אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
עונש מוות- כן או לא?
- פותח הנושא דוליק הכבשה
- פורסם בתאריך
davidlev0255
New member
עונש מוות למחבלים / למסייעים / ולרוצחים
עין תחת עין
כוסאומו עם כל הנהורות הזו ועם היפי נפש האלה אוהבי ההסברים המתפנפנים האלה מי שרוצח בכוונה רעה ועושה את זה שוב ואז אונס צריך לסבול!!! צריך פאקינג לענות לו את הגוף ואת הנשמה שלא ישאר ממנו כלום! ולא איזה זריקה מתחנחנת לזכויות האדם.. שום זכויות ושום שרוכים לא יהיו לרוצחים האלה!! לשרוף אותם בעודם בחיים!!!
כוסאומו עם כל הנהורות הזו ועם היפי נפש האלה אוהבי ההסברים המתפנפנים האלה מי שרוצח בכוונה רעה ועושה את זה שוב ואז אונס צריך לסבול!!! צריך פאקינג לענות לו את הגוף ואת הנשמה שלא ישאר ממנו כלום! ולא איזה זריקה מתחנחנת לזכויות האדם.. שום זכויות ושום שרוכים לא יהיו לרוצחים האלה!! לשרוף אותם בעודם בחיים!!!
עמית רובינשטיין
New member
חיובי ביותר
לקחת חיים תשלם החייך
לקחת חיים תשלם החייך
OtomeNoKoi
New member
התלבטות קשה.
מצד אחד- אני כבר מגיל צעיר שנאתי את העובדה שההורים שלי, ובהמשך גם אני, מכלכלים את האנשים שאני מתעבת- אנשים שרצחו, שעינו, שאנסו, שהרסו חיים של אנשים אחרים, ובמיוחד אלו שעשו זאת בכוונה. אני באמת לא סובלת את זה. ובמשך זמן רב דגלתי בעונש המוות. אבל מצד שני- לאחרונה אני חושבת הרבה על החיים עצמם, ולדעתי, אין דבר חשוב מהם. אמנם אני לא חושבת שלרוצח מגיעים החיים הללו, אבל אני לא יכולה שלא לחשוב על אלו שייתכן שייפלו ויהרגו על עוול שלא בכפם. מה אם נעשה טעות? חייו של אדם אחד הרי כה חשובים- לא יהיו לו עוד חיים מלבדם. ובנוסף, אני לא יכולה להתעלם מכך שמישהו יאלץ לבצע את ההריגה- ואני לא מוכנה לחשוב אפילו על זה שילד שלי (אני אמנם צעירה כרגע, אבל לחשוב קדימה לא מזיק) "יעבוד" בהוצאה להורג- שהמשכורת שלו תתבסס על הריגת אנשים, מתועבים ככל שיהיו. אם היה זה הילד שלי שאמור לעשות את זה- אני הייתי משתגעת מהמחשבה על הסבל הנפשי שהוא בוודאי עובר, או אף ההדחקה ובעקבותיה פיתוח מחסומים רגשיים ואולי אף אדישות לחיי אדם. ואני לא מוכנה שזה יקרה, לא לילד עתידי כלשהו שלי, לא לילד של אף אחד אחר, ולא לאף אדם חף מפשע באשר הוא. כך שכן- הדילמה מעסיקה אותי אישית כבר זמן רב, ועדיין לא מצאתי לה תשובה בעצמי. אני גם נגד ההתעללות המתוארת בהודעות מעלי, כי שוב- מישהו יצטרך להתעלל בהם. והמישהו הזה יאבד את אנושיותו בדרך. אולי... אולי עונש אחר. אולי די לפריווילגיות הנוראיות הללו, שאמנם באות לשקם פושעים, אבל אותי מרתיחות כשמדובר ברוצחים ואנסים. למה לממן להם לימודים? למה לתת למישהו את האפשרות לקצוב להם את העונש? למה להעניק להם את הזכות בלקבל מאסר שפחות ממאסר עולם, מלא ובלתי מתפשר. לא מאסר עולם של 30 שנים. לא שניים ולא שלושה. מאסר עולם, כמו שנגזר מהשם של העונש. לתמיד. במחלקה סגורה, בלי כל מיני מותרות, וזהו זה. חיים נוראיים, לא? אבל ככה זה. יש להתמודד עם תוצאות המעשים שלנו, ולטעמי, רוצח שמקבל חופשות, מימון ללימודיו, אפשרות להתחתן ואף להביא ילדים לעולם- לא מתמודד עם התוצאות הללו, וסילחו לי- לא מתמודד איתן בשיט. בתור חברה עלינו לקבל על עצמנו את הנטל של אלו הפוגעים בחברה, מפני שהם היו בה לפני כן. אבל מפני שהם הנטל שלנו, אין זה אומר שאנחנו צריכים להכביד על עצמנו עוד יותר- כלכלית ורגשית. זוהי דעתי.
מצד אחד- אני כבר מגיל צעיר שנאתי את העובדה שההורים שלי, ובהמשך גם אני, מכלכלים את האנשים שאני מתעבת- אנשים שרצחו, שעינו, שאנסו, שהרסו חיים של אנשים אחרים, ובמיוחד אלו שעשו זאת בכוונה. אני באמת לא סובלת את זה. ובמשך זמן רב דגלתי בעונש המוות. אבל מצד שני- לאחרונה אני חושבת הרבה על החיים עצמם, ולדעתי, אין דבר חשוב מהם. אמנם אני לא חושבת שלרוצח מגיעים החיים הללו, אבל אני לא יכולה שלא לחשוב על אלו שייתכן שייפלו ויהרגו על עוול שלא בכפם. מה אם נעשה טעות? חייו של אדם אחד הרי כה חשובים- לא יהיו לו עוד חיים מלבדם. ובנוסף, אני לא יכולה להתעלם מכך שמישהו יאלץ לבצע את ההריגה- ואני לא מוכנה לחשוב אפילו על זה שילד שלי (אני אמנם צעירה כרגע, אבל לחשוב קדימה לא מזיק) "יעבוד" בהוצאה להורג- שהמשכורת שלו תתבסס על הריגת אנשים, מתועבים ככל שיהיו. אם היה זה הילד שלי שאמור לעשות את זה- אני הייתי משתגעת מהמחשבה על הסבל הנפשי שהוא בוודאי עובר, או אף ההדחקה ובעקבותיה פיתוח מחסומים רגשיים ואולי אף אדישות לחיי אדם. ואני לא מוכנה שזה יקרה, לא לילד עתידי כלשהו שלי, לא לילד של אף אחד אחר, ולא לאף אדם חף מפשע באשר הוא. כך שכן- הדילמה מעסיקה אותי אישית כבר זמן רב, ועדיין לא מצאתי לה תשובה בעצמי. אני גם נגד ההתעללות המתוארת בהודעות מעלי, כי שוב- מישהו יצטרך להתעלל בהם. והמישהו הזה יאבד את אנושיותו בדרך. אולי... אולי עונש אחר. אולי די לפריווילגיות הנוראיות הללו, שאמנם באות לשקם פושעים, אבל אותי מרתיחות כשמדובר ברוצחים ואנסים. למה לממן להם לימודים? למה לתת למישהו את האפשרות לקצוב להם את העונש? למה להעניק להם את הזכות בלקבל מאסר שפחות ממאסר עולם, מלא ובלתי מתפשר. לא מאסר עולם של 30 שנים. לא שניים ולא שלושה. מאסר עולם, כמו שנגזר מהשם של העונש. לתמיד. במחלקה סגורה, בלי כל מיני מותרות, וזהו זה. חיים נוראיים, לא? אבל ככה זה. יש להתמודד עם תוצאות המעשים שלנו, ולטעמי, רוצח שמקבל חופשות, מימון ללימודיו, אפשרות להתחתן ואף להביא ילדים לעולם- לא מתמודד עם התוצאות הללו, וסילחו לי- לא מתמודד איתן בשיט. בתור חברה עלינו לקבל על עצמנו את הנטל של אלו הפוגעים בחברה, מפני שהם היו בה לפני כן. אבל מפני שהם הנטל שלנו, אין זה אומר שאנחנו צריכים להכביד על עצמנו עוד יותר- כלכלית ורגשית. זוהי דעתי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.