אני לא מרגיש בנוח עם הדיון הזה
שכן אני חש כמהלך על קליפות ביצים, מחשש לומר את הדבר הלא נכון העשוי להשתמע כפגיעה. לכן אנסה להשיב בכללות לדברים שלך, של משה ושל אגס ביחד, ובזהירות המקסימלית. מעולם לא הגדרנו בצורה חד משמעית את המילה "שבבניק", ולכן אין באמת טעם לדיון מי זכאי להגדרה זו ומי לא, לכן כל מה שאכתוב מכאן והלאה מתייחס לדרך בה אני משתמש בה, ושלהערכתי מרבית האנשים כאן מתכוונים אליה. אם אתם מבינים אותה אחרת הרי שאין בכך כל בעיה, והדיון בטל מעיקרו. שבבניק לתפיסתי הוא אדם חסר חוט שדרה (או לפחות בעל חוט שדרה גמיש למדי), שקבלת ההחלטות שלו (במידה והיא קיימת) מושפעת הרבה יותר מהטווח הקצר מאשר מהארוך, ושבהתאם לכך הוא נוהג לרוב לפי שרירות ליבו ולא לפי הערכים שבהם הוא עצמו מאמין. ברוב המקרים דרך החיים הזו גורמת לו להזיק לסובבים אותו, ואחד הניזוקים הגדולים מכולם הוא השבבניק בעצמו, אלא שמלבד רגעי כנות נדירים שעשויים להבליח אצלו מיד לאחר שמקרה שכזה קרה (ושנעלמים מיד מבלי להשאיר כל חותם על אורח חייו העתידי), לא ניתן יהיה לחלץ ממנו הודאה בכך גם בעינויי אינקוויזיציה. זהו סוג האנשים שאני מעדיף שיהיה לי איתם כמה שפחות שיג ושיח, הן בגלל שלרוב קשה לי להסתיר את הבוז שאני חש כלפיהם, והן בגלל שהעולם שלהם מייצג לטעמי את כל מה שרע בחברה האנושית (זהו אינו הנושא ולכן אינני מרחיב בו, אבל אם תחשבו על זה תגלו שמרבית הרוע האנושי הוא פרי טיפשות מהסוג הזה, ולא פרי כוונה תחילה). אם תשימו לב, אף אחד מהפרטים בתיאור שלי לא היה קשור לדת - ולא בכדי, "שבבניק" הינו המקבילה הדתית של ה"ערס" הישראלי ושל אחיו בני דמותו השונים בעולם הגדול. לא מדובר על תופעות שונות, אלא על ביטויים שונים לאותה תפיסת עולם ודרך חיים, בהתאם לסביבה בה גדלו אותם אנשים. נכון שלא פעם נעשה שימוש בכינוי "שבבניק" כלפי מי שאינו עונה להגדרה זו, הן משום שיש אנשים הבוחרים להשתמש במילה במובנים אחרים, והן (ועל כך כנראה דיברת) משום שלרוב האדם נשפט לפי מעשיו מבלי ידיעת כוונותיו, מה שעשוי לגרור פרשנות מוטעית של אופיו. אין לי שום מטרה להיכנס לדיון לגבי רמת הקריטיות של דרך החיים של האנוס, ואם יש מי שחושב שמכל הבעיות והסיטואציות המורכבות שאנשים בעולם מצוים בהם זוהי סיטואציה ייחודית - זוהי זכותו המלאה. מה שבאמת חשוב לי פה הוא לתת את הפרופורציה, ולהצביע על העובדה שהקשיים העולים בפורום מדי פעם לגבי סיווג האנשים, נובעים ברובם מהכשל הזה בהבנה של האופי האנושי, והניסיון לחלק את העולם ל"טובים" ו"רעים" - "אנוסים" מול "שבבניקים". לשון אחר. יכול האדם להיות כופר ברמ"ח ושס"ה, ועדיין להתנהג כאחרון הכלים הריקים בחייו הפרטיים והחברתיים, ולחיות בצורה הראויה לבוז במובן העמוק ביותר שלו, רק משום שזהו האופי שלו. כל ניסיון להסביר שינוי בסגנון החיים שלו כפרי ידיה של האמונה יהיה עקר, שכן אותה מערכת קלוקלת שניווטה את צעדיו עד לאותו רגע היא שהובילה אותו לעבר הצעד הזה, ורחמי נתונים למי שלא ראה אותו מגיע ושילם על כך את המחיר. מנגד, אין צורך שאזכיר לכם שרבים הם המאמינים, שדרך ההתנהלות שלהם בחיים ראויה לכל שבח (כמובן - בהתאם לאמונתם), ושהאמונה שלהם לא גורמת להם לפעול בצורה בלתי הגונה כלפי הזולת (כמובן שאם הדת שלו מצווה עליו לבגוד באמון חברו הוא יעשה זאת, אלא שבמקרה זה הבעיה היא בעיקר של החבר שנתן אמון באדם, אשר ידוע לו שהדת היא המכתיבה את צעדיו). נראה לי שכשההבנה הזו תושרש יותר, הניסיונות הקדחתניים לתחקר כל מצטרף האם הוא שבבניק, היחס הסלחני לאנשים המתנהגים כשבבניקים אך מצהירים על כפירה (ואולי גם כופרים באמת) והראיה של הבעיה של האנוסים כמנותקת מהקונטקסט של בעיות חברתיות אחרות, כל אלו יצטמצמו באופן מהותי וישנו את סגנון החשיבה הכללי דכאן.
