עזרה בתרגום שיר

[ספלינטור]

אז סחתיים זה בסדר?

 

[גנגי]

סחתיים על החידוש!../images/Emo6.gif

 

[בניא]

אבל אם כבר מעירים

יש לכתוב אחלא עם א' בסוף ולא אחלה, לא?!

 

[גנגי]

כמו "בניא"?../images/Emo2.gif

למה? מילים שעוברות תהליך של עִברות נכתבות ב-ה' בסוף מילה. אח"לה התעברתה - אם לא כשהיתה סתם שם תואר, הרי כשהפכה למוסד.

 

[מ י י ק ה]

רב:

רוצה שתהיה פה חמוד בצד זה של חצי הכדור יושב במרפסת הבירה אתי ערב, שמש שוקעת נערים שואגים שחפים קוראים ומה לנו גם אם נשכח הן המוות יבוא בהכרח

 

[yehuda winer]

אולי

יקירי או יקירתי?

 

[isaacl]

מבלי להכיר אותו כראוי

לו היית עמי יקירה בצדו זה של עולם בישבי בגזוזטרה לוגם בירה זו שעת ערביים שקיעה קולות ילדים וצווחות השחפים מה טעם בנשיה אם המות לה בת לויה

 

[מ י י ק ה]

אחלה פורום, לא?

רוצה אותך כאן כמובן במקום ובזמן יושב מול החוף והבירה כמן רד ערב השמש שחה קול בנים ושחפים מתערב מה תועיל שיכחה אם המוות אורב

 

[isaacl]

../images/Emo45.gif

 

[ספלינטור]

אולי מישהו יזביר לי

כל התרגומים פה יפים מאוד, אבל אני לא מצליח להבין את שתי השורות האחרונות "מה הטעם בשכחה, אם היא מלווה במוות?" כלומר, השכחה של מה? של האהובה שאיננה? והמוות של מי? ולמה אם השכחה לא מלווה במוות יש בה טעם אבל היא מאבדת מטעמה בלוויתו? אני מרגיש שאיזה משהו אלמנטרי, אבל לא מצליח לשים עליו את האצבע. אה, ואני מבקש לא לענות תשובות בסגנון "העמימות זה כל היופי" - על זה אני יכול לחשוב בעצמי..

 

[isaacl]

לדעתי

לא המוות לא מלווה את הנושא אותו הוא מנסה לשכוח. הטענה של מה טעם בשכחה אינו בנושא השכחה אלא בחווית השכחה, בחווית השקיעה והרוגע. השכחה היא נהדרת כתענוג של to let go, אבל היא נוראה כשאין אחריה דבר.

 

[מ י י ק ה]

../images/Emo45.gif וגם:

אולי את החצי האחר הוא מנסה לשכוח בחצי בו הוא מצוי. פשטני, אבל האפור כבר אמר שזה מהפשוטים יחסית.

 

[גוטמן האפור]

קצת רקע על ברודסקי

הכל מסתדר טוב יותר כשמבינים שליבו, בדומה נבוקוב, נמצא במזרח, והוא בלב מערב - גולה רוסי בברוקלין.

 

[קרמיט524]

אם הבנתי נכון

הוא מתכוון לומר שבהתחשב בזה שהמוות בכל מקרה מגיע, יש ייתור בשכחה פשוטה. כלומר, הרי ממילא המוות הוא ה-"משכיח מספר 1", אז מה הטעם בעוד מנגנון נוסף שעושה את אותה פעולה - השיכחה? אם ממילא המוות קיים, למה לטרוח ולשכוח? קצת מסורבל, אבל אני מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי בכל זאת.

 

[קרמיט524]

אגב, נעים מאד...

אני מיכל, הגעתי הנה בעקבות הלינק שהילל השאיר בפורום תרגום ועריכה. השיר הזה נהדר, קראתי את כל השרשור ונהניתי מאד גם מהתרגומים. אני מניחה שאת השבועיים הבאים אשקיע בנסיונוות תרגום משל עצמי...

 

[ססילי]

לדעתי הכוונה בכלל

היא שעצם השיכחה היא סוג של מוות או מביאה מוות

 

[ספלינטור]

אז איך את מבינה את המשפט

"מה הטעם בשכחה היא המוות בעקבותיה?" "What’s the point of forgetting if it’s followed by dying?"

 

[ססילי]

../images/Emo12.gif לא בדיוק הבנתי מה אתה שואל,

האם נתת ניסוח חדש שנראה לך מתאים יותר להבנה שלי את המשפט? אז אדייק יותר: מה הטעם בשיכחה אם היא גוררת מוות. להבנתי השיכחה היא הגורם למוות במשפט הזה, ו"לכן" היא עצמה מעין מוות. כלומר רצף הארועים בהם קודם שוכחים ואז מתים הוא לא "מקרי" זה לא שהמוות מוציא את הטעם מ(נניח) הכל ולכן גם מהשיכחה, אלא שהשיכחה גוררת אותו: שכחת - מתת. יותר ברור? או ששאלת משהו אחר בכלל?

 

[ספלינטור]

לטרוח ולשכוח?

איך בדיוק עושים את זה?

 

[קרמיט524]

צודק...

ניסוח עקום. אני אנסה שוב: בשביל מה "היה צריך להמציא" את כל הפעולה הזאת, של "לשכוח", אם המוות, שתמיד מגיע בסוף, עושה את זה בכל מקרה? עכשיו הפעולה האת היא באמת לא רצונית, ולכן הצירוף "לטרוח לשכוח" נשמע מוזר, אבל היא בכל-זאת קיימת. אז למה בכלל צריך אותה, אם המוות ממילא משכיח הכל? יותר ברור? אם לא, אז לא חשוב

... אררר,