יש ניסוי יותר פשוט - שני חריצים
תיארתי לכם ניסוי מסובך למי שלא מכיר אותו, אבל יש ניסוי שרובכם מכירים שמדגים בדיוק את אותה התופעה: מעבר קרן אור דרך שני חריצים. אם לא שינו את תוכנית הלימודים, עושים את הניסוי הזה במעבדת פיזיקה בתיכון. מה שכן אבל, בבית ספר הסבירו לנו את הפיזיקה מאחרי הניסוי בצורה מאוד שטחית. מה שקורה בניסוי הוא שקרן אור עוברת דרך שני חריצים קטנים ומוקרנת על מסך. כאשר הפוטון עובר דרך חריץ בודד, מתבצעת מדידה על מיקום החלקיק ולכן לפי עיקרון אי הוודאות מהירות החלקיק נמרחת. ז"א הפוטון יוצא מן החריץ בכיוונים שונים. כאשר האור פוגע במסך מתקבלת תמונה הדומה טיפה לפעמון גאוס. הדבר המעניין אבל קורה כאשר יש שני חריצים. אם ניקח כל אחת מהנקודות על המסך ונחשב את המרחק בינה לבין כל אחד מהחריצים ונחלק אותו באורך הגל, נקבל כמה אורכי גל האור עובר כדי להגיע לנקודה זו. בגלל הבדלי המרחק האור משני החריצים יגיע לאותה הנקודה בשלבים שונים של המחזור. דבר זה יגרום להתאבכות בונה או הורסת באותה הנקודה ותתקבל תמונה של פסים על המסך. זה אכן מה שמתקבל בניסוי. עכשיו תשאלו אותי מה לכל זה ולסופרפוזיציה? הרי את מה שרואים על המסך אפשר להסביר אם חושבים על האור כעל גל. עכשיו אנחנו מגיעים לקטע הבאמת מעניין. אפשר לעשות כמה שינויים לניסוי. קודם כל אפשר להנמיך מאוד את עוצמת האור ולבצע את הניסוי עם פוטון אחד בכל פעם. רושמים איפה כל פוטון פוגע ולאחר שעברו מספיק פוטונים מציירים את ההתפלגות שלהם. ניתן לבצע זאת עם ציוד שנמצא בכל מעבדת פיזיקה סבירה. מה מתקבל בניסוי זה? בדיוק אותה התוצאה! איך תסבירו זאת? בכל פעם עובר פוטון אחד. אם הוא היה עובר דרך החריץ הראשון, היה מתקבל פילוג חלק סביב החריץ הראשון. אם הוא היה עובר דרך החריץ השני, היה מתקבל פילוג סביב החריץ השני. התוצאה הכללית הייתה סכום שתי הפונקציות החלקות ובשום פנים ואופן לא היו מתקבלים פסים. אבל מתקבלים פסים! עם מה בדיוק הפוטון עובר התאבכות? האפשרות היחידה שאפשר לחשוב עליה היא כי הפוטון עובר דרך שני החריצים בבת אחת ומבצע התאבכות עם עצמו! עוד דבר מעניין בניסוי זה הוא כי אפשר לעשות אותו עם אלקטרונים! גם כאן מתקבלת אותה התוצאה. ז"א כל אלקטרון מתפצל לשניים, עובר דרך שני החריצים בו זמנית ועובר התאבכות עם עצמו! עכשיו השאלה היא מה הכוחות שהאלקטרון מפעיל על הסביבה כאשר הוא נמצא בסופרפוזיציה?