עונשים לבן 2.5

[Kalla]

עם דעתך אני יכולה להזדהות ולהבין

למרות שאני עדיין חושבת שאנחנו קצת מפריזים בהגדרות ובשימוש של המילה הזאת, ובטח בפיזור האשמות כלפי הורים אחרים שבאים להתייעץ, לפחות כאן בפורום. את באה מנקודה של המחמרה לטובת הזהירות, המחשבה, שהאצבע לא תהיה קלה מדי על ההדק, שבאמת תהיה הצדקה לאמצעי החינוך והמשמעת שבהם את נוקטת.

 

[ליליה והגמדים]

פרופיל של אדם אלים

נוגע לקומבינציה שבין ה"מה" וה"איך". כמו שניתן לומר "לא" בכמה דרכים - ממעליבה מאוד ועד נחמדה מאוד. לקחת ילד בן שנתיים ולהרחיק אותו מטר ממך, אין דינו כמו לנעול אחריו את הדלת. הרמת קול אין דינה כמו של טרור בצעקות. וכולי. יחד עם זאת אני שמחה שהרשימה מעוררת מחשבה, לכך היא נועדה וזה פידבק חשוב עבורי.

 

[ליליה והגמדים]

אני מכירה אותך מספיק זמן

כדי להיות די משוכנעת שהם ברורים לך...

 

[Kalla]

לא, ממש לא.

האבחנות שעשית ממש לא ברורות לי. לא ברור לי איך אפשר לגדל ילד לשיטתך בלי אלימות. כלומר ברור לי שאני לא יכולה. ובטח ובטח לא ברורים לי הניתוחים שעשית ולמה מה שאת עושה זו לא אלימות ומה שאחרים כן. למה חיבוק שעליו דיברנו הוא לא אלימות. באמת שלא ברור לי (ואל תגידי שזה בגלל שהוא טכניקה טיפולית - זה עדיין לא הופך אותה לנכונה בהכרח).

 

[צימעס]

אחזתי, מנעתי, צעקתי, נעלבו. אבל

אני לא חושבת שאלה פתרונות טובים. עשיתי את זה מתוך מצוקה רגעית שלי, ולא לטובת הילדים או לשיפור המצב. בדיונים בהם הורים מחפשים פתרונות, אני אומרת שאלה דרכים לא טובות, ומציעה דרכים חלופיות (שאת חלקן ניסיתי בעבר).

 

[Kalla]

יפה מאוד בתאוריה. לדעתי לא מעשי

לפחות בחלק מהמקרים. קודם כל כי כולנו בני אדם (טוב, אולי פרט לליליה

, ולא יכולים לפעול תמיד כמו רובוטים מתוכנתים מבלי אף פעם לתת ביטוי למצוקות שלנו, גם אם אלה רק המצוקות שלנו. עובדה שאפילו ההורים בעלי המודעות הגבוהה ביותר, כמוך, לא תמיד מסוגלים להימנע מהתנהגויות כאלה. אך לא פחות חשוב מכך - לא בכל מצב יש לנו את הזמן לפעול בדרכים חילופיות. אם התינוקת שלי זוחלת על הרצפה ובינתיים הילד בן ה-3+ מתחיל להשליך בחוזקה חפצים כבדים בכיוון הכללי שלה (לא כי הוא רוצה לפגוע בה, כמובן, אלא כי ככה בא לו מתוך ההתלהבות של המשחק והוא עדיין אינו בוגר דיו לחשוב קדימה על השלכות הפעולות שלו), ואני מבקשת ממנו להפסיק אך הוא, כהרגלו בקודש, לא שומע לי, אני חייבת באותו רגע לנקוט בפעולת מנע כדי שהתינוקת לא תיפגע. אין לי זמן להתחיל לבחור, להתאים וליישם שיטות חינוך ניסיוניות אחרות כי הוא פשוט ממשיך בינתיים לזרוק והתינוקת נמצאת בסכנה. אני חייבת ראשית לגרום לו להפסיק לזרוק. לפי ההגדרה של ליליה, בין אם אני תופסת לו את היד או לוקחת לו את החפץ או מחבקת אותו חזק או עושה כל פעולה מניעתית חד צדדית אחרת, הרי ברגע שזה בכוח ובניגוד לרצונו של הילד - זו אלימות. את יודעת מה? אני מעדיפה להיות אמא אלימה ולא אמא שרואה את החפץ הכבד מוחץ את ראשה של התינוקת שלי בגלל שמיאנתי לנקוט באלימות. אז נסכם בזאת שאני אמא אלימה ואין לי כל נקיפות מצפון על כך.

 

[ליליה והגמדים]

המשפט בסוגריים, למרות הקריצה

היה מיותר בעיני.

 

[Kalla]

מצטערת אם נפגעת.

זה באמת היה בצחוק. ברור לי שאת אדם אמיתי לגמרי ולכן גם ברור לי שגם לך יצא להרים קול מדי פעם.

 

[צימעס]

אפשר להשתדל

ואפשר לחשוב על פתרון פחות אלים לפעם הבאה.

 

[Kalla]

לחשוב אפשר כל הזמן וכל דבר.

הבעיה היא שכשמגיעים לרגע האמת לא תמיד יתן ליישם. ואני עדיין חושבת שאלימות במקרים כאלה אינה המילה הנכונה.

 

[ליליה והגמדים]

אם היה מדד מדוייק, זה היה נהדר

אב שזו המתודה הקבועה שלו, נוהג באלימות. מי שעשה את זה פעם אחת ומייד זה העלה בו חשבון נפש לגבי גישות חלופיות - הוא לא. זה כמו, להבדיל ADHD: תסמונת היסח שקורית לכולנו, ההבדל הוא במינונים. ובמקרה של אלימות - גם בכוונה וגם בדין וחשבון העצמי וההכרה במהות המעשים. עניתי על זה גם פה http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=192&msgid=36935439 ועוד נקודת מבט - הרי ברור שלתפוס לבת שלך את היד כדי שהיא לא תרוץ לכביש ותידרס למוות, זו אינה אלימות. כל כך ברור, שמקומם אותי שאת משתמשת בזה שימוש דמגוגי להוכיח שאין הגדרה נחרצת לאלימות. רק מה - אם זה יקרה לאורך זמן וכל יומיים, הרי שצריך לפקפק או ביכולת שלך (לא שלך אישית כמובן) כאם להנהיג את ביתך ולשמור עליה, או שצריך לבחון היטב מה גורם לילדה לרוץ בלי אבחנה (כי ילדים הם בכל זאת יצורים הגיוניים דיים כדי לדעת מהי סכנה, לאחר שזו מובהרת להם). זו לא אלימות כשזה תכוף כל כך, אבל בהחלט עלול להחוות כך על ידי ילדה שאינה מודעת לאימפולסיביות של עצמה ומקרין התעלמות מתסמונת כלשהי של הילדה או בעייה הורית.

 

[Kalla]

אני שמחה שלך זה ברור

אך לא מבינה מדוע את יוצאת מתוך הנחה שמה שברור לך ברור באותה מידה ונתפס באותה צורה על ידי אחרים. בצורת דיון כזאת אני חשה אפילו מן כפייה מסוימת - אם אני לא מצליחה להבין את דברייך או לראות את הדברים כמוך סימן שמשהו לא בסדר איתי ואת גם טורחת לציין שזה מקומם אותך. אז אני ממש מתנצלת אם גרמתי לך להתקומם אך אני לא אעמיד פנים שאני אפילו מתחילה להבין אותך. אני אגיד לך בדיוק מה לא ברור לי ולמה. לא ברור לי איך בדיוק את קובעת מה אלימות ומה לא. לא ברור לי איפה עובר הגבול. אני אגיד לך מה כן אני רואה מהצורה שבה את מציגה את הדברים: שהיא שרירותית ולא עקבית.

 

[irisgh]

גם אני אלימה.

באמת. אגב, גם השוטרים אלימים, מדינת חוק ומשטר זה משהו אלים, ותמיד יש קורבנות לאלימות הזו. אנחנו משקיעים מחשבה באיך להיות אלימים באופן שהכי צודק, חכם, יעיל, וכמה שפחות אלים. אבל עדיין אלימים. אין דרך להפעיל מרות בלי שום כוח, או כוחניות. יש איך להפעיל אותה בדרך חכמה יותר, מתחשבת יותר, מכבדת ככל האפשר. ככל האפשר זה לא מוחלט. הלוואי והייתי יכולה להיות לחלוטין לא אלימה. אני לא.

 

[Kalla]

ועוד דבר. כתבת

שאת לא חושבת שאלה פתרונות טובים. לא יודעת, אולי לא בכל פעם ובכל מצב בחרת בפתרונות הטובים ביותר, אולי יכולת לפעול אחרת. אך בין להגיד שיכולת לפעול אולי טוב יותר לבין להגיד שנהגת באלימות כלפי ילדייך המרחק רב.

 

[לורליי43]

מסכימה ומוסיפה

כל עוד לא עושים אידיאולוגיה מכל דבר ומנסים ל"תפור" הצדקות, אפשר להבין. לא כל פעולה אלימה הופכת אדם באופן אוטומאטי לאדם אלים. זה כן הופך אותו לאדם שעשה שגיאה גסה. וכולנו יכולים לשגות בגלל חוסר ידיעה. מי שמוכן ללמוד, נמצא בדרך הנכונה.

 

[theG]

אוליי כדאי לשנות את השם ל

העמותה למניעת אלימות נגד האישה במשפחה?! כי אין איזכור לאלימות האישה כלפיי הגבר, ויש, זה קיים, גם אם לא נפוץ כמו אלימות גברית כלפיי נשים! אלימות במשפחה יכולה להופיע ע"י כל אחד מבניי המשפחה כלפיי בן\ניי משפחה אחרים. גיא

 

[ליליה והגמדים]

תודה, נחשוב על זה....

יש מאה מקרים בשנה של אלימות נשים כלפי גברים ו- 200,000 כלפי נשים, אבל לא ניתן למציאות לבלבל אותנו

העמותה מטפלת בכל בני המשפחה.

 

[theG]

חולק עלייך

יש אוליי מאה מקרים בשנה שמתפרסמים. וזה קשור מאוד להגמוניה, לחינוך, למודעות וכו. כמה גברים יודו שהם חווים אלימות מצד בנות זוגם? במציאות של היום, ישנה מודעות גבוהה מאוד בכל הנוגע לאלימות נגד נשים (אוליי בשל התוצאות הקשות של אלימות גברית כלפיי נשים), אבל אלימות נשית, אשר בהחלט עונה לחלק מהרשימה המצוינת באתר, כלפיי גברים קיימת והיא דיי שכיחה, אלא שההגמון "לא בכבוד שלו" להודות שהוא חווה זאת. גיא

 

[ליליה והגמדים]

גיא, גם ה- 200,000 זה רק הערכה גסה

מתוך אילו שמגיעים לידיעת המערכת. המספר הרבה יותר גדול, כך שעדיין אתה נשאר עם 400,000 מול 200-300....? אני מסכימה איתך שזה לא לכבוד ההגמון לגשת למשטרה, אבל לצערינו גם נשים לא תמיד מתלוננות. יש בעיות אחרות וסוגיות אחרות הקשורות לנשים, בוא לא נבלבל אותם עם אלימות במשפחה (למשל אלימות של נערות). וגם זה מודגש יותר מאלימות של נערים, כי זה בבחינת "אדם נשך כלב". ויש גם סוגיות של העברה בין דורית של דפוסי אלימות, שנשים לא חפות ממנה. עדיין, האמת היא תמיד בסטטיסטיקה והסטטיסטיקה מבטאת מגמה מגדרית ברורה, תוצר ביאושים של חברה פטריאכלית.... הבעייה היא של כולנו. גול עצמי.

 

[לורליי43]

גם לכפות על ילד לעשות משהו

היא פעולה שנעשית בניגוד לרצונו, גם אם אנחנו בטוחים שזה לטובתו. אני בטוחה שאתו אב, חושב שהוא עושה את מה שהוא עושה לטובת הילד, כמו שאת חשבת שאת עושה הכל עבור טובתו של בנך כשלא רצה לשחות. כמו שאני מקבלת את הגישה שלך במקרה ההוא (ומשתתפים אחרים בדיוק הסתייגו ממנה), כך אני חושבת שאפשר להבין (לא חייבים להסכים) מהיכן נובעת הבחירה בעונש (המאוד לא מוצלח גם לדעתו) של לנעול ילד בחדר. הרבה פעמים בחירה כזו נובעת מחוסר ידע ובמקרה הזה האב בחר לבוא ולהתייעץ- חיובי, לא?.