ובכל זאת כנראה שלא
1. כשאתה אומר ש"ידוע שאת זה אין לא ללוייתנים לא לדולפינים, וודאי וודאי שלא לנמלים" על מה בדיוק אתה מתבסס? איך בכלים של היום בכלל אפשר להוכיח דבר כזה? כיום, אין שום הוכחה שגודל המוח הוא אינדיקציה לרמת התודעה, למרות שזה קונספט שנוח ונעים לבני אדם להאמין בו. ניתוח נתיבי האינפורמציה במוח היא תחום מחקרי שנמצא בחיתוליו, ועד היום בקושי הצליחו באמצעותו לקשר בין יותר מקומץ אזורים במוח לתפקידים ספציפיים. טרם נמצא "גרעין התודעה", כך שאי אפשר לשלול או לאשר את קיומה לפי השוואה אנטומית. 2. שוב, על מה אתה מבסס את הקביעה ההחלטית הזו? בטח לא על מדע. אין שום ניסוי שיכול להוכיח ישירות ובצורה מוחלטת (או אפילו בקירוב) את קיומה או היעדרה של תודעה. תודעה אינה דבר שניתן למדוד כרגע, כך שהטענה שרק בני אדם הם בעלי רגשות "עמוקים" והקשריים ("סימבוליים") היא חסרת ביסוס, וסותרת את המידע הברור הנובע מתצפיות התנהגותיות בבעלי חיים, אף מלפני זמנה של ד"ר ג'יין גודול. 3. המשפט אינו מבולבל כלל ועיקר - ברור שכל מה שניתן לקלוט באמצעות הכימורצפטורים באף (או במחושים כשמדובר בפרוקי רגליים) זה ריחות, או ליתר דיוק מולקולות, אך ישנן רגשות המאופיינים בתגובות פיסיולוגית ספציפיות - כגון פליטת חומרי ריח כאלה ואחרים, עליה \ ירידה בקצב הלב, רפלקסים שונים וכו'. מאחר ו(בין היתר)- חוש הריח של כלב ממוצע מפותח לעין ערוך יותר מחוש הריח של בן אדם ממוצע, כלב מודע ומסוגל לנתח את דפוסי התגובה הללו, להבין באיזה רגש מדובר - ולהגיב בהתאם. 4. שוב, קביעה בלתי מבוססת - והגישה כולה שנויה במחלוקת, וזו לשון המעטה (זה עובר בהרבה את הויכוח הבסיסי בין דנט לדייויד צ'למרס). מחקרים התנהגותיים תומכים במה שברור מאליו מנקודת המבט האבולוציונית - אין שום סיבה שלבני אדם תהיה בלעדיות על התודעה. אין לנו שום תכונה בלעדית אחרת, למה דווקא זו? מערכת כאב שמזהירה את המוח להזיז את היד מהאש מאחר והיא פוגעת ביד היא מערכת יעילה, אבל למה זה דווקא חייב לכאוב? זה לא יכל סתם לגרום לנו להזיז את היד? במקום זאת, בעלי חיים כולל האדם חשים סבל, שנחרט בזיכרון ומשפיע על ההתנהגות גם בעתיד; מה שללא ספק משפר את סיכויי ההישרדות. גם השפעות עמוקות יותר של סבל, כטראומה, דיכאון וחרדה מאפיינים מגוון גדול מאוד של בעלי חיים מלבד האדם. עם התקדמות המדע, הקונספטים הפרימיטיביים המפרידים בצורה מלאכותית בין בני אדם לבין בעלי חיים, הולכים ונעלמים. בעבר, חוקרי מוח יכלו 'להוכיח מדעית' למה שחורים נחותים אינטלקטואלית מאנשים לבנים, ומדוע תגובותיהם "אינסטינקטיביות כשל בעלי חיים", מאחר וזה היה הקונספט שהיה נוח לאחוז בו מבחינה אינטרסנטית גרידא. במימינו בעלי חיים שאינם אדם מוצאים מחוץ למעגל, מאותן סיבות בדיוק. באותו האופן, ימיה של ההפרדה המלאכותית ספורים.
