ברגע של זעם היינו רוצים אבל רגע...
אם ישנו סיכויי ולו הקטן ביותר שאדם שהאושם ברצח אולי אולי אולי יתגלה יום אחד כחף מפשע או כמעורב אבל לא כמבצע העבירה עצמה יש להשאירו בחיים אגב, אם אתם מעוניינים שיסבול עדיף שיחיה, כי מוות פרושו לכבות את כל ה"קופסא שלו" מבלי שיתענה יעכל את מעשיו או יום אחד יגיע להכרה בכך שטעה טעות חמורה טעות מהמזוויעות ביותר - לפחות שיבין את זה היו מקרים בעבר שכל ההוכחות בעולם הראו שאדם x רצח בדם קר אדם אחר... כעבור שנים בעקבות ממצא חדש ולא צפוי אותו אדם התגלה כאחד שלא ביצע את העבירה האם היה כדאי לחתוך עניין מהר ולהחליט "יאללה לגרדום!"? עוד משהו, קיימים מקרים שכתוצאה מהאשמה כל חמורה כלפי אדם מסויים, שעבר סבל בחייו, אותו אחד נפגע קשות עד שמחליט באופן ציני ופרדוקסלי להגיב כמודה באשמה... תסבוכת פסיכולוגית.. לא חשוב... לא נרחיב לכן לאור כל הדברים שציינתי נראה שאין צורך להציע עונש מוות אך בהחלט מאסר עולם ללא חנינה אפילו בגיל 90 או 100 (אם לא יתאבד לפניכן) זכרו, הוא לא שלט בדחפיו מסיבה כלשהי, לפחות אנחנו נשלוט ברגשותינו, כעסנו וצערנו ונתן לו דוגמה, שלמרות שהיינו רוצים לראות אותו מת - נתן לו את מה שהוא לא נתן במילים אחרות, זה מובן, וזה בסדר להרגיש ככה, היינו רוצים שימות אבל יש רגשות ויש מעשים, ולא תמיד צריך לתרגם רגשות למעשים - הרי זה מה שהוא עשה...