ובכן ידידי היקר,
א) אין לישראל נכס בטחוני גדול יותר משלום. אבל הערבים אינם רוצים "שלום". כמובן, העם הערבי רוצה שקט ושלווה כמו כל אדם (וגם זה בגבולות האידיאלים שלהם, שלא בדיוק מתיישרים עם מדינת ישראל... בלשון המעטה.) אבל הנמהיגים שלהם רק משתמשים בסבל העם להשגת מטרות אחרות. כיבוש מדינת ישראל, למשל. האדרת שמם, למשל. מנהיגי הערבים לא שמים לירה קצוצה על ערכי כבוד האדם של המערב, ורק משתמשים בזה ככלי ניגוח נגד ישראל, (שהיא האחרונה שצריך לטעון נגדה בעניין הכיבוש.לך תראה מה היה בכיבושים של מדינות אחרות.)ולשם הפעלת לחץ מצד העולם המערבי על ישראל. ב) בעניין מצרים: אני גם לא בטוח שהחשש הפשוט מפני כוחה הצבאי של ישראל הוא שמנע מהם לתקוף אותנו. מצד שני, אני לא חושב שזה בזכות הסכם השלום. מצריים רוצה מקום בקרב העולם המערבי, ולכן שומרת על שקט כלפי חוץ. היה סמוך ובטוח שאם ארה"ב תסיר תמיכתה בישראל, ותתכחש לידידותה, מצרים תהיה הראשונה. ואני חוזר, הראשונה מכל מדינות ערב שינסו להסתער עלינו. ג) בעניין השבאב של המתנחלים: אני מתנחל. זה מעליב אותי שאתה משווה אותי לערבים. כאילו לא ניפגש בצבא ונילחם כתף אל כתף. כאילו איננו בני אותו עם. לשיטתך, בכל אופן, יש להצדיק גם את ה"שבאב של המתנחלים". גם אנחנו סובלים מאוד. אם תשאל אותי לדעתי, אני נגד ה"שבאבניקים" המתנחלים. בכלל, אני כל כך ממלכתי שאני כמעט נגעל מעצמי לפעמים...
לדעתי כל מי שלוקח את החוק לידיים צריך לדעת שהרשויות יעצרו אותו, והרשויות לא צריכות להעלים עין. מה זה? בשביל מה באנו לארץ? בשביל להתנהג כמו אספסוף חסר מנהיגות? מה זה ההתפרעויות האלה? מה אנחנו, בגטו וארשה? יש חיילים, יש צבא, יש מדינה. זה התפקיד שלהם לטפל בטרוריסטים ובשאר ערבים שאיבדו את הצפון ומתחילים להתעסק עם עמו של הקב"ה. תאמין לי, כשאני בא להפגנות, ורואה את כל המג"בניקים שם, אפילו שחלקם לא סובל אותי, אני כולי נמלא גאווה. סוף סוף יש מדינה יהודית. (אני נסחף כאן על גלי הנוסטלגיה או מה..?) טוב, זה כבר נהיה ארוך מדי... אז להתראות!!!
א) אין לישראל נכס בטחוני גדול יותר משלום. אבל הערבים אינם רוצים "שלום". כמובן, העם הערבי רוצה שקט ושלווה כמו כל אדם (וגם זה בגבולות האידיאלים שלהם, שלא בדיוק מתיישרים עם מדינת ישראל... בלשון המעטה.) אבל הנמהיגים שלהם רק משתמשים בסבל העם להשגת מטרות אחרות. כיבוש מדינת ישראל, למשל. האדרת שמם, למשל. מנהיגי הערבים לא שמים לירה קצוצה על ערכי כבוד האדם של המערב, ורק משתמשים בזה ככלי ניגוח נגד ישראל, (שהיא האחרונה שצריך לטעון נגדה בעניין הכיבוש.לך תראה מה היה בכיבושים של מדינות אחרות.)ולשם הפעלת לחץ מצד העולם המערבי על ישראל. ב) בעניין מצרים: אני גם לא בטוח שהחשש הפשוט מפני כוחה הצבאי של ישראל הוא שמנע מהם לתקוף אותנו. מצד שני, אני לא חושב שזה בזכות הסכם השלום. מצריים רוצה מקום בקרב העולם המערבי, ולכן שומרת על שקט כלפי חוץ. היה סמוך ובטוח שאם ארה"ב תסיר תמיכתה בישראל, ותתכחש לידידותה, מצרים תהיה הראשונה. ואני חוזר, הראשונה מכל מדינות ערב שינסו להסתער עלינו. ג) בעניין השבאב של המתנחלים: אני מתנחל. זה מעליב אותי שאתה משווה אותי לערבים. כאילו לא ניפגש בצבא ונילחם כתף אל כתף. כאילו איננו בני אותו עם. לשיטתך, בכל אופן, יש להצדיק גם את ה"שבאב של המתנחלים". גם אנחנו סובלים מאוד. אם תשאל אותי לדעתי, אני נגד ה"שבאבניקים" המתנחלים. בכלל, אני כל כך ממלכתי שאני כמעט נגעל מעצמי לפעמים...