השחיטה, ולכן לא ניתן לומר כי אברהם לא התכווין לשחוט את בנו...
 

רון סי

New member
הוא לא ידע

הוא פשוט לא התכוון לעשות את זה. אם אלוהים לא היה מבטל את הצו, אברהם לא היה מבצע את השחיטה ונכשל בנסיון. אבל הוא דחה בחוכמה את הכשלון ככל האפשר, בתקוה שמשהו יקרה בדרך. ואכן משהו קרה.
 

רון סי

New member
הוא אמר

הוא אמר לנערים שהוא עתיד לחזור יחד עם יצחק, והוא אמר ליצחק שהשה לעולה יסופק ע"י אלוהים.
 

saar7650

New member
הוא קיווה.

הוא רצה שכך יהיה, הוא האמין שכך יהיה "ניבא ולא ידע מה ניבא". העובדה הפשוטה שעד להתגלות הברורה של אלוקים לאברהם, לא לשחוט את בנו אברהם היה מוכן לעשות זאת ואף הוציא מאכלת לשחוט את בנו.
 

רון סי

New member
זו לא עובדה שהוא רצה לשחוט את יצחק

לפי מה אתה קובע את זה? הוצאת המאכלת איננה הצהרת כוונות, כפי שהיציאה לדרך איננה הצהרת כוונות. מילים הם הצהרת כוונות. אדם ששותק לא אומר מה הוא חושב. הוא יצא לדרך בלית ברירה, והוא הוציא את המאכלת בלית ברירה. כל אלה אינם מעשים שמעידים על כוונה. המעשה היחיד שהיה מעיד על כוונה לשחוט היה אילו שחט למעשה.
 

saar7650

New member
מה פתאום?!

'המעשה היחיד שהיה מעיד על כוונה לשחוט היה אילו שחט למעשה'. נניח ויש אדם המכוון אקדח לראשו של אדם מסוים, ולאחר קריאת המשטרה שהוא עצמו מוקף בשוטרים ושלא כדאי לו לרצוח, אז, ורק אז הוא שומט את האקדח לקרקע- אותו אחד לא ניסה לרצוח?! לא התכווין לרצוח?! אם כן, למשטרה הרואה אדם מחזיק בבני ערובה, לעולם לא תהיה אפשרות לפגוע בו (בחוטף) עקב כך שרק הרצח עצמו יהווה עדות לכך שהוא התכווין באמת לרצוח... הוצאת המאכלת כמוה ההכנה לשחיטה הן פעולות המעידות על כוונה. כוונה לשחוט את יצחק. לולא קריאתו של הקב"ה, אברהם היה שוחט את יצחק.
 

רון סי

New member
אצל אדם שמכוון אקדח

בפירוש לא ניתן להסיק שבכוונתו להרוג! יתכן מאד שהוא רק מאיים, ואם לא יקרה שום דבר מיוחד, הוא לא ילחץ על ההדק. כשהשוטרים מכוונים אקדחים אל האדם בסיפור שלך, הם מתכוונים להרוג אותו? בודאי שלא.
 

saar7650

New member
וודאי שכן.

במידה שהוא יעשה תנועה לא נכונה המעידה על כוונה להרוג את בן הערובה, הם יעשו מהחוטף מסננת...
 
למעלה