<להסביר שהפלנטה שלנו>
החוק השני הבסיסי של התרמו דינמיקה, שאומר באופן כללי שכל התגובות הספונטניות שקורות בעולם אמורות לגרום לאי-סדר. התגובות הספונטניות מובילות עפ''ר חומרים מורכבים להתפרק. לדוגמא: כשמולקולת דלק מתפרקת למים ודו-תחמוצת הפחמן בתהליך שריפה הרי זו תגובה ספונטנית. אולם תהליכים שבהם חומר מסובך נבנה מחומרים פשוטים זה לא תהליך ספונטני, אלא דורש התערבות של מערכת חיצונית. על רקע זה, שלמעשה כל חוקי המדע מצביעים על כך שהכיוון הספונטני של ההוויה הוא הכוון שבו חומרים מתפרקים ומובילים לאי-סדר על רקע זה תופעת החיים היא תופעה מופלאה. כשלומדים את הכימיה של החיים, רואים שעל כל צעד ושעל בכל תהליך ותהליך יש תכנון מקיף ומדוקדק ואתן לך דוגמאות: פרסי נובל רבים ניתנו לכימאים על סינתזה של חומרי טבע. מה עושה הכימאי המוכשר? עובד במעבדות משוכללות עם כלי זכוכית רבים וצנרת מורכבת. מבצע שלבי תגובה רבים ומשאיר אחריו כלים מפויחים והרבה הרבה פסולת. ומה התוצאה - המדען הוביל סינתזה רב-שלבית שנשלמה כשבידו כמה מיליגרמים של חומר, שבקושי מספיקים לאנליזה. נו, הוא הצליח לייצר מה שהטבע מייצר באופן טבעי, והוא מקבל ''פרס נובל'' - בצדק רב. בהחלט השקיע מאמצים רבים ועבודה קשה. אבל עלה של עץ עושה את כל הדברים האלו, בגאונות רבה, בלי להשאיר קילוגרמים של פסולת. כל עלה לוקח מהסביבה בדיוק מה שצריך בכמות של מ''ג, ואלפי תגובות בו זמניות מתבצעות בו תוך תגובות שרשרת. בסופו של דבר נוצר אותו חומר טבע בדרגת סלקטיביות יוצאת מן הכלל, בלי להשאיר שום חומר מיותר שיפריע לעוד מאות או אלפי תהליכים מקבילים. ומדובר בתהליך שמתבצע יומם ולילה ביעילות נפלאה וניצולת של %100, למרות שמדובר בעשרות ומאות שלבים. לשם המחשה - בתהליך מקביל ומורכב שמבצעות ידי אדם שמחוברות למוח האנושי הן מגיעות לניצולות כוללות של תת-אחוזים.
