סכסוך עם הגיסה...

רחליקה האחת

Member
מנהל
mykal יפתי, יום הכיפורים

מהותו היא לייצר הזדמנות למחילה.

אם אדם מנסה להתנצל על שגיאה מותר לנפגע לקבל או לא לקבל

הזדמנות זו.

עם זאת , על הפוגע לנסות למרות החשש שהעלית.

ולעשות זאת מספר פעמים בהזדמנויות שונות

ועם מתווכים אפילו

כדי להביא להרמוניה. גם אם מערכת היחסים

לאחר השבר תהיה קורקטית בלבד.


אני מאמינה שחג האהבה הבא עלינו לטובה הערב ומחר

מביא בכנפיו גם הזדמנות לנסות לגשר על הפער והכאב.


הבחורה מודעת שפגעה בגיסתה.

אמנם התנצלה פעמים אחדות אך

היום אני מייעצת לה לנסות פעם נוספת.

הסיבה המרכזית לטעמי היא החוט המשפחתי המקשר בינהן.

זו סיבה למפגשים משפחתיים מסוגים שונים

ועדיף שיהיו אלה מפגשים

לא טעונים. לפחות לא ברמה הנוכחית.


אני מבינה שגם בני זוגן שהם אחים נמצאים כאן במצב לא פשוט.


ייתכן שהגיסה המרירה דחתה יוזמות פיוס אלה שהוצע בשל

ה"טריות" של העניין.


הזדמנות נוספת והבחורה שכתבה את הפוסט

תוכל להיות שלמה עם עצמה שעשתה כל שביכולתה.


היא לא חייבת ליישם את המלצתי, כמובן.

זו דעתי האישית. המלצה. טייק איט אור ליב איט.


ולך יקרה, אני מאחלת את כל האור הגנוז.

חג אהבה מושלם לחיים כאלה.


חיבוקים

רחל
 

mykal

New member
על חג האהבה לא חשבתי,

צודקת, יש ימים 'מוכשרים' שיש בהם הכח,
לקבל שינוי וסליחות.

מאחלת לה שאכן תצליח.

אגב, הסכמתי עם כל דבריך קודם.
אבל אני תמיד מאפשרת חשיבה 'לפתח מילוט'
והיה ולא אצליח--לא להתאכזב. ולא להצטער על מה שכן נעשה.

תודה לך.
 
סכסוך עם הגיסה

היי

אני כל כך יכולה להבין אותך לגבי האוירה הלא נעימה בארוחות המשפחתיות כי זאת גם האוירה שגיסתי (אישתו של אח של בן זוגי) מייצרת
וזאת הסיבה שאני כבר שנים נמנעת מלהגיע לארוחות שהיא שם אלא אם מדובר באירועים חשובים כמו בר מצוה או אזכרה וכו...
מעדיפה כמה שפחות להתראות איתה.
גם אצלנו לגיסתי יש פה גדול מפה ועד הונלולו והיא חושבת שהיא הכי הכי ומבינה בהכל וניחא זה אבל יש לה הערות עוקצניות והיא מרשה לעמה לרדת על כולם
כולל על הילדים ובעלה וחמותי ויתר בני המשפחה סופגים הכל כי זאת היא ולא מעוניינים להכנס איתה לעימותים.
חמותי אמרה לא פעם שהיא בן אדם טוב והרבה דברים היא אומרת מרצון לעזור היא פשוט לא יודעת להתנהל מבחינה חברתית ופשוט לא צריך להתייחס.
גם אני כמוך הצטרפתי למשפחה אחריה ולא הבנתי איך כולם יכולים ומוכנים לסבול את ההתנהגות שלה במיוחד בעלי שספג הרבה מהעלבונות שלה וגם לידי
לא הייתה לה בעיה להגיד לו דברים מביכים ומשפילים וניסיתי לעשות תיקון לדבר ולהגיד ושראיתי שזה לא עוזר ורק פוגע בי הפסקתי אחרי הכל כל אחד אדם בוגר
וינהג כרצונו ואם טוב להם ככה אז שיבושם להם.
אני גם ניסיתי אבל השיא מבחינתי היה שהיא בחרה לרדת על אחותי אותה לא הכירה ולא פגשה מעולם אחרי שהיא ראתה תמונה שלה ופה מבחינתי עבר הגבול
ואז גם החלטתי שאני איתה מנתקת מגע. עברו מאז כמעט 8 שנים וטוב לי. ראיתי אותה פעמים ספורות רק באירועים וחוץ משלום לא החלפנו מילה
בעלי הולך עם הבנות לבד לארוחות משפחתיות שהיא נמצאת ואמרתי לו שאם אי פעם אני אשמע שהיא אמרה משהו לאחת הבנות זה יהיה הסוף.
בעלי נשבע שהיא השתנתה ולמדה את הלקח וכבר לא אומרת שום דבר לאף אחד. (בזמנו נניח היא אמרה לאחיין בן 11 שהוא השמין וגרמה לו לבכות
או שירדה עליו שהוא לא מתמיד בחוגים)
בקיצור אני מציעה לך לנסות ולהתרחק ולנתק את עצמך עד כמה שניתן מהסיטואציות האלו. אולי היא אפילו תבין ותשנה את ההתנהגות ואם לא לפחות את
לא תהיי שם כדי להפגע.
אגב גיסתי תמיד אהבה להעיר הערות על המשקל של הנוכחים כולל על שלי (היא אמרה לבעלי שאני רזה אבל צריכה לשמור באיזו שיחה שהייתה להם)
אבל היא עצמה הייתה ועדיין שמנה. לפעמים חשבתי שהלוואי שהיה לי אומץ להגיד לה שתסתכל במראה לפני שהיא מדברת על אנשים אחרים אבל לא היה
לי לב לפגוע בה ולהעליב אותה סתם ככה. הבנתי שהכל נובע מחוסר בטחון שלה וזאת כאילו הדרך שלה להוכיח את עצמה ולהראות שהיא הכי טובה
למרות שזה כמובן שגוי בכל רמה אפשרית ייתכן מאוד שזה גם העניין עם גיסתך.
 

רחליקה האחת

Member
מנהל
לולי הצב בוקר אור

עצוב היה לי לקרוא את דברייך.

לפעמים הפתרון הוא באמת ריחוק אם כי זה לא משכך את הכאב.


מחבקת מכאן

רחל
 
למעלה