עונשים לבן 2.5

[הילהל]

תנועת מטוטלת

אני חושבת שאנחנו בסה"כ מגיבים בקיצוניות כי זו התחלה של תהליך. תהליך שבו המטוטלת נעה בין מצב קודם שבו "פליק" זה משהו חביב ולגיטימי, אל מצב שני שבו שומדבר כמעט לא לגיטימי. בסופו של תהליך המטוטלת תתייצב, ונגיע למצב שבו התנהגויות כמו אחיזת ילד בכוח יעשו רק במצבים מתאימים (ילד שעוד רגע קופץ לכביש, למשל), שכמעט לא נשמע הורים מדברים בקלילות על "פליקים", ולא נרגיש צורך לצעוק כל שניה על כל דבר "זכויות הילד!!!!!!!!!!!!!!!" כי הן יהיו יותר מעוגנות במציאות.

 

[1אילת2]

אפשר להכנס לחדר. זה עשוי לעזור.

אבל לא לנעול אותו שם. שתי אפשרויות: או לבקש ממנו להשאר בחדר עד שהוא נרגע או שאחד מכם ייכנס עימו לחדר ויישאר עמו שם עד שיירגע. באופן כללי, מבלי להתייחס לעניין החדר נדמה לי שבאמת צריך לשנות גישה. כרגע, יש לילד בעיה ("הוא עובר תקופה", "קשה לכם להבין אותו", או כל ניסוח אחר) וניתן לעזור לו לפתור אותה. כמה הצעות אפשריות (איני יודעת אם הן ישימות, תנסו לבדכם): לזהות מראש את ה"התקפה" ולמנוע אותה על ידי מילוי הצרכים (משחק, חיבוק, או כל וכד'). לאפשר לו לזרוק, אבל רק את החפצים המיועדים לכך (ועדיף בחוץ...) לאפשר לו להוציא אגרסיות שלא על ידי זריקת חפצים: אגרופים בכרית או בשק אגרוף, "התגוששות" עם אחד ההורים, טיפוס על סולם, קפיצה על כדור וכד'.

 

[theG]

לדעתי מוקדם מדיי

להמליץ על שיפור השיטה. אלעד, כמוך, מתמודדות\ים או התמודדו רבים (כולן\ם?) עם שאלות יומיומיות בנושא חינוך ילדים, ואני חייב להודות שהייתי בור (בלי להגזים) בידע שלי, ובהבנה שלי את עידן (כאמור בגיל בינך), לא ידעתי על גיל שנתיים ה"נורא" ולא ידעתי על עוד תקופות, שהסתבר לי שאנחנו (אני בני וזוגתי) לא היחידים שעוברים. ניראה לי שלפניי הכל חסר לך מידע על הגיל הזה, מעצם הכתיבה "בני נורא עקשן" עושה הרושם שאתה לא ממש מודע לתקופה הזו של בנך, נסה לקרוא בארכיב של הפורום, תגלה שזו תופעה מאוד מוכרת, זה יעזור לך להבין את הבן, ואוליי לא לחפש דרכיי ענישה. בהצלחה נ.ב. שים קסדה...(ליליה...) גיא

 

[otr5]

תודה

תודה גיא אני חייב להודות שהתגובה של ליליה הוציאה אותי משלוותי, ופגעה בי .. הרגשתי כאן מעין ניסיון שלה ליצור לי דימוי של אב אלים,

 

[לאה_מ]

לפעמים הדברים שמזעזעים אותנו

גורמים לנו לחשוב. לפעמים דוקא כאשר מדברים איתי בעדינות, אני לא מסוגלת לקלוט את המסר. ולא שאני טפשה, אלא שלפעמים הפרדיגמות שלנו כל כך חזקות, שאנחנו בעצם מופעלים כל הזמן על ידי קשרי גירוי-תגובה, ולא עוצרים כדי לחשוב. דוקא משהו שמפעיל אצלנו תגובה קיצונית יכול לפעמים לשמש מנוף לשבירת הפרדיגמה. נסה לקחת את הדברים של ליליה לכיוון הזה.

 

[otr5]

אהההם ... אני לא מסכים

אלימות היא עדיין אלימות גם אם היא מילולית ועטופה בהמון מלל אינטלקטואלי. אני עובר האורח שעבר בסביבה, שאל שאלה וחטף מכות מהבריון השכונתי מן הראוי היה שתגנו ותוקיעו התנהגות כזאת שאינה מזמינה גולשים אקראיים לשאול שאלות. (היתה כאן מישהי אחת שניסתה למחות) אני חושב שבסך הכל האשכול הזה הינו אשכול חיובי שמזין את הפורום ותורם לו. והשאלה ששאלתי הינה חשובה ובטח יכולה עניין עוד הורים. וגם אם היו לי עוד שאלות אעדיף לקבל תשובות בפורומים אחרים שיותר נעים לקרוא את התגובות.

 

[ליליה והגמדים]

את זה אתה אומר...

בתור אבא שנועל ילד בן שנתיים בחדר שלו? יש ערך מומלץ כחלופה לצדקנות: "נאה דורש נאה מקיים"

 

[irisgh]

אני בעד ליצור אווירה שמקבלת גם

גולשים אקראיים. ובאמת יש בפורום בעיה כזו: ליליה ועוד שאומרות את דעתן, (דעה שבחלק מהפעמים אני מסכימה איתה) באופן שכבר קשה שלא לקחת אישית, להפגע, להתרגז.. ולמי שלא מכיר זה מרחיק. לי זה חבל. (אגב, אני חושבת שמי ששורד ונשאר בסביבה, ז"א ממשיך מעבר לפגיעה האישית, מצליח בכל זאת להתרם. אבל זה באמת דורש אורך רוח וסבלנות. ואחרי כמה זמן, משום מה, מתחילים לחבב גם את הנחרצות שבחברותינו

. אם תרצה, אולי תגלה בכל זאת ששווה). ולגבי התגובה שלי: הצעתי את הספר לא (רק) בגלל שהוא תנ"ך מקומי. אלא בגלל שהוא נותן חלופות לענישה, וגם מלמד אותנו לפעמים איך בכלל לא להכנס למלחמות. (אופס, איכשהו התחבר לנושא הראשון בלי תכנון בכלל). איך להיות יעילים יותר בהורותינו ומאשימים פחות. אפילו איך לא לתייג מעניין, כשיש עוד נושא בראש, פתאום הכל מתחבר.

 

[לורליי43]

זו טעות מקובלת../images/Emo13.gif

לראות את משתתפי הפורום כאחראיים לסגנון של מי מהגולשים. אף אחת כאן לא שוטר הפורום, ליליה מתבטאת כפי שנוח לה, אני מתבטאת כפי שנוח לי (משום מה נראה לי שלא קראת את התגובות שלי בדיון, שזה מפריע מאחר וטרחת להביע עמדת נגד הכותבות כאן) וגם לא תמיד מסכימה איתה. זכותך להחליט מה שאתה רוצה- אבל זה לא גנון, ואין כאן גננת. ולכן פניה בסגנון של היא אמרה לי, לא יכולה "לעבוד" כאן.

 

[ליליה והגמדים]

אין לי מושג איזה אב אתה

אבל המעשה שאתה עושה הוא מעשה אלים.

 

[לאה_מ]

מצטרפת לכל ההמלצות שכבר קיבלת

ונקודה אחת נוספת, שאחרי שקראתי את הקישור שטאשקה הביאה, ראיתי שאמרתי לה בדיוק את אותו הדבר - הבן שלך עובר תקופה לא קלה. רק לפני 5 חודשים נולד לו אח. הוא עבר מתפקיד "התינוק" לתפקיד "הבוגר", תפקיד שמטיל עליו מעמסה מאד כבדה. לא פלא שהוא צועק לתשומת לב שלכם, לא פלא שהוא מנסה בכל צורה אפשרית להשיג את תשומת הלב הזו - מציעה לך בחום לקרוא את הקישור שטאשקה נתנה, ואת הקישורים שיש בתוכו. אני חושבת שהבן שלך זקוק לחיבוקים, אהבה ותשומת לב, ולא לעונשים. אני חושבת שעם הקפדה על הרבה מאד מגע אוהב (חיבוקים, השתוללויות, דגדוגים, נשיקות), על זמן שלו לבד עם ההורים (לפחות עם אחד מכם, וכשאחיו כל כך צעיר, זה עדיין אפשרי די בקלות), על תשומת לב חיובית מאד משמעותית (אולי בהתחלה אפילו בצורה שתראה לכם מעושה) - ה"עקשנות" שלו תלך ותפחת, ולא תמצא את עצמך נזקק לשיטות ענישה שונות.

 

[לורליי43]

מיקוד שונה

כמו שהציעו לך כאן- חשוב לקרוא ולהבין על התפתחות הילד, על תקופות התפתחות ועל הבנת הנפש של הילד. יש כאן לא מעט דיונים, שבהם השואל מקבל מיקוד שונה על הבעיה שהעלה- ומכאן הבחירה בפתרון מוצלח יותר הרבה יותר ברורה. לדוגמא (בפורום אחר), אמא מעלה שאלה לגבי "גיל 3 הנורא", כשבעצם הבעיה היא- "נולד לילד אח". המיקוד השונה שאני מציעה כאן- "הילד לא עושה משהו נגדכם". שניכם באותו מתרס, ומנסים לפתור יחד את הקושי שלו. אם למשל, היית משתמש באותו חלק של הרחקה, אבל נשאר עם הילד בחדר, אתה מעביר לו מסר של "אני לא מאפשר לך לעשות את מה שאתה עושה", בלי המסר של "אתה כלוא לבד".

 

[Rachat]

../images/Emo91.gif

לפי דעתי כדאי לך לקרוא את הפרק "חינוך למשמעת" בספר "סודותיה של הלוחשת לפעוטות"/טרייסי הוג. שם ממליצים משהו דומה למה שעשית אבל לא משאירים את הילד לבד בחדר אלא נשארים איתו, ועושים את זה רק אם שאר הפתרונות שמוצעים בספר לא עוזרים.

 

[לורליי43]

ואפילו לא קראתי את הספר ../images/Emo8.gif

 

[אמא של יואבי]

מרוב דיונים כמעט לא קיבלת תשובות

אני יכולה להוסיף לך את המעט מנסיוני. גם בני בן שנתיים וחצי. כאשר הוא מבצע פעולה אסורה ומזיקה, ומתעלם ממה שאני אומרת (או צועקת) אני פשוט מחזיקה אותו ומונעת ממנו לעשות את אותה פעולה. אם אפשר גם אקח ממנו את החפץ, בתנאי שזה לא כרוך בהפעלה כוח (כן אוציא מידו עט שמחליקה בקלות החוצה, לא משהו שכרוך בפתיחת אצבעות) בזמן שאני מחזיקה אותו אני מסבירה לו למה זה אסור ומה הנזק. (לא הטפות ארוכות, משהו מאוד קצר ופשוט, כמו "אסור לזרוק, זה עלול להשבר"). אחר כך אנסה להציע לו תחליף או לעניין אותו במשהו אחר. בצורה כזו אין צורך בעונשים, וגם מאוד ברור שאת הפעולה האסורה לא אתן לו לעשות. מצד שני, אין הרבה איסורים בבית. הקריטריון של מה מותר ומה אסור הוא אחד: מהו הדבר שבשבילו אהיה מוכנה לעמוד על דעתי עד הסוף.

 

[fanyoni]

ממש לא

לדעתי זה פסול וגורם לפחדים היסטריים אח"כ. מצא דברים אחרים שהוא אוהב ותמנע ממנו. למשל אם נורא אוהב שוקולד, להסביר לו שבגלל שהתנהג לא יפה לא יקבל שוקולד. ולא לוותר, להישאר עיקבי. חוץ מזה לא לשכוח שזה גיל המרד וזו דרכם של ילדים לבחון גבולות...

 

[ליליה והגמדים]

מה הקשר בין התנהגות לשוקולד?

ומה זה "התנהג לא יפה"? יש מעשים ספציפיים, אין "התנהג לא יפה". כללי, לא ברור, מגנה ומתייג את הילד בעיני עצמו.

 

[נטעטע]

לא לקבל שוקולד בגלל שלא התנהג יפה

חוטא לעניין התוצאות הטבעיות וההגיוניות, שם אמור ליהיות קשר טבעי - יצאת בלי מעיל, לכן היה לך קר, או הגיוני - זרקת אוכל על הרצפה, לכן לקחתי לך את הצלחת. לא לקבל שוקולד כי התנהגת לא יפה זהו עונש באותה מידה שנעילה בחדר זהו עונש ועונשים לא מביאים להפנמת המסר אלא לציות, ולא זה מה שאנו רוצים להשיג בחינוך. אני לא מספיק זמן בפורום אבל אני בטוחה שכבר היו פה בעבר דיונים לגבי עונשים, אולי כדאי לצרף הנה קישור של שרשור כזה

 

[לאה_מ]

קישור למאמרה של ד"ר קלודי טל

מקל וגזר - על חיזוקים ועונשים וההקשרים שבהם הם מופעלים

 

[dana3111]

לא לנעול בחדר, אני הייתי חושבת על

דרכים אחרות למשל- 1.יותר הסבר מדרישה, אני לא מרשה לזרוק, למה? כי זה מתקלקל, זה נשבר, זה יכול לפגוע במישהו. 2. אתה לא רוצה את המשחק שזרקת? אז אני אזרוק אותטו לפח/ אתן אותו למישהו אחר, ובמידה והוא לא מפסיק, אכן לבצע את התנאי/סנקציה/איום 3. אם תזרוק את המשחק, אני אחק אותו ואשים אותו רחוק, לא הפסיק לזרוק? לבצע, במקרה לשנו זה מוביל לבכי, ואז אני שואלת, אתה רוצה את המשחק?? אז אנחנו לא זורקים, אם אתה תזרוק, אני אקח ואשים רחוק/גבוה, כי ככה לא משחקים /משתמשים בדבר הזה 4. לסייע לילד לתקן את המעוות, אם הוא זרק, להגיד אני לא מרשה לזרוק, כי.....בוא נאסוף ביחד (זה במידה ומדבור במשהו שלא נורא שנזרק, רק זה מרגיז ומפריע) כי אתה אוהב את הדבר הזה, ואנחנו רוצים לשמור עליו.... 5. להציע לילד לזרוק דברים שמותר, ובאזור מסויים, למשל הילד שלי אוהב להניף את המטאטא ילדים שלו, משהו שאני ממש לא אוהבת שהוא עושה, אז אני אומרת לו שאם הוא רוצה לזרוק את המטאטא שילך לחדר שלו, כי פה בסלון זה עלול לפגוע בנו, וזה מרגיז אותי. או שאני מציעה לו מה לעשות עם המטאטא- לרכב כמנכשפה או לטאטא את הרצפה או למשל לצייר בצבע גועש על נייר גדול כמו מברשת 6. לחשוב אם זה באמת נורא מה שהוא משליך, תנסו להבליג, ולראות אולי הוא זורק כריות וטושים, אז זה לא ממש נורא, ואז לתת לו להוציא את הכעס, ואח"כ כשיירגע להגיד שזה משהו שלא נעים לכם איתו.