anonimi almonimi
New member
עדויות של כיבוש.
יש עוד הרבה מה להעיר ולשפץ בתגובות לאנשי ימין פה, שמעתי כבר בבל``ת מקסים שכתבתי עליו הודעה ארוכה שמשום מה נמחקה על ``אי חשיבותה של י``ם לפלסטינים`` , קראתי על ימבה המדינות שיש לערבים (ובאמת למה לא לספור את ``האירופים`` כאומה אחת ולדרוש את לוקסמבורג? הרי יש להם כל כך הרבה מדינות...) וכו` וכו`. אבל הכשל היסודי, אי ההבנה הבסיסית בינינו השמאלנים שבפורום (או הימנים הנאורים כגון צ`רלי) וביניכם אנשי הימין הוא שאלת הכיבוש, קיומו והתועלת שבו. אי לכך אני מתכוון בהודעה הבאה והבאות אחריה לנסות ולהראות לכם מה מזעזע אותי כל כך בשליטה הישראלית בשטחים שנכבשו ב67. לשים את האצבע על הכיבוש. נתחיל באלימות וההתבהמות שגורם הכיבוש לאחינו במדים, החיילים אנשי מג``ב והשב``כניקים: (הנתונים מתוך ``בצלם``) הכאה ע``י שוטרים ושוטרי מג``ב במחסום בית לחם 8.7.99: בהא עלי מוחמד עווידה תושב ענתא החדשה נסע במכוניתו עם אישתו שני ילדיו הקטנים אחות אישתו וקרוב משפחה נכה. במחסום בית לחם עצר אותו שוטר במדים כחולים. הגיהנום התחיל. ``הוא הפנה אותי לצד וביקש לראות רשיונות, בזמן שחיפשתי את הרשיונות הוא שאל מאיפה יש לי רכב כזה (סוברו גרנד ליאונה 1996) אמרתי שרכשתי אותו בלי מכס כיוון שאשתי שבדית. הוא שאל כמה זה עולה ואמרתי 50000 ש``ח. הוא שאל ``מאיפה יש לאחד כמוך 50000 ש``ח?`` עניתי לו שאני לא ילד ואני עובד. יצאתי מהרכב ונתתתי לו את הנירות: טסט ביטוח מקיף רשיון נהיגה ותעודת זהות. השוטר טען שחסר ביטוח חובה. ביקשתי ממנו רשות לחפש באוטו אבל הוא אמר ``חבל לך על הזמן כבר כתבתי את הדו``ח`` אמרתי לו אתה סתם נותן לי דו``ח, הוא אמר שיש לו עוד שישה דו``חות בפנקס ואם אני אגיד עוד מילה הוא יכתוב לי אותם``. עלי התווכח עם השוטר שמצידו חיפש אותו ושאל למה אין כיסא תינוקות באוטו (עלי השיב ובצדק שילדיו בני חמש ושש ואינם חייבים בכסא כזה). כל זה חלק משגרה מתסכלת שעובר כל פלסטיני יום יום. כאן החלו העניינים להתחמם. ``השוטר חזר עם עוד 4 שוטרי מג``ב ודרש ממני לחתום על הדו``ח, סירבתי כיוון שהדו``ח בעברית ואינני קורא עברית. השוטר דחף אותי על האוטו... שאלתי אותו ``למה אתה מרים ידיים`` אז הוא תפס אותי בחולצה ומשך אותי לכיוון החילים... החולצה נקרעה... נתן אגרוף בעין שמאל... (המראיין מציין שעד עכשיו ישנו שטף דם מסביב לעין) לקח אותי לרחבה קטנה... דחף את בני אמין בן החמש וחצי שנפל על הרצפה והתגלגל 4 פעמים ונשרט ברגל... אחד השוטרים תפס את ראשי וחנק אותי בעוד האחרים מכים בי בגב ברובים... השכיבו אותי בכוח על הרצפה ובעטו לי בצלעות... הם צחקו...`` ההתעללות נמשכה בתחנת המשטרה במרכז תלפיות. בינתיים החלו השוטרים לתאם עדויות בקשר ו``חיפשו`` על עצמם שריטות להדביק לעלי. בשלב מסויים הבינו גם שם שעברו את הגבול ושחררו אותו. לאירוע היו עדים רבים מאוד כולל שוטרים נוספים שהתעלמו מההתעללות ולא שעו לתחינותיהם של אישתו וילדיו של עלי. עלי הגיש תלונה במח``ש. ענו לי ילדים איפה יהיו ילדיו של עלי בעוד 10 שנים? לאחר שראו את אביהם מושפל ומוכה? נכון. בחמאס. גם אני הייתי עושה זאת במקומם.
יש עוד הרבה מה להעיר ולשפץ בתגובות לאנשי ימין פה, שמעתי כבר בבל``ת מקסים שכתבתי עליו הודעה ארוכה שמשום מה נמחקה על ``אי חשיבותה של י``ם לפלסטינים`` , קראתי על ימבה המדינות שיש לערבים (ובאמת למה לא לספור את ``האירופים`` כאומה אחת ולדרוש את לוקסמבורג? הרי יש להם כל כך הרבה מדינות...) וכו` וכו`. אבל הכשל היסודי, אי ההבנה הבסיסית בינינו השמאלנים שבפורום (או הימנים הנאורים כגון צ`רלי) וביניכם אנשי הימין הוא שאלת הכיבוש, קיומו והתועלת שבו. אי לכך אני מתכוון בהודעה הבאה והבאות אחריה לנסות ולהראות לכם מה מזעזע אותי כל כך בשליטה הישראלית בשטחים שנכבשו ב67. לשים את האצבע על הכיבוש. נתחיל באלימות וההתבהמות שגורם הכיבוש לאחינו במדים, החיילים אנשי מג``ב והשב``כניקים: (הנתונים מתוך ``בצלם``) הכאה ע``י שוטרים ושוטרי מג``ב במחסום בית לחם 8.7.99: בהא עלי מוחמד עווידה תושב ענתא החדשה נסע במכוניתו עם אישתו שני ילדיו הקטנים אחות אישתו וקרוב משפחה נכה. במחסום בית לחם עצר אותו שוטר במדים כחולים. הגיהנום התחיל. ``הוא הפנה אותי לצד וביקש לראות רשיונות, בזמן שחיפשתי את הרשיונות הוא שאל מאיפה יש לי רכב כזה (סוברו גרנד ליאונה 1996) אמרתי שרכשתי אותו בלי מכס כיוון שאשתי שבדית. הוא שאל כמה זה עולה ואמרתי 50000 ש``ח. הוא שאל ``מאיפה יש לאחד כמוך 50000 ש``ח?`` עניתי לו שאני לא ילד ואני עובד. יצאתי מהרכב ונתתתי לו את הנירות: טסט ביטוח מקיף רשיון נהיגה ותעודת זהות. השוטר טען שחסר ביטוח חובה. ביקשתי ממנו רשות לחפש באוטו אבל הוא אמר ``חבל לך על הזמן כבר כתבתי את הדו``ח`` אמרתי לו אתה סתם נותן לי דו``ח, הוא אמר שיש לו עוד שישה דו``חות בפנקס ואם אני אגיד עוד מילה הוא יכתוב לי אותם``. עלי התווכח עם השוטר שמצידו חיפש אותו ושאל למה אין כיסא תינוקות באוטו (עלי השיב ובצדק שילדיו בני חמש ושש ואינם חייבים בכסא כזה). כל זה חלק משגרה מתסכלת שעובר כל פלסטיני יום יום. כאן החלו העניינים להתחמם. ``השוטר חזר עם עוד 4 שוטרי מג``ב ודרש ממני לחתום על הדו``ח, סירבתי כיוון שהדו``ח בעברית ואינני קורא עברית. השוטר דחף אותי על האוטו... שאלתי אותו ``למה אתה מרים ידיים`` אז הוא תפס אותי בחולצה ומשך אותי לכיוון החילים... החולצה נקרעה... נתן אגרוף בעין שמאל... (המראיין מציין שעד עכשיו ישנו שטף דם מסביב לעין) לקח אותי לרחבה קטנה... דחף את בני אמין בן החמש וחצי שנפל על הרצפה והתגלגל 4 פעמים ונשרט ברגל... אחד השוטרים תפס את ראשי וחנק אותי בעוד האחרים מכים בי בגב ברובים... השכיבו אותי בכוח על הרצפה ובעטו לי בצלעות... הם צחקו...`` ההתעללות נמשכה בתחנת המשטרה במרכז תלפיות. בינתיים החלו השוטרים לתאם עדויות בקשר ו``חיפשו`` על עצמם שריטות להדביק לעלי. בשלב מסויים הבינו גם שם שעברו את הגבול ושחררו אותו. לאירוע היו עדים רבים מאוד כולל שוטרים נוספים שהתעלמו מההתעללות ולא שעו לתחינותיהם של אישתו וילדיו של עלי. עלי הגיש תלונה במח``ש. ענו לי ילדים איפה יהיו ילדיו של עלי בעוד 10 שנים? לאחר שראו את אביהם מושפל ומוכה? נכון. בחמאס. גם אני הייתי עושה זאת במקומם.