עָם הָסַפָּר

[קובנר]

עָם הָסַפָּר

אני יודע, כאן זה המקום שבו מדברים על ספרים. אבל החלטתי לכתוב כאן גם משהו אחר. עלינו. וגם אתם חלק מהאנחנו, וגם לכם יש השפעה עליו. ריוונדל - את מוזמנת למחוק במידה ולדעתך לא נכון שיהיה כאן. ביום שיש יצאתי מהבועה שלי ונסעתי עם חבר לכינרת. אני מופתע מעצמי איך כל פעם אני נפעם מחדש מהאנשים במדינה הזאת. מדינת הג'ל בשיער, מדינת סאבלימינל, מכנסונים קצרים, שהסיכוי שהם יראו עליך טוב הן אפסיים, אבל את רוצה תשומת לב, כי כוסית, סליחה על הביטוי, זה מה שחשוב, והשורה של נטאשה מהדהדת לי בראש "להיות אחד ממליון או אחד למליון", כל נערה בת 16 מתנהגת כמו בת 24, ונערים צעירים מול הראי מעמידים את השיער בדיוק כמו בטלוויזיה וזה שעמד שם לפניהם, ועל החוף, בחשכת לילה, בחור גוהר על בחורה והיא אומרת לו שיפסיק אבל הוא, מה פתאום, ואם לא הייתי חושש מסכין לתוך הבטן הייתי מעיף אותו,ואחרי שהיא מתחמקת ממנו, היא ממשיכה לנשק אותו, ובבוקר ילדה רוצה להיכנס לים אז אמהּ משיבה לה "תיהי בשקט, את רעה ומגעילה", ואחר כך את נדהמת שאני אומר לך שאני לא רוצה להיות חלק מעם, ובטח שלא זה. א. קובנר

 

[דוסטו]

לא הית צריך להרחיק לכנרת

תכנס לדזינגוף-סנטר או קניון מלחה או קניון חוצות-המפרץ. אותו דבר. לעומת זאת - אני בטוח שיש סיכוי אחד למשהו שקטן ממליון, שתמצא אנשים אחרים בחוגים של בית-אריאלה, או בהרצאות של לימודי חוץ במוזאון ירושלים וגם אוניברסיטת ירושלים, או באודיטוריום בחיפה. תמצא גם נוער אחר בנוער שוחר מדע, בנוער של החברה להגנת הטבע וכו' וכד' וכיוצ"ב. הבנת את הפרינציפ? אגב זה בדיוק, אבל בדיוק, אותו דבר אם לא גרוע יותד בלונדון, NY, פראג, פריז, קופנהגן, טורונטו, LA וכו' וכד' וכיוצ"ב. יכול להיות שבטהרן וסינגפור-סיטי זה מאוד שונה. אבל אני לא רוצה להיות דומה לא לזה ולא לזה.

 

[Guy K]

ביוסטון זה אותו דבר (רק באנגלית)

 

[קובנר]

אתה צודק מאוד

אז למה צריך לחפש אותם בנרות? (מה שמזכיר לי את נוער הנרות, עוד שטות תוצרת הארץ..). "..והרוב הדומם מדמם בבתים.."

 

[Gilmore Girl Rules]

לא צריך להרחיק

עד תנועות נוער בשביל למצוא נוער אחר. אני מכירה הרבה מאוד אנשים שהם ה"נוער האחר" הזה (ואני מנסה להחשיב גם את עצמי ככזו), והם בכל מקום. נותן קצת תקווה

ואז בת-דודה שלי מתחילה לשיר עם סאבלימינל בפרסומת של השוקו

 

[arandiera]

השפה שלנו משמימה, העם שלנו

שטחי, הנוער חסר ערכים וההורים כובשים אכזריים. מתי נחדל לשנוא את עצמנו? קובנר צר לי לומר לך אבל המציאות העכורה שאתה מציג, שמוכרת לי ומכאיבה לי לא הומצאה כאן, לא רק שאנחנו הישראלים, עם הספר איננו בעליה של תרבות זו אלא שבדומה לדברים עצובים אחרים אנחנו מעתיקים אותה מכל אחד אחר, בעיקר ארה"ב, וכרגיל אנחנו מפגרים בכמה שנים. אם כי לגבי העתקות עלובות יאמר לזכותינו שהעמידה בקצב מרשימה. לא מסכימה כאן עם אף אחד שדיבר בזכות יחסי מין בגיל 10 (בוג'י מספיק לחשוב על התיאוריה הפרוידיאנית התעיקה, נדמה לי שגיל עשר זה פרי-אדלנסס ולא אדלנסס וזה משנה.) ולא אוהבת את האופנה וסבלימינל לא רק שאינם שרים אידאולוגיה אלא שהם שרים גזענות, לפי טקסטים שאני שמעתי (בוג'י לא יודעת מה את קראת). מסכימה איתך קובנר שזה עצוב וחבל שזה מה שאנחנו מעתיקים. אבל עודני אוהבת את העם שלי, ועודני רוצה להיות חלק ממנו ולו רק בזכות העובדה שלנו יש אי אלו כלים להיות אחרים...

 

[Boojie]

התאוריה הפרוידיאנית?

התאוריה הפרוידיאנית היא תוצר מובהק של המוסר היודאו-נוצרי שאנחנו חיים בו. היא פותחה באופן בלתי מחקרי לחלוטין, ותוך התבססות על תצפיות בבני אדם שגודלו אך ורק לפי אותו מוסר יודאו-נוצרי. לא היה שום נסיון מחקרי משמעותי להכליל אותה לאוכלוסיות שגודלו לפי נורמות מיניות וכללי מוסר אחרים. איך אפשר, בשם אלוהים, להסיק מסקנות מתאוריה כזאת שיהיו תקפות לבני אדם באופן כללי??? אגב, שלא יהיו אי הבנות - יש לי הרבה כבוד כלפי פרויד, שהיה לו מוח יצירתי ושנון מאד. אבל יש גבול כמה אפשר להסיק ולהכליל מתאוריה שמבוססת על תצפיות באוכלוסיה מוגבלת עם מאפיינים תרבותיים ברורים. אבל מכיוון שאני ציינתי במפורש בדבריי את הבעייתיות בהסתמכות על המוסר היודאו-נוצרי כמקור לידע לגבי ההשפעות הפסיכולוגיות של המין, זה לא ממש הגיוני להביא לי בתור דוגמה נגדית את פרויד, שהיה שקוע עמוק עמוק עמוק בתוך אותו מוסר יודאו-נוצרי בדיוק.

 

[arandiera]

אוקיי אוקיי. אז לא מוסר יודאו-נוצרי

בוג'י אנחנו מדברים על מוסר, ואם לא להיות רלטוויסטים באופן מוחלט (כמה אני שונאת פוסט מודרניזם) ועל אף שללא ספק מוסר הוא מושג סובייקטיבי נתתי את פרויד כדי לעגן אמירה פשוטה: ילדים בני עשר הם צעירים מדי!! היחס לילדים כידוע לנו עבר שינויים רבים במהלך ההסטוריה, בעבר היו אלה אנשים קטנים, כוח עבודה זול ולא רב, בהמשך הם הפכו לאנשים מסוג אחר עם צרכים אחרים ויכולות אחרות. בלי להכנס למוסר יודאו נוצרי לפרויד ולדברים אחרים שאינם מקובלים עלינו, האם לא נוכל להסכים, מתוך commen sense שבגיל עשר גם מבחינה פיזית מעשה החדירה אינו מעשה פשוט, ובהמשך האם לא נסכם שלהשפיע על ילדות להתלבש כלוליטות מיום הוולדן מושך אותן לכיוון הלא נכון ומציב אותן בעמדה בעייתית שלא לומר מסוכנת. לא לחינם קבע החוק שמתחת לגיל 16 קיום יחסי מין גם בהסכמה הוא בעילה אסורה. נכון (לצערי) גבולות הגיל בחוק יורדים כל הזמן. אבל היום לכולי עלמא מתחת לגיל 14 בעילה היא אונס. יחסי מין שמקיימת ילדה בת עשר הם יחסי מין שאינם בהסכמה כיון שילדה בת עשר לא בוגרת מספיק על מנת להסכים לדבר כזה. הפיכת הויכוח הזה לעניין אקדמאי שודרש הוכחות עצובה בעיני, מדוע אסור לגנוב? מי אמר שרוצחים סידרתיים הם פסיכופתים? יחסי מין בין אחים זו באמת עבירה? אם תשאלי אותי הפיכת נורמות מובנות מאליהן לשנויות במחלוקת הלכה למעשה זה לא רק מיותר אלא אף מסוכן. הדיון האקדמאי אפשרי אבל ההשכלה שלו לחיי היום יום צריכה להיבדק היטב. הרב קוק תיאר באחד מספריו כיצד עברו עמים התפתחות אינטלקטואלית מבחינת האמונה במהלך השנים. אם לפשט את דבריו הוא מסביר את המעבר בין פאגניזם למונותיאזם תוך השוואתו להתבגרות של ילד. מאמר עם הרבה חוכמה. כנראה שבשנים האחרונות כולנו בריגרסיה עצומה. כמה חבל.

 

[Boojie]

אם את לוקחת נורמות "מובנות מאליהן"

כדבר שאין לשאול ואין לערער אחריו, אני מצטערת, אבל אין לנו בסיס משותף לדיון. עלי, כאדם שלא מוכן לקבל בשום אופן את התשובה "כי ככה זה", התפיסה הזאת לא מקובלת. לא מקובלות עלי נורמות מובנות אליהן. לא מקובל עלי ש"מובן מאליו" שיחסי מין בגיל צעיר זה לא בסדר, שגילוי עריות זה לא בסדר, שצריך לסרס הומוסקסואלים, שלכושים אין נשמה, שילדים הם רכוש ההורים או שלנשים אין מספיק אינטליגנציה כדי שהן תוכלנה להצביע או להחזיק רכוש. (כל המשפטים האלה היו בגדר "מובן מאליו שאין לערער אחריו" בחברות ובתקופות רבות). זה שדורות אמרו שדבר מסוים הוא נכון, עוד לא עושה אותו "לא ניתן לערעור" מבחינתי, ולדעתי גם אסור שהוא יהיה בלתי ניתן לערעור. על כל נורמה, על כל מחשבה מקובעת משנים חייבים לשאול "למה?", אם אנחנו שווים משהו בתור בני אדם. יכול להיות שאחרי שתשאלי את הלמה הזה, ותבדקי, ותחקרי, ותבחני את הנושא בכנות ובלי משוא פנים, תגיעי למסקנה שזה אכן ככה. ויכול להיות שלא. אבל כל עוד את לא עוצרת לבחון את האמונות שאת מאמינה בהן כאמונות מוחלטות, עצם המוסריות שלך מוטלת בספק, כי הבחירות שלך אינן נובעות מהמוסר שלך שבאמצעותו את בוחנת את מעשייך ואת עקרונותייך, אלא ממה שאמרו לך - ולפיכך, הן לא באמת בחירות, ולא באמת הפעלת את הרצון ואת המוסר שלך כאדם, אלא את אמירת ההן שלך וההליכה שלך אחרי העדר. ובעיניי, זה ממש עצוב. אם אנחנו ברגרסיה, זה לא כי אנשים עוצרים לבחון נורמות מוסריות, אלא להפך, כי לא מספיק אנשים עוצרים לבחון אותן. כי יותר מדי אנשים אומרים "ככה זה מובן מאליו", ולא עוצרים לשאול את עצמם למה.

 

[Mנטה]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[אחד נחמד]

על מוסריות

לפי העמדה הזו לא יכולה להיות שום מוסריות כי הכל רלטיביסטי לחלוטין. אם הכל הוא באמת תלוי תרבות, זמן וחברה אז אי אפשר לעשות אף פעם שום שיפוט מוסרי של שום דבר כי גם אם תשאלי שאלות ותשאלי "למה" (ואני לא אומר שזה לא חשוב לשאול למה) ואפילו אם תגיעי לתשובה אז התשובה הזו תהיה מבוססת על התרבות והתקופה שאת חיה בה. דווקא הפיתרון שלך הוא הכי קל - אם אין שום דבר שהוא קבוע, יציב, ברור ו"מובן מאליו" אז הכל אפשרי והכל פתוח. אם זה המצב אז לא יכולה לעשות שיפוט מוסרי של שום דבר - יכול להיות שרצח של חפים מפשע או אונס של ילדים או רצח עם זה לא תמיד רע - כי הרי בסך הכל אנחנו חושבים כי אנחנו חיים בחברה מסוימת וזה החינוך שקבלנו בה ואנחנו לא "אובייקטיביים". ההשלכה של זה היא שאם אנחנו לא מסוגלים לתת נימוק רציוני אובייקטיבי ומשוחרר לחלוטין מנקודת המוצא שלנו ללמה משהו הוא פסול (ואנחנו אף פעם לא נוכל לתת נימוק שיהיה אובייקטיבי ורציונלי לגמרי) אז שום דבר הוא לא באמת פסול ואי אפשר יהיה לשפוט אף פעם שום אדם על שום מעשה. על פניו זה נראה אולי לא כל כך רע - שכל אדם יחיה את החיים שלו איך שהוא רוצה. זה אולי היה אפשרי אם לא היינו חלק מחברה, אבל עם כל האינדיבידואליזם שלנו אנחנו תלויים גם בחברה וכדי שחברה מסוימת (כל חברה - קבוצת חברים, כיתה, משפחה, או החברה במדינה מסוימת) תוכל להמשיך והלתקיים צריכות להיות נורמות שהן ברורות מאליהן ושלא יהיו נתונות לויכוח. ברגע שהנורמות האלה נעלמות החברה מתפוררת. האלטרנטיבה לכך היא לקבל את זה שיש דברים שהם מובנים מאליהם, שאמנם הדברים האלה תלויים בחברה שאנחנו חיים בה, אולם אין שום דבר פסול בעצם קיומם של דברים מובנים מאליהם אלה. יכול להיות שבעוד אלף שנה יחשבו שדברים אחרים הם מובנים מאליהם (קשה לי להאמין שהפסול באונס, רצח חפים מפשע גילוי עריות לא יהיה מובן מאליו עוד אלף שנה - כי הוא היה מובן מאליו ב-2000 שנים האחרונות לפחות אבל מי יודע). בינתיים הדברים המובנים מאליהם אלה הם המאפשרים לנו לצאת כל יום מהבית ולחיות את החיים שלנו בלי החשש שכל אדם יוכל לעשות לנו כל דבר כי שום נורמה היא לא "מובנת מאליה". אני חושב שאין מוסריות קלה. אני חושב שאין, לא צריך להיות ולא יכול להיות הסבר רציונלי אובייקטיבי לכל נורמה מוסרית. אני חושב שמוסריות אמיתית כרוכה בסופו של דבר בהפעלת שיקול דעת עמוק ובוגר. מצד אחד לקבל את שיש (וצריך שיהיו) נורמות בסיסיות שהן מובנות מאליהן ואין לערער עליהן ומצד שני שיש בהחלט הרבה נורמות שאפשר וצריך להרהר ולערער עליהן. ההבחנה בין שני הסוגים היא לא תמיד פשוטה, לא תמיד קלה ואפילו לא לא תמיד רציונלית אבל אין זה אומר שהיא לא קיימת. בסופו של דבר אני מאמין שעמוק בפנים ב-99.99% מהסיטואציות אנחנו יודעים מה הדבר הנכון לעשות מבחינה "מוסרית" בעזרת COMMON SENSE בסיסי. זה שאנחנו לא תמיד עושים את זה ומנסים לתרץ את זה בתרוצים רלטיביסטיים ולהגיד ממילא אין הסבר רציונלי לנורמה הזו ולכן אני לא מחויב לקיים אותה זו כבר בעיה אחרת. ולסיכום כמו שמישהי כאן כתבה - אני שונא פוסטמודניזם.

 

[Boojie]

הנה דוגמה יפה: גילוי עריות.

רוברט היינליין (מגדולי ה"דינוזאורים" של המד"ב) אהב לנעוץ סיכות במוסכמות מיניות מקובלות, ואחת מהן היא גילוי עריות. הוא שאל, וזו שאלה מעניינת מאד - מה רע בגילוי עריות? עכשיו, בואו נבצע כאן הפרדה. יש גילוי עריות שמתבצע תוך ניצול עמדת כוח (הורה שמנצל ילד, למשל). כאן קל לנו מאד לראות מה רע, וגם המחקרים מראים שזה גורם לפגיעה רגשית קשה. אבל מה לגבי גילוי עריות בין אחים בוגרים? זה הסוג הנפוץ ביותר של גילוי עריות, והסוג שעל פי מחקרים גורם לנזקים הפסיכולוגיים המעטים ביותר אם בכלל. בואו נשאל את עצמנו, מוסרית, מה בדיוק רע בזה? כן, יש לנו טאבו נגד זה. טאבו נורא נורא נורא חזק שהוא מן הסתם שריד של הימים שבהם גילוי עריות הוביל לילדים פגומים ולוקים במומים מולדים נוראיים (לא במאה אחוז, כמובן, אבל ברבייה בתוך המשפחה יש סיכוי גבוה להגברה של תכונות רצסיביות לא רצויות). האם הטאבו הזה מוצדק באותה מידה בימינו, עידן של אמצעי מניעה יעילים ובטוחים? האם זה באמת משהו לא מוסרי, או שזה רק איזשהו ציווי מיושן של הגנים שלנו, שכבר לא בתוקף? אני לא קובעת עמדה לכאן ולכאן. למעשה, אין לי כזאת. אני חושבת שבימינו, בחברה שלנו, גילוי עריות מן הסתם יהיה בעייתי, במקרה הטוב. אבל נניח שיש לנו שני אחים בוגרים, בריאים בנפשם, שמקיימים יחסי מין זה עם זה. האם לחברה יש הצדקה מוסרית להעניש אותם על כך? היינליין השתעשע רבות עם סיטואציות כאלה. אי אפשר להתעלם מהשאלה בצורה שהוא מעלה אותה, והיא כבר לא כל כך מובנת מאליה כפי שהצגת בדבריך. אז לא. גם אני מתעבת פוסט-מודרניזם, אבל אני חושבת שאדם שהולך אוטומטית לפי מה ש"נראה לו" מוסרי (ובדרך כלל מה ש"נראה לנו" מוסרי, בלי לחשוב ובלי לשאול, נראה לנו ככה כי ינקנו את זה עם חלב אמנו ועם המסרים שקיבלנו מסוכני החיברות שלנו, לא משום סיבה אחרת) לא מפגין בזה שום שיפוט מוסרי, אלא המשכות באף. הרבה זוועות התחוללו בעולם הזה בגלל אנשים שהלכו אחרי מה ש"נראה להם" מוסרי, בלי לעצור ולשאול אם מה שלימדו אותם ההורים, המנהיגים ואנשי הדת באמת נכון. אני לא מוכנה להיות חלק מזה, ואני לא חושבת ששום אדם שחשוב לו להיות מוסרי באמת צריך להסכים לכך. כדי שאני אסכים שמשהו לא מוסרי, אני צריכה להשתכנע שהוא באמת לא מוסרי - ומבחינתי, אמת המידה המרכזית והכמעט יחידה למוסריות היא פגיעה לא נחוצה במישהו אחר - לא כי "אמרו לי" ככה, אלא כי השיפוט הפנימי, חסר המסכות והרמייה העצמית (במידת האפשר) שלי אומר לי ככה. זה קל? לא, זה לא קל. לרוב האנשים, כולל אותי, מן הסתם יהיה קל יותר להיצמד למה ש"אמרו להם", בלי לחקור ובלי לבחון שאלות לא נעימות. אבל אז בשביל מה אנחנו בני אדם? באותה מידה אנחנו כבר יכולים להיות כלבים, שאילפו אותם שלעלות על הספה זה "לא בסדר", אז כל פעם שהם עולים על הספה הם מרגישים אשמים.

 

[holden112]

לגבי גילוי העריות בהסכמה,

אני לא חושב שאי פעם החברה האנושית תקבל את זה כמעשה חוקי. האיסור הארכיטיפי על גילוי עריות הוא קדום מאוד ולא נראה לי שהוא נובע רק מרצון למנוע מחלות גנטיות. ציינת ואמרת שלחברה האנושית יש טאבו חזק מאוד בעניין הזה, טאבו שהוא לא רק חברתי, אלא גם דתי, חוקתי ואנושי. אך הכל תלוי בהגדרת הסטייה- פעם הגדירו את ההומסקסואליות כמחלת נפש ואסרו על זה בחוק ואילו כיום מרבית האנשים התפכחו וקלטו שאין בהומוסקסואליות שום דבר רע. האם בעוד 100 שנים, לדוגמה, יתחילו לראות גילוי עריות בהסכמה כדבר חוקי? ואם כן, האם זה יהיה אות לתחילת הדקדנס? ברור לי שכל מה שרשמתי כאן כתבתי נוכח מוסכמות החברה האנושית, אך האם יש מוסכמות ארכיטיפיות שצריך לפרוץ אותן? אפילו שאנו מקבלים אותן כפשוטן, מבלי לערער, עדיין יש הסכמה כמעט מלאה בנוגע לגבי גילוי עריות, בין בהסכמה ובין לא בהסכמה.

 

[frustrated]

על המוסיקה

מתי לאחרונה היו זמרים פופולריים ששרו מוזיקה אידאולוגית עמוקה? אתה חושב שלג'ון לנון הייתה משנה פוליטית-חברתית-כלכלית סדורה, וכל שחסר היה לבחור אותו לנשיא ארצות הברית ולתת לו ליישם את האמונה שלו? לא ממש. הוא שר על אהבה, סמים ומוזיקה, ובזה הוא האמין. זה לא עושה אותו לאידאולוגי. "give peace a chance" ו"i wanna hold your hand" הם לא מסמכים אידאולוגיים כמו "הקפיטל" או "עושרן של האומות" (סליחה אם התרגום שלי יצא קלוקל). גם לבוב דילן אין איזו אידאולוגיה עשירה ויציבה. הוא מאמין בשוויון, שלום ואהבה. לא יותר מזה. הם שני אומנים שבהחלט יצרו התעניינות ציבורית עצומה בעצמן, ולנון היה בזמנו מעין מנהיג חברתי, ואחת הסיבות לכך היא שמסריו היו פשוטים, קליטים ושטחיים. היום, אומנים כמו אביב גפן, מוקי והדג נחש עושים אותו דבר. הם שרים שורות מטומטמות וקליטות "עם כובש הוא עם טיפש", "לכבוש את השלום ולא את השטחים" ו"לא יכון שלום בלי צדק" שמעבירות מסרים כלליים מאוד. ל"how many years can some people exist, before they're allowed to be free" אין משמעות הרבה יותר עמוקה מזה. ולכל האמנים ה"שמאלנים" שכן שרים על דברים חיוביים כמו שלום וצדק, כמו אביב גפן, מוקי והדג נחש, יש יותר הצלחה מלסאבלימינל, שנאלץ בלית ברירה לעשות פרסומת לשוקו.

 

[arandiera]

כי תמלילים (פזמונים בניגוד לשירה)

אינם מניפסטים. יש סוג של דיסוננס בעצם האמירה זמרים פופולרים ששרו מוזיקה אידאולוגית עמוקה האין זאת? מה שלא סותר את העובדה שדווקא סבלימינל האומלל שנאלץ לעשות פרסומת לשוקו הוא לא מי שהייתי רוצה לראות או לשמוע ברחובות. ובעיני להיות מדינת סבלימינל זה עדיין עצוב. כמו שלהיות מדינת ג'ון לנון זו לא אטקרציה. עם הספר מחמיא יותר, אלטנוילנד גם בסדר. נדמה לי שקובנר (יתקן אותי אם אני טועה) לא יצא דווקא נגד סבלימינל (למה לעזאזאל התכון מי שקרא לעמצו ככה - תת גבולי, תת סיפי? האם יכל להיות שהוא קרא פעם את המילה ואהב את הצליל בלי להבין את המשמעות??) אלא נגד מה שהשם הזה מייצג עבור חלק מאתנו. ואגב הדיון על סאבלימינל (כך נכון לכתוב מסתבר) במקום לדבר באופן ריק בדקתי קצת את המילים. חייבת להודות את המילים הקיצוניות שאני זוכרת ששמעתי אני לא מוצאת. יתכן שטעיתי. מה שכן איזה גיבוב מכוער שזה. עושה רושם הוא מוחה נגד הכל, גם כמה מילות מחאה בנאליות שאם היו נאמרות אחרות יכלתי אפילו להסכים איתן...

 

[Gilmore Girl Rules]

סליחה,

אבל המסרים של ג'ון לנון לא היו "פשוטים, קליטים ושטחיים". בשירים שלו יש הרבה יותר מ"Give Peace a Chance" ו"I Wanna Hold Your Hand". הביטלס יצרו כ-250 שירים שונים, וחלק מאוד נכבד מהשירים האלו נוצר ע"י ג'ון, ותאמין לי, שזה לא כל מה שהוא אומר. אני לא רואה אותו כמנהיג חברתי, למרות שהרבה אנשים אחרים רואים אותו ככה כנראה - לדעתי, הוא פשוט אמר את מה שהוא חשב. איך אפשר בכלל להשוות בין ג'ון לנון לבין מוקי?

 

[frustrated]

די בקלות

שניהם אומנים שמשתמשים במוזיקה שלהם כדי להעביר מסרים חברתיים. הנה, לפי דעתי עשיתי השוואה די טובה. אתה יכול להגיד שהמוזיקה של לנון הרבה יותר מתוחכמת והרבה יותר מורכבת, ושהמילים שלו יותר אינטיליגנטיות, אבל גם לנון וגם מוקי הם אומנים מאותו סוג. בשירים של לנון יש הרבה בעיקר מבחינה מוזיקלית. אבל התפקיד של שירים (שנועדו להלחנה, לא פואמות של ביאליק וסונטות של טשרניחובסקי), הוא להעביר מסרים במילים פשוטות. אתה לא רואה אנשים מזמרים חלקים נבחרים מ"הקפיטל" בהפגנות.

 

[יוסטשיה ויי]

בקשר לג'ון לנון.....

אני מבקשת לא לקרוא לו שטחי. הוא אמנם שר בתקופת הביטלס על סמים, וכ'.... אבל זה בכלל לא מתי שהתייחסו אליו אל אידיאולוג. האידיאולוגיה שלו מוצגת יפה מאוד באלבום IMAGINE והיא מורכבת יותר מ"סקס, סמים ושלום עולמי..." ג'ון לנון מבקש לחזק את הידיעה שכל בני האדם הם למעשה אותו "חיה". כלומר: ואני מצוטטת: "אנחנו יכולים להעמיד פנים שאנחנו כמה יצורים, שמחולקים למדינות, דתות, לאומים, גזעים וכ', אבל בעצם אנחנו אותו מין. המין האנושי". ואני מצדיקה אותו. כשאנו מדברים על "הערבים" או על "הנורווגים" אנחנו מדברים על חלק מאיתנו, חלק מהכלל שנקרא המין האנושי. זה הכל. ג'ון לנון לא היה שטחי ב-כ-ל-ל ואני חושבת שאם היה יוצא לו להיות ראש ממשלה, לא שאני אומרת שזה בהכרח טוב, אבל למרות שהרחובות היו נראים קצת מוזנחים, לזונות היה מעמד גבוה וכ' אני חושבת שהמששלה שהיה מרכיב היתה פחות מושחתת וצבועה ומורכבת לוא דוקא מאנשים משכילים בעלי עבר צבאי מהולל אלא מאנשים שכל מה שהם רוצים זה שלום. האמת העצובה - כאלה לא יכולים לתפקד בתור מנהיגות למדינה. אבל שטחיות - לנון - ?!?!!??!?!?!!??!?!?!?!?!.!?!?!!??!.!?!!??!?!?!?!?

 

[יוסטשיה ויי]

ועוד דבר...

מצד אחד.... אנשים מתלוננים על שירי העלמה ספירס שריקים מתוכן, ממשמעות ו... כן, ממסר. כעת אנשים מוצאים לנכון להתלונן שג'ון מעביר מסרים בשיריו, רק בגלל שסבלימינל חושבבבב שהוא שזה מה שהוא עושה, ולכן הם נחשבים ל - אותו סוג. זה לא נראה לי צודק.

 

[Gilmore Girl Rules]

מה שהיא אמרה../images/Emo11.gif