על אוטיסטים וחגים

[abashel13]

ועוד דבר

האוטיזם "יוצא מהארון" והופך גלוי כמו שמתאים לאוטיזם לצאת מהארון...

לא נראה לי שזה קורה בדומה למפגני גאווה, או להבדיל נשים שמסתובבת

באופן פרובקטיבי ומכריזות אני לא אובייקט מיני... ואל תתפסו אותי בדימוי בבקשה.

באופן סיסטמטי אחוזי האוטיזם עולים וייתכן מצב שמסה קריטית רשתית היא זאת

שתעשה את השינוי.

 

[arana1]

מדוייק ומהותי

יש זהות שלמה בין איכות ומהות תהליך החשיפה לבין סוג הזהות הנחשפת
קצב החשיפה הוא צליל הזהות וזה שלא האוטיזם באמת מבטא מסה רשתית שלכן אינה נשמעת לחלוקות השגורות ואינה נראת דרכם
בגלל זה רוב האנשים אם לא כולם אינם מסוגלים בכלל לראות את הזהות הזאת גם אם היא תשב להם ממש על הפרצוף

 

[אמא של המלאכית]

אתם שייכים

מי זה אתם כל מי שדעותיו שונות משלך?

 

[רונן שפירא1]

אולי מספיק לתקוף אישית?

 

[abashel13]

מאיפה המצאת את זה?

"מתיימר ללמד את החברה להיות סובלנית כלפיהם"

אני כותב לעיתים בפורום ולא מלמד אף אחד שום דבר בעניין האוטיזם.

אני מספר פה ושם על חוויתי האישית כהורה ומביע בעיקר את הסיפוק

שיש לי מההורות הזאת. אני לא זקוק לכותרת של מורה או של מלמד...

אני לא...

 

[אמא של המלאכית]

אני בהחלט מסכימה איתך

ואני שמחה שארנה לא נכנע ללחצים ובורח מהפורם כי דעתו חשובה לי.

 

[nirity1]

אני נמנעת מאנשים כאלו

בגלל זה אמרתי שזה תלוי הורים

 

[רונן שפירא1]

ומה אם אלו בני-משפחה? מורים?

 

[nirity1]

המשפחה הקרובה - מקבלת ואוהבת

מי שלא - אני פשוט לא מבזבזת את זמני עליו...

 

[schlomitsmile]

אשרייך

לא אצל כולם זה פשוט כ"כ...

 

[nirity1]

ברור

אני מרגישה ברת מזל שהמשפחה הקרובה שלי תומכת.....

 

[aster1409]

רונן שפירא

גם אני הגבתי ברשומה.אך אני גם מסכימה עם דבריך המשפחה/הסביבה לא תמיד מקבלת ומתעקשת
ואומרת שהם יודעים ואומרים להורים איך להתנהל.

 

[רונן שפירא1]

סוגיה מורכבת

ותודה על תגובתך. את צודקת כמובן, אבל אני כתבתי לציבור הכללי יותר...
מצד שני, אני גם חושב שיש צורך בדיאלוג מתמיד בין כל אוטיסט והסביבה שלו לגבי מה האוטיסט צריך ומה הסביבה יכולה לשנות... אבל מדובר בדיאלוג, לא באיזה התקפה בנוסח "אני אוטיסט אז קבלו אותי כמו שאני"... זה הרבה מאוד עיניין של מה אני יכול לעשות ומה לא.
למשל איך ללמד ילד אוטיסט להגיד מה מפריע לו בארוחה (אוכל,, סדר ישיבה צבע צלחות...) אבל מצד שני לא לוותר לו בכל מקרה...
זה הכל עניין של דיאלוג תמידי.

 

[aster1409]

רונן שפירא 1

זו בהחלט סוגיה מורכבת.גם אני חושבת שיש צורך בדיאלוג מורכב בעניין.
מעבר לכך אני חושבת שבמקומות ציבורים צריך לעשות סדנאות כדי שידעו
איך להתנהג/להתנהל מול ילדים/נערים אוטיסטים.
לדוגמא: המקרה שפורסם בכתבה בmynet דרום שנער אוטיסט עלה על
אוטובוס הלא נכון,וחב' האוטובוסים סירבו לסייע.

 

[רונן שפירא1]

בהחלט

מצד שני צריך גם להבין שלפעמים יש גבול למה שה"סביבה" מוכנה לקבל, ולמצוא את דרך הביניים....

 

[pratit]

לכן החלטנו השנה רק בבית ואנחנו

 

[אמא חמסה]

גם אנחנו,

אבל אני חושבת שבכל מקום צריך להיות ככה.

לא יודעת מי קבע שחייבים לשבת כל הסדר כולם ביחד.

אנחנו מרשים לקום באמצע, מרשים לחלץ עצמות, מרשים ללכת לשחק למי שלא בא לו לשבת ולשמוע את ההגדה, מבוגר תמיד יכול לצאת באמתלה כלשהי, עדיף שילך לשמור על הילדים, למשל...

לא צריך כזה לחץ.

חגים צריכים להיות נחמדים וכייפים, ושכל אחד יעשה מה שטוב לו.

למי זה מפריע אם הילד רגיש לריחות, וקם והולך למקום אחר?

יש לי ידידה שכל הזמן היא בדיאטה ומביאה לעצמה בצידנית את האוכל שלה לכל השמחות המשפחתיות. הם נעלבים.
היא כל הזמן בוכה לי שהם נעלבים.
ואני לא מבינה, מה אכפת להם שהיא אוכלת את האוכל שלה?

שכל אחד יתמקד בעצמו ויהיה בסדר, ולא יסתכל מה השני עושה, אז הכל יהיה בסדר.

חג שמח!

 

[pratit]

חג שמח לכןלםםםםםםםםםםם

בס"ד

אצלנו גם מתוך הנימוס וגם בכלל ביקשו גם הוריי וגם חמי וחמותי שנבוא אליהם לפסח , הבעיה היא שבאמת אין הבנה ממש לקשיים של המתוק ובמקום שיקבל גערות ואנחנו

ציוניי הוריי השנה העדפנו כככה פסח כהלכתו לצאת מעבדות ה "לא נעים לי " והחובות המשפחתיות לחרות שלנו בידיעה כמובן ש2 הצדדים אינם לבד בחג .

חג שמח יקרים ויקרות

 

[נועהספרבר]

מסכימה איתך במיליון אחוז. תלוי רק בהורים.

 

[Navva]

הבן הפרטי שלי אוהב חגים

לפרוטוקול, בני בן 10 בכיתה ד'.

מאז הגנון אוהב חגים, אוהב את את רוב המנהגים, בעיקר הטיקסיים שבהם. גם החגים הם סוג של שיגרה שחוזרת על עצמה במעגל זמן של שנה. לקראת חנוכה, כשבוע מראש הוא מכין את החנוכיות, מפורים הוא מנדנד אם קניתי מצות לפסח. ליום העצמאות להערכתי מיד לאחר הפסח יבקש להוציא את הדגלים מהארון....

לגבי האביב זו תקופה מצוינת לטיולים, לצאת מהבית ולראות מה השתנה בטבע. יש לנו בקרבת הבית גבעה, שבסתיו בודקים אם ומתי החצב פורח (מקום קבוע), בסוף החורף הולכים לחפש כלניות ואביב נוריות ואירוסים. זה שילוב של מעקב אחרי שינויים, תוך עוגן של מעגל השנה. השאלה איף מציגים ומלמדים.

החופש הארוך בפסח בגיל צעיר היתה תמיד כר לקפיצות התפתחותיות, כאשר היתה הפסקה של ששבועיים שלושה בתטיפולים וחופש מהגן.