עקדת יצחק- נסיון לרצח?מלמד- להמשך

  • פותח הנושא L7
  • פורסם בתאריך

rrina

New member
מטרת הנסיונות

נסיון הוא כמו "הרמת משקולת" רוחנית. כל פעם שאתה מרים משקולת כזו, ומצליח להרים אותה, אתה מתחזק ומתחשל. באותו אופן, ברגע שאברהם הצליח לנצח את עצמו ולהצליח לשמוע בקול ה' גם בדברים שהיו בלתי אפשריים עבורו - בעצם האישיות שלו התחשלה יותר ויותר. (זה ההסבר של ה"עולם הזה" לנסיון של עקדת יצחק. אני חושבת שיש הסברים יותר עמוקים).
 

rrina

New member
עוד הערה

ההסבר שבד"כ נותנים לנסיונות של אברהם, הוא שמטרתן היתה להוציא מהכח אל הפועל את היכולת של אברהם להתגבר על עצמו. ההסבר של המשקולות זה הסבר שנתתי על דעת עצמי אבל נראה לי שגם הוא נכון. (כל ההסברים השונים שאפשר לתת הם נכונים - פשוט העולם הוא כ"כ רב מימדי, וגם התורה היא כ"כ רב מימדית, שמכל דבר אפשר ללמוד הרבה דברים, וכל דבר שקורה קורה בגלל הרבה סיבות. זו כמו ביצירת אמנות).
 

L7

New member
הסבר צולע. מה עם הבעת צער על

סיטואציית העקדה? הדתי חושש ?
 

רון סי

New member
בדיוק להפך

אם מקבלים את הפירוש הנפוץ אז אברהם מתגלה דווקא כבעל אישיות דלה ועלובה, בלי שום יכולת בחירה עצמית, סמרטוט של אלוהים.
 
הפוך!

ראה את תגובתי אליך מעלה. אם היית במקום אברהם, כלומר מודע ליישות עליונה המוכיחה לך את קיומה ויישות זאת היא זו שבראה את העולם ואותך, האם לא תגלה אליה כבוד ויראה? האם תהיה חזק ואמיץ (ולא עלוב ודל) לצאת כנגדו ולהוכיח את אפסיותו ביחס אליך? לא קל ולא פשוט להתמודד בנסיונות ההם, אל תשכח שמדובר באדם בשר ודם כמוך, בעל רצונות ותאוות משלו, השכל והלב לא תמיד הולכים יד ביד היצרים לפעמים יכולים לקרוע את האדם מבפנים עד כדי טירוף (בתנאי שאני ואפסי עוד).
 

רון סי

New member
אילו הייתי במקום אברהם

הייתי נוהג בדיוק כמוהו. אלא שאברהם לא עשה את מה שהפירוש הנפוץ טוען בטעות שהוא עשה. אברהם לא החליט לשחוט את בנו. כמו שאתה אומר, מוכרחים לפחד ולכבד יישות כמו אלוהים, ואי אפשר פשוט להודיע לו שהולכים להפר את מצוותו. לכן אברהם יצא לדרך לשחוט את בנו, אבל בידיעה ברורה שברגע האחרון הוא ימנע מלעשות את זה. כוונתו המוצהרת להמנע מלשחוט את יצחק מופיעה בסיפור בבירור. זה הדבר היחיד שהוא אומר מהרגע שקיבל את הצו ועד שאלוהים עצמו מבטל אותו.
 

רון סי

New member
הוא בעצמו אמר

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם. אברהם, שלא היה חייב להגיד שום דבר לנערים על תוכניותיו, אומר להם שהוא ויצחק ישובו. עוד הוא אמר: וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי; יצחק שואל איפה השה, ואברהם עונה לו שאלוהים ידאג לזה. דברים אלה בולטים במיוחד על רקע העובדה שאברהם לא אומר מלבד זה כלום מרגע שקיבל את הצו ועד שאלוהים מבטל אותו. הוא לא מצהיר למשל שבכוונתו לבצע את ההוראה.
 

vizini

New member
בכלל לא קשור.

אי אפשר להסיק מהדברים האלה על כוונותיו של אברהם. גם אם התכוון לבצע את צו אלוהים, היה אומר אותו הדבר כדי לא לעורר התנגדות לפני ביצוע המעשה.
 

רון סי

New member
יכול היה לשתוק

לא היה צריך להגיד דבר, או שיכול היה פשוט להורות לנערים "שבו לכם פה עם החמור" ותו לא. אבל הוא התנדב להמשיך ולפרט ולהודיע שהוא ויצחק ישובו. באשר להתנגדות, יצחק לא טרח להתנגד כשאברהם הניח אותו על המזבח, אף שהיה הדבר בכוחו (הוא זה שסחב כל הדרך את עצי העולה, כך שבתחום הכוח הפיזי לא היתה לו בעיה). משיתוף פעולה כנוע זה אפשר להסיק שגם אם היה אביו מודיע לו כבר בדרך שהוא השה לעולה, היה ממשיך ללכת בכניעות.
 

vizini

New member
אם היה שותק, היו שואלים אותו שאלות.

אי אפשר להסיק מראש כי יצחק לא יתנגד. הסקה בדיעבד כמובן שאיננה מועילה. לכן הדברים אינם יכולים להצביע על כוונותיו של אברהם.
 

רון סי

New member
הם לא שאלו שום שאלות

כשהורה להם להצטרף אליו ואל יצחק. גם יצחק לא שאל שאלות. אברהם הוא הבוס, והוא אומר מה לעשות. אם אמר להם להשאר במקומם היו נשארים במקומם וזהו. לא היתה להם שום סיבה לשאול שאלות כי לא חשדו בכלום, וזה גם אם מעמדם אפשר להם להתחיל לחקור את הבוס. מתגובתו של יצחק להנחתו על המזבח אנו למדים על מערכת היחסים בינו לבין אביו. אם יצחק מציית לאביו במצב זה, קרוב כל כך אל מותו, יש להניח (ואנחנו עוסקים כאן בהנחות ופרשנות בלבד) שהיה מציית לו גם הרבה קודם, כשמותו עדיין תאורטי בלבד ורחוק.
 

vizini

New member
יצחק שאל.

ומכך שאברהם טרח לומר להם כי הוא הולך ויחזור, אפשר להסיק כי אם לא היה אומר, היו שואלים. הציות של יצחק הוא ידיעה בדיעבד, לאחר מעשה. יכול היה גם לא לציית, ואז היה על אברהם לגרור אותו בכוח. אברהם פשוט רצה לחסוך לעצמו את זה.
 

רון סי

New member
יצחק שאל איפה השה לעולה

ואברהם אמר לו את האמת, שאלוהים יצטרך לארגן לעצמו שה לעולה. אברהם לא יכול היה לגרור את יצחק. יצחק היה צעיר ממנו בהרבה, ובלי ספק חזק בהרבה. לא נראה שיצחק הראה איזו התנגדות שהיא כשאברהם ביצע בו פעולות שעושים בקורבן. לא היה לאברהם מה לסמוך על כוח פיזי לביצוע המעשה. הוא היה חייב את שיתוף הפעולה של יצחק. הקרבת בנים לעולה, כפי שנאמר כאן, לא היתה מעשה חריג. הנערים בודאי לא היו מתנגדים למעשה, זה לא עניינם, ויצחק אף הוא, כך ניתן להסיק, היה משתף פעולה.
 

vizini

New member
יצחק שאל, וגם הנערים היו שואלים

אם אברהם לא היה אומר להם. אברהם אמר לו את האמת? לא. אברהם לא אמר לו את מה שאלוהים ציווה עליו לעשות. יצחק היה חזק מאברהם בהרבה? איפה זה כתוב? ידוע שאברהם היה גיבור חיל (נלחם בארבעה מלכים והביס אותם). על יצחק לא ידוע כלום. לא ניתן להסיק שיצחק היה משתף פעולה. אתה היית משתף פעולה אם היית במקומו?
 

רון סי

New member
אם אברהם חשש מביקורת הנערים

ולכן שיקר להם לפי הפרשנות הקלאסית, יכול היה להמנע מלקחתם איתו. בשביל מה היה צריך להסתכן בחשד שלהם ובשאלות שלהם? יצחק הוא שנשא את עצי העולה כל הדרך. מכאן שהיה חזק. אברהם היה אדם זקן. יצחק שיתף פעולה בשלב העקידה. אפילו ילד היה יכול להתנגד בהצלחה, ויצחק לא היה ילד. אין מילה בסיפור על כך שיצחק אפילו מחה כשאברהם שם אותו על המזבח. אני חי בתקופה אחרת לגמרי. ייתכן שלו הייתי חי בתקופה היא הייתי משתף פעולה.
 

vizini

New member
אולי לא רצה להסתובב במדבר לבדו?

או שזה לא היה מכבודו? אברהם היה אולי זקן, אך אין ספק שכוחו היה במתניו (הוא עוד התחתן והוליד ילדים אחר כך). יצחק לא התנגד כי היה כפות. איך כפת אותו אברהם? הסיפור לא מספר, כך שלא ידוע האם היה מאבק, האם אברהם עשה זאת בערמה, או שיצחק שיתף פעולה. יתכן גם שיצחק היה כה מותש מסחיבת העצים שלא נשאר לו כוח להתנגד...
 

רון סי

New member
וזה כן היה מכבודו

להקריב את בנו לאלוהים כשזה לא מקובל? או שאולי זה כן היה מקובל? מה היה קורה לכבודו אם היה חוזר בלי יצחק אחרי שהבטיח לנערים שישוב איתו? איך כפת אותו אברהם: זו בדיוק השאלה. לא רק אני צריך לענות לכל תהיה שעולה, גם אתה. הסיפור לא אומר דבר על מאבק, וההגיון מחייב שיצחק (אפילו היה עייף...) היה נלחם על חייו לו היו חשובים לו. הפרשנות המקובלת לוקה בחסר הרבה יותר מזו שאני מציע. קובעים בו זמנית שאברהם עשה מעשה לא אנושי, שבנו ונעריו היו מגלים לו התנגדות, ובדרך הוא שיקר במצח נחושה הן לנערים (שקר שהיה מתגלה לחרפתו הרבה) והן לבנו. בהמשך קובעים שאברהם כפת בחור חזק בלי התנגדות. הפרשנות שלי פשוטה בהרבה: אברהם יוצא בלית ברירה, חסר אונים מול כוחו של אלוהים, למסע של הקרבת בנו לכאורה. עליו להתנגד, אבל הוא דוחה את הקץ בחוכמה לרגע האחרון. הוא לוקח איתו את נעריו כי אינו חושש מהם. הוא אומר להם את האמת, שבכוונתו לשוב עם בנו, והוא גם מתכוון לשוב. הוא אומר את האמת גם לבנו, שהשה יצטרך להיות מסופק ע"י אלוהים. הוא מבצע בבנו את טקס ההכנה לקורבן בלי התנגדות, ולכן הסיפור לא מתאר התנגדות.
 

vizini

New member
ההגיון אומר שיצחק היה

נלחם על חייו? נו, זה מה שאני טוען. לכן אברהם לא היה מספר לו את האמת. הפרשנות שלך פשוט לא נתמכת בכתוב, וגם לא בהגיון.
 

רון סי

New member
אבל הוא לא נלחם...

מכאן יש להסיק שהוא היה מוכן לשתף פעולה עם מעשה ההקרבה. אם היה מוכן לשתף פעולה בשלב הסופי, למה שלא ישתף פעולה כשעוד חזון למועד?
 
למעלה