אם אני רוצה לחגוג את מערכת
היחסים שלי, זה לא אומר כלום על מערכת היחסים של אחרים.
מותר לי להגיד שסקס עם חדירה זה הכי האהוב עלי בעולם (הנה משפט שלא חשבתי שאגיד) אין עם זה בעיה, מותר לי לשים את זה בראש ההיררכיה שלי עצמי.
אותו דבר חתונה, מותר לי לחגוג את מערכת היחסים הזוגית שלי ונניח לשים אותה בראש ההיררכיה שלי, אני מהלל רק את מערכת היחסים שלי,
כשזה בטלויזיה זה בעיתי, כי אין רצון אמיתי, זה תסריט דמיוני שאפשר לעשות מה שרוצים, וכשזה חוזר על עצמו כל הזמן, זה כבר מכוון אנשים לכיוון מסוים.
אבל כשאני רוצה להתחתן (גם סקס וגם חתונה, אני צריך לפרוש), זה כבר הרצון שלי לקדש את מערכת היחסים הזוגית, לא לגיטמי להילחם בו, את יכולה להגיד שהרצון הזה הושפע מלחץ של מיליון דברים, וזה בגלל שאפשרויות אחרות לא היו פתוחות.
אז צריך להילחם שכל האפשרויות יהיו פתוחות, ולנקות את כל הלחץ, כשזה יקרה אולי הרצון שלי ישתנה ואולי לא. אבל לא לגיטמי להגיד לי מה לעשות, כשבאקט שלי אני רק משפיע על מערכות היחסים שלי.