הצד השני של המטבע-זה לאור דברייך
יש לי גיסה צעירה ממני.
היא אשת אח של בעלי היקר.
היא הצטרפה למשפחה ועשיתי כל שביכולתי לשזור מערכת יחסים טובה עימה.
זאת למרות הדחיה והעוינות שגילתה משפחת בעלי כלפיי. (מלכתחילה הם לא ראו בי אשתו.)
האמנתי שלאהבה כח לנצח.
אמנתי שלאהבה כח לרפא את פצעי הגוף והנשמה.
כל כך כמהה להשתעייך. לקבל מילה טובה. משהו.
לא יכולנו להביא ילדים והסתרתי את הבעיה של בעלי מהסביבה.
אנו מתרצים זאת בתירוצי סרק למינהם.
הכמיהה לילד מוסווית והכאב הרגשי גורם לי להיות מעשנת כבדה.
הבחורה,גיסתי, מתייחסת לנתוניי האישיים בזלזול ועוקצת אותי בכל הזדמנות.
אני לא בחורה בריאה , בלתי משכילה, מתקשה למצוא עבודה ולהתמיד בה.
בעלי ואני עושים כל שביכולתנו לאהוב זה את זה ,לכבד זה את זה ולנהל זוגיות
במסגרת העובדות בשטח.
מתוך כבוד אני באה לבית חמותי שלא חוסכת שבט לשונה ממני.
חמותי הופכת כל מפגש לחוויה נפיצה.
אני מבליגה ככל יכולתי.
לאחרונה גיסתי "פתחה עליי פה" ופגעה ברגשותיי עמוקות.
זה לא קשה לאור העובדה שבלאו הכי אני כאובה
ובלאו הכי אני טעונה מראש.
נדהמתי מהתנהגותה. הייתי בהלם!!!
אני משקיעה אנרגיות רבות באיפוק אבל יש גבול.
היא "התנפלה" עליי ושפטה אותי לגופי ולא לגופם של עניינים וגם אני
לא נשארתי חייבת.
מאז החלטתי שהדרך היעילה עבורי היא להתעלם ממנה למרות הקושי כרוך בכך.
לפעמים אני חושבת שהיא עוד צעירה ואני לא מחמירה איתה.
אלמלא חמותי הייתי יוצרת נתק טוטאלי ולא מתכוונת לראות אותה בכלל!!!
היא התנצלה אבל האמון שלי בה והחלום שאחוש שייכת ולו במעט למשפחת בעלי
התנפצו בפניי ואת זה קשה לי לשאת.
אני מנסה בכל דרך להתגבר על כך!!! האמת? לא הולך לי.
אין זה עניינה אם אני מבוגרת מבעלי,
אם אני עובדת או לא, אם אני מעשנת או לא, אם אני נוהגת או לא!
לא נפלתי נטל על כתפיה ו/או על כתפי איש
והשיפוט המזלזל שלה בי
הוא בלתי נסבל.
לא היא אמורה לנהל במקומי את חיי ונמאס לי מזה
שלאורך כל הדרך בני משפחתו מעודדים אותו להתגרש ממני ברמזים עבים.
אני לא מתערבת בחייהם- למה שיתערבו בשלי?! למה שיזיקו?! מי הם בכלל לפגוע כל כל כל הזמן?!
לו היתה חמותי אוהבת את בעלי היתה מרככת את המצב לטובת כל הצדדים
ולא מוסיפה שמן למדורה בהסתה פרועה נגדו ונגדי.
אני ממשיכה להגיע אליה מתוך כבוד לבעלי ולה.
אמשיך לבוא כי זה משהו שחשוב לבעלי.
ולך גיסתי המקסימה,
כאבי נובע מאהבה ואכפתיות.
עם זאת, בעלי אומר שרוע הוא דבר שלא ניתן להסבר.
הוא תאר זאת כך:
נניח שחתלתול קטן נח לו על ספסל בשמש.
אדם טוב- ישים עבורו קערית מים.
אדם רע ירים אותו מהזנב ויניף אותו באוויר.
למה? ככה.
גיסתי, לכל אחת מאיתנו אתגרים מסוגים שונים.
הנתונים שלך עולים על שלי.
תשתמשי בהם לתועלת ולא לזדון.|(ראי דוגמת החתול).
אני מנסה להתגבר על הכמיהה לשייכות ועל הכאב שנגרם לי.
כן גם לאור התנהגותך.
אינני מצליחה למחול לך למרות ההתנצלות ואולי דרוש לי זמן להתאושש מהמשבר.
להגיד- אני מצטערת זה לא מספיק.
עלייך למצוא דרך לבנות בי אמון מחודש כלפייך.
אין בכוונתי להתאמץ לרצות אותך. בלאו הכי בעינייך כל שאעשה אינו שווה דבר.
את יודעת? כואב לי שזו דרכך. כואבת לי התחושה
של כפיות טובה שנודפת מיחסך כלפיי.
לבעלך אח אחד! גם לבעלי אח אחד!
היה עדיף שאת המשפחה הקטנה הזו נאחד!!!
אבל לא בא לך. לא בא לך.
אאלץ לכבד את זה ולשתוק.
מאחלת לך חיים טובים ומאושרים - עדיף מחוץ לטווח השמיעה/ראייה שלי.
מקווה שלא תחווי כל משבר ,שהוא שיביא אותך למקום בו אני נמצאת היום.
מקווה שלא תחווי כל פעם מחדש את העלבון הצורב הזה.
את "אני רוצה אבל לא יכולה" המתסכל.
אגב, העובדה שחמותי ואת מרכלות עליי ומטעינות זו את זו בכעס לא מוסיפה לך כבוד
וגם לא מציגה אותך באור אנושי, כפי שאת מתיימרת להציג את עצמך!
לסיום: טוב לבעלי איתי וטוב לי איתו.
מי שמתאים לו- אהלן.
מי שלא מתאים לו- שלום שלום ואל תבואו לי אפילו בחלום.
חיבוק
הגיסה הכואבת, האדם הנחות בעינייך.
