עקדת יצחק- נסיון לרצח?מלמד- להמשך

  • פותח הנושא L7
  • פורסם בתאריך

saar7650

New member
"מה הנסיון פה בדיוק?"

שאלה מצוינת- "והאלוקים נסה את אברהם" - "נסה" משמעו: זימן לו התנסות, העמיד אותו בחוויה, כשהכוונה בזה היא שהקב"ה עשאו מודע לדבר-מה, גרם לו להתנסות בו. כמו שנאמר בקהלת ב, א': "לכה-נא אנסכה בשמחה", כלומר: אגרום לך שתתנסה בשמחה. שתדע, לאחר ניסיון, שמחה מה היא. וכן בשופטים ג, א: "לנסות בם" - ללמדם מלחמה" שיהיו מנוסים במלחמה. הקב"ה גרם לאברהם להבין מה היא יראת שמים אמיתית- יראה כזו שאינה דוחה את המוסר הטבעי של האדם.
 

רון סי

New member
נו, אבל מה הניסיון?

מה החוויה שאלוהים תכנו לאברהם? מסע רגלי של כמה קילומטרים, קשירת יצחק למזבח, שחרורו ומסע הביתה? זה הנסיון? נראה "נסיון" עלוב מאד, שלא מציב בפני האדם שום אתגר מיוחד. מה פה הסתירה למוסר הטבעי? מה הבעיה המוסרית פה בדיוק? אם כל מה שצריך לעשות זה לקשור את בנך למזבח ואולי להגיד עליו כמה מילים, ואחר כך לשחרר אותו, אז מה הבעיה המוסרית, אפילו בימינו?
 

saar7650

New member
לא.

הנסיון כאן להראות לאברהם עד כמה מותר להרחיק לכת במצוות אלוקיו. וכשזה (אברהם), מוכן לשחוט את בנו- מודיע לו הקב"ה שלא יעשה זאת כי זו יראת שמים פסולה שדוחקת את המוסר.
 

רון סי

New member
אז חזרנו לאבחנה

שהדת מגנה את ציותו של אברהם לאלוהים. אלוהים אמר לאברהם להעלות את בנו לעולה. אברהם הולך ועושה (לפי פרשנות זו) מה שאלוהים אמר לו. אבל למעשה זה היה פסול שהוא הלך ועשה מה שאלוהים אמר לו לעשות. כדי לעמוד בנסיון היה על אברהם לסרב לעשות את מה שאלוהים אמר לו לעשות. אבל אברהם נכשל בנסיון - הוא עמד לציית לציווי האלוהי ולשחוט את בנו. הוא הפסיק רק משום שציית לאלוהים, ועל זה, על הציות האחרון הזה, הוא מקבל את הברכה ההסטורית. המסקנה היסודית מפרשנות זו היא, גם לדבריך, שאלוהים איננו סמכות עליונה. תחושות האדם הן הסמכות העליונה. אם אדם מרגיש שציווי הדת נוגדים את המוסר שבליבו, עליו לדחות את ציווי הדת ולציית לתחושות המוסריות שבליבו. אני חושב שעולם החילוני יאמץ מסקנה זו בשימחה, באשר היא מייצגת את הכפירה באלוהים (בסמכותו, לא בקיומו, שזו הכפירה האמיתית) בצורה העקרונית ביותר.
 

saar7650

New member
טעות יסודית בדבריך!

המעשה של אברהם לא נועד לומר כי האדם הפרטי הוא זה שיחליט החלטות. הקב"ה הוא הסמכות העליונה ועל זה לית מאן דפליג... במעשה העקידה הקב"ה מלמד את אברהם מהי יראת שמים. בלימוד זה מנסה לבדוק הקב"ה עם אברהם, האם לדעתו קרבן אדם רצוי אצל הקב"ה. אברהם אבינו חושב שכן ומתכווין לשחוט את בנו, וכאן הקב"ה אומר לו- אל תשחט את בנך מכיוון שלא זה הוא רצוני... מכאן ועד לפירושך בדבר הכפירה באלוקים, הדרך ארוכה ומפותלת!
 

רון סי

New member
להזכירך

אלוהים הוא ששלח את אברהם להקריב את בנו. זה לא שאברהם קם בוקר אחד והחליט על דעת עצמו שהוא הולך לשחוט את יצחק למען אלוהים. הוא קיבל הוראה מפורשת, וזה לא חשוב אם ההוראה אכן היתה לשחוט את הבן, או שאברהם רק הבין אותה ככה. זה לא שהוא חשב ככה. הוא חשב שאלוהים חושב ככה. אם אלוהים הוא הסמכות העליונה, אז מעשהו של אברהם, הציות שלו לכאורה, הוא מעשה אמוני נכון, ואין לשלול אותו, אין לקבוע שהוא דבר שאסור לעשות ואין להגביל אותו. אם מוסר האדם הוא הסמכות העליונה, ולפני שהאדם עושה מעשה שנדמה לו שאלוהים ציווה, עליו להוועץ בתחושותיו ולפעול על פיהן במקרה של סתירה, אז בסיס היהדות - סמכותו המוחלטת של האל - נשמט. זה שאלוהים אומר בסוף שאין להקריב לו בני אדם זה יופי, אבל מבחינת אברהם אין שום ענין. אברהם ציית לכאורה לציווי להקריב את בנו, והוא ציית לציווי להמנע מכך. אברהם הוא צייתן למופת בסיפור זה. הוא מופת (בסיפור זה) ליראת שמיים.
 

saar7650

New member
הסבר:

"זה שאלוהים אומר בסוף שאין להקריב לו בני אדם זה יופי, אבל מבחינת אברהם אין שום ענין. אברהם ציית לכאורה לציווי להקריב את בנו, והוא ציית לציווי להמנע מכך. אברהם הוא צייתן למופת בסיפור זה. הוא מופת (בסיפור זה) ליראת שמיים". הענין הוא שהקב"ה בסיפור העקידה, בא לומר שלעולם לא יעלה במחשבה של האדם שחפץ הוא בקרבנות אדם. אברהם באמת לא עשה שום דבר רע, הוא ציית להוראת אלוקים לפי הבנתו. רק שאלוקים אומר לאברהם, שקרבן אדם אינו רצוי לפניו. ולאחר שהבהיר לו זאת אומר לו האלוקים- עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה! כלומר- ע"י זה שאברהם נהיה מודע לאיסור הקרבת קרבן אדם, זכה ליראת שמים אמיתית שאינה מנוגדת למוסר הטבעי של האדם!
 

רון סי

New member
אוקי

אז בשלב נותרה הביקורת החילונית הקלאסית על הדת, על אלוהים, ששולח אב להקריב את בנו, ועל אברהם שיצא לכאורה לשחוט את בנו, בלא מענה. וזה בעצם מה שהתבקשו הדתיים בשרשור זה להבהיר. זה שבסוף אלוהים ביטל את ההוראה, כולנו יודעים מכיתה אלף. זה לא מוחק את עצם ההוראה ואת ההענות של אברהם לה. אברהם עשה רע, על פי הביקורת החילונית, בעצם זה שציית להוראה, ואלוהים עשה רע, גם על פי הביקורת החילונית, בזה ששלח אותו למשימה מזעזעת כל כך. יש להעיר שכל הפרשנויות שהובאו בשרשור זה, הן הקלאסית, הן זו של חז"ל והן זו שלי הן פרשנויות בלבד. הטקסט מאפשר את כולן, כולל בפירוש את שלי.
 

saar7650

New member
אבל הוא לא ביקש לשחוט את בנו

אלוקים לא רצה בכך. לו היה רוצה בכך זה היה מתבצע. אלוקים רצה לומר כי אינו חפץ בקרבן אדם.
 

רון סי

New member
אברהם לא ביקש להקריב את בנו

אלוהים שלח אותו לעשות את זה. אברהם ציית. לכל הפחות אברהם יוצא פה רע בעיניים חילוניות, וזה אם אלוהים בעצם התכוון שרק יקשור את הבן ותו לא. אם אלוהים התכוון בציווי למה שאברהם הבין שהוא התכוון (והסכמנו שהבנה זו אפשרית) אז גם הוא יוצא רע. מכיון שאברהם לא רצה בכלל להקריב את בנו, אלוהים לא היה צריך ליזום שום נסיון. אין צורך להבהיר שמשהו אסור כשבכלל לא רוצים לעשות אותו.
 

saar7650

New member
ברהם לא ביקש, אך עשה זאת

כי הבין לא נכון את הציווי האלוקי שהעמיד לו התנסות כדי להגיע להבנה הבסיסית שאין הוא חפץ בקרבן אדם.
 

רון סי

New member
אבל אם הוא לא רצה להקריב אדם

ואפילו קיווה שלא יצטרך לעשות זאת, אז מה הטעם להבהיר לו שאסור לעשות זאת? הוא מעצמו מבין את זה. בשביל מה כל הבלגן? אתה טוען שאלוהים עושה דברים סתם, כשאין בהם שום צורך?
 

saar7650

New member
האמונה וההקרבה למולך

היתה רווחת בעת ההיא. היה חשש שהאנשים גם בלי שירצו ייטמעו באותה עבודה זרה. כדי להוציא את האמונה השלילית הזו מהאנשים, בא הקב"ה ומבשר זאת בדרך של מעשהי העקידה.
 

רון סי

New member
אם אנשים עובדים עבודה זרה

אז לא יעזור מה אלוהים אומר, כי הם לא מכבדים את דבריו.
 

saar7650

New member
זה כבר ענין של בחירה חופשית

ועובדה שרבים שעבדו ע"ז או שלא עבדו את אלוקינו התגירו. לדוגמא-יתרו שהיה כהן מדין, עזב את עבודות הגילולים שלו והתגיר. אנשי נינוה בסיפור עם יונה הנביא וכיו"ב. מכבדים או לא- הוא אומר את דברו. ירצו- יקיימו, לא ירצו- לא יקיימו. זו כבר בחירה שלהם.
 

רון סי

New member
הוא אומר את דברו

אבל זו אמירה מיותרת. אין צורך להגיד לאנשים שלא יקריבו את בניהם - הם מתנגדים לזאת באופן טבעי. כל מה שצריך זה להמנע מלכלול ציווים כאלה בדת, והכל יהיה בסדר. למעשה, עצם העלאת האפשרות שאלוהים יכול לרצות קורבן אדם, אפילו כנסיון בעל תוצאות הפוכות, ישיג את ההפך בדיוק.
 

saar7650

New member
עובדה שבאותה תקופה

הקריבו ילדים למולך. אלוקים בחר בשיטה זו. לדעתו היא השיטה הנכונה להפנמת הדברים.
 

רון סי

New member
זו שיטה גרועה

שעושה בדיוק ההפך ממה שאלוהים יכול היה לרצות. האדם לא רוצה להקריב את בנו. פתאום הוא מקבל הוראה להקריב את בנו. הוא יוצא לעשות את זה בגלל ההוראה. אחרת לא היה יוצא לדרך. הוא מגיע לקשירת בנו למזבח, וכל הזמן הזה האלוהים שמתנגד להקרבת קורבנות שותק. רק ברגע האחרון הוא פתאום מודיע שזה לא לטעמו. מה אומר לך, לביקורת על התנהגותו של אברהם לא הגבת - הוא עדיין יוצא אדם שהחליט להקריב את בנו. את הביקורת על התנהגותו של אלוהים גם לא ניקית - הוא עדיין יוצא אל ששולח אדם להקריב את בנו. בנוסף הוצאת את אלוהים טיפש וחסר יעילות. באמת יפה מאד. הפרשנות הקלאסית כבר עדיפה על זו שלך.
 

saar7650

New member
הוא לא קיבל הוראה

להקריב את בנו... "מה אומר לך, לביקורת על התנהגותו של אברהם לא הגבת - הוא עדיין יוצא אדם שהחליט להקריב את בנו". הוא חי בתקופה שבה עבדו למולך. הוא מצדו חשב שזה רצונו של מקום. אלוקים פשוט העמידו על טעותו. "את הביקורת על התנהגותו של אלוהים גם לא ניקית - הוא עדיין יוצא אל ששולח אדם להקריב את בנו". קרא את תחילת ההודעה הנוכחית. "בנוסף הוצאת את אלוהים טיפש וחסר יעילות". חס ושלום! אתה פשוט לא מבין את הענין בצורה מספקת. תקרא כאן בפרוטרוט ותבין.
 
למעלה