סכסוך עם הגיסה...

[יש לי גיסה בעייתית]

סכסוך עם הגיסה...

לא מצאתי פורום "גיסתי ואני" אז הפורום הזה נראה לי הכי נכון...
יש לי גיסה בעייתית מאד ובזמן האחרון הסתכסכנו עד כדי שתיקות ממושכות בארוחות המשפחתיות. קשה להסביר בכתב מה זה אומר "בעייתית" ועד כמה הדבר נורא, אבל אני אנסה:
מדובר באשתו של אח של בן זוגי. הם נשואים כבר 12 שנה, אף אחד במשפחה שלו לא רצה שהם יתחתנו אך בשלב הזה כולם כבר הרימו ידיים וקיבלו אותה. היא מבוגרת ממנו בכ-8 שנים, לא עובדת, כל היום רק יושבת בבית, מעשנת, לא נוהגת, חיה על חשבונו, ומאז שהיא איתו עזבו אותו כל חבריו. אין להם והם לא מעוניינים בילדים. היא מסוג האנשים שבטוחים שהם יודעים הכל. מאד מתסכל לנהל איתה שיחה מכיוון שעל כל נושא היא תמצא מה להגיד ותספק דוגמאות נוגדות, גם אם אין לה מושג בנושא, מה שבדרך כלל מביא אותה לדבר שטויות רק לשם הויכוח או התחרות הדמיוניים. לדעתי ההתנהגות שלה מביכה מאד אבל משום מה כולם מסביב שותקים ונותנים לה לנהל את הארוחות המשפחתיות.

אני תמיד חוזרת מארוחת השישי במצב רוח ירוד ומרגישה הקלה שעכשיו שבוע שבועיים לא צריך להתראות ולהתמודד איתה.
לאחרונה הסתכסכנו מפני שסוף סוף העזתי לומר לה מה אני חושבת (אמרתי לה שהיא משתמשת בתאונה שעברה כתירוץ לכך שאין לה תואר היום ולכן היא מרשה לעצמה לא לעבוד). לאחר אותה שיחה התנצלתי פעמיים בעל פה ופעם נוספת בכתב. היא לא הגיבה, ומאז היא מתעלמת לחלוטין ממני ומבן זוגי, וכל ארוחת שישי מסתכמת בשיחה שלה אך ורק עם החמות ובהתעלמות שלה מבן זוגי וממני.

אני לא יכולה לשאת את הילדותיות שלה, אבל אני חושבת שבעיקר אני לא יכולה לשאת את זה שיש מישהי כל כך לא מוצלחת וכל כך נצלנית, שכולם מודים שהם לא סובלים אבל לא עושים כלום, אפילו לא מעירים לה פה ושם. אולי גם קיוויתי שתהיה לי גיסה נחמדה שאוכל להיות איתה בקשר טוב...

איך אתם ממליצים להמשיך? מבחינתי יש שתי אופציות ואף אחת מהן לא כל כך נראית לי:
1. להבליג, אולי שוב להתנצל ולנסות לחזור ליחסים הקורקטיים של פעם, שהם כאמור, מסיכה
2. להמשיך בדרכי, אבל אולי לגרום בכך לפיצוץ, אולי מעתה לא נבוא יחד לארוחות אלא נעשה שבוע-שבוע, מה שיפגע בחמות

תודה מראש על העזרה

 

[כינוי טוב]

שלום וערב טוב

קראתי את מה שכתבת ולדעתי גיסתך שייכת לטיפוסים "שואבי האנרגיות".

הרגשת שהגעת לקצה גבול היכולת ואמרת לה מה דעתך והתנצלת פעמיים והיא התעלמה. זו התנהגות ילדותית מצידה ונראה שהיא אף הולכת עם הראש בקיר. אל תתנצלי פעם נוספת. את לא סמרטוט שלה!.

אני לא מבינה מדוע את עדיין, אחרי כל זה, מתעקשת ומעוניינת להיות איתה בקשר?
כנראה שמדובר באישה קשה, שחושבת שהיא יכולה לשים פס על כולם וההצעה שלי היא שפשוט לא צריך לתת לה במה. לצמצם מגע, לא לדבר איתה כי זה לא מוביל לשום מקום.
נכון , מדובר בגיסה והיה נחמד אם היא היתה חביבה ונחמדה אבל היא ההפך הגמור אז לא חייבים להתקרב אליה.

אני חושבת שכדאי שתלכו לארוחות כרגיל, אבל פשוט לנסות לא לנהל איתה שיחות.
תהני מהארוחות , שבי עם שאר המשפחה בנחת.
התרכזי בטוב!

 

[יש לי גיסה בעייתית]

אכן, מדובר ב"שואבת אנרגיות"

בארוחות המשפחתיות אנחנו בסך הכל 5 אנשים (בן זוגי ואני, אחיו ואשתו הבעייתית והאמא) כך שקשה להמשיך להתנהל כרגיל כשהיא משחקת במשחק השתיקות, אבל בהחלט אנסה. תודה!

 

[mykal]

בואי נתחיל מזה

שאני מרחמת על הגיסה שלך.
היא אשה אומללה. מתוסבכת, ולפי הסיפור שלך, זקוקה לטיפול נפשי.

אני גם מרחמת על אח של בעלך,--כנראה, שלא יודע מה לעשות ואולי
בכלל זה מה שמוצא חן בעיניו.

למה בעלך, לא מדבר עם אחיו, על הענין?
למה חיכית כ"כ הרבה זמן עד 'שהתפוצצת'?

אני במקומך, לא הייתי מתנצלת יותר, ולא מחזרת אחריה,
את עשית את שלך. אפשר לעשות נסיון נוסף שהאחים ינסו לעשות משהו.
ואם לא מצליח. הייתי בהחלט בוחרת באופציה של ניתוק מגע ומפגשים,
תעשו תורנות ארוחות שבת וחגים --אולי אם זה יפריע לחמות היא גם תנסה ליזום משהו,
ואם לא--בשביל מה האוירה המגעילה. מתרחקים וזהו.

 

[restart2]

לשוחח עם הבעל

היי

מה בעלך חושב על כך?
אני חושבת שעלייך להוריד מיקוד וחשיבות בה ובהתנהגות שלה.
את רוצה שיתאפשר לך לשוחח ולשתף..
מצאי נושאי שיחה מעניינים, הגיעי מוקדם יותר..
סקרני את המשתתפים.. וכן שתפי אותה למרות ההתעלמות שלה.

נשמע לי שיהיה לה קשה לא להגיב אם תעלי לשיח נושא
שהיא מעורה או בוער בקרבה.
אני חושבת שהתפרצות בעיניי כלל המשפחה-
ועימות שלה עם חייה לא מתפקידך.

זה שהיא לא מקבלת את התנצלותך - זה שלה.
מערכת היחסים שלה ואיך היא מנהלת את חייה אינו מעיניינך.
טוב לה ולבעלה - לא אמור להציק לך.
קשה לבעלך ולחמות שיפעלו בדרכם.

המלצה- לא להגיע לנקודת רתיחה עם אנשים
טפלי במה שכואב לך-
ונסי לברר למה מציק לך כל כך אופן ניהול חייה.
קחי אחריות על רגשותייך וטפלי במה ששלך.

בהצלחה
אירית

 

[restart2]

מתנצלת שרשור מוטעה

התכוונתי לענות לפונה ולא לmykal
מתנצלת
אירית

 

[mykal]

טעות נסבלת בהחלט

 

[יש לי גיסה בעייתית]

את צודקת, לא אמור להציק לי, ובכל זאת...

את כל כך צודקת, אם טוב להם יחד, מי אני שאגיד משהו?
הבעיה, שכולנו סובלים מההתנהגות שלה, ומכאן הכל התחיל.
החמות בגישה שלך - שאין מה לעשות וחייבים לקבל אותה כי הבן אוהב אותה.
ניסיתי לחשוב עם בן זוגי על מה מציק לי באמת בכל העניין פה. אחת ההשערות שעלו היא שאני מקנאה בה, שהיא בוחרת לא לעשות כלום עם חייה, לשבת כל היום עם המחשב, הטלויזיה והחתולים, בעוד הבעל מתרוצץ סביבה ומספק את כל מאוויה תוך כדי קשקוש הזנב.
שהיא בחרה לא ללמוד, בעוד אני השקעתי 3.5 ממיטב שנותי בלימוד תואר מפרך, ובכך שהיא עושה מה שהיא רוצה כל היום על חשבון הברון, בעוד אני מכלה את ימי בשעות עבודה מטורפות של תכנות מול המחשב כל היום...
השאלה היא - מה אוכל לעשות בנידון? איך מתגברים על ההרגשה הזו? לא סתם אומרים רשע וטוב לו...

 

[mykal]

יש לך צורך לעשות 2 דברים.

כדי להמנע מהשואה שמובילה לקנאה שמובילה לכעס ואח"כ התפרצות.

האחד--לראות אותה בעליבותה. אין לה כל עיסוק, אין לה כל אתגר,
כל נושאיח השיחה הם כותרות שקוראת ב-ynet ואולי גם בלאשה.
גם לא רוצה ילדים--נשארת תלויה בבעלה, --בעיני ישות מחוקה,
כל מה שיש לה זה קצת רעש וצילצולים--כדי להשיג תשומת לב.
תארי לך שיום אחד בעלה יזרוק אותה--ממה תחיה?
האם מתאים לך?
כי לי זה היה ממש רע ולא מתאים.

השני--זה להסתכל על עצמך במראה, ולומר, חכמתי, למדתי, אני עובדת, מתלבשת יפה מתאפרת,
פוגשת אנשים מענינים, בונה חיי חברה. וגם מתארחת אצל חמותי--
שבתוכה מעריכה את מה שאני עושה.
יש לי ענין, יש לי אתגרים--אני עומדת בעצמאות בכל תחומי חיי.
איזה כיף לי.--חזקי את האגו שלך.יש לך על מה.

כשיהיה לך בטחון והערכה עצמית, תוכלי להסתכל עליה מגבוה ולא לקנא.

 

[יש לי גיסה בעייתית]

ריגשת אותי...

 

[כינוי טוב]

קנאה

שוב שלום ,

אני מנסה להבין למה את נותנת לגיסתך משקל כל כך כבד, למה את חושבת עליה ולמה את מתעסקת בה , בבחירותיה וההחלטות שקיבלה בנוגע לעבודה, ילדים, סדר יום וכו' (זה ממש לא עניין שלך ולא של אף אחד מהמשפחה).
נכון, היא לא הולכת בכיוון שמצפים מכל אדם, ואולי היא גם טיפוס קשה ולא חברותי במיוחד על פי תאורך אבל בראש ובראשונה היא בן אדם!. והיא גם חלק מהמשפחה. בעלה בחר בה והוא אוהב אותה.
צריך לתת לה את הכבוד הבסיסי, להמנע מחיכוכים וויכוחים ועצבים. לא מעבר לזה.
הקנאה לא בריאה.

חיי את חייך בשלווה. תהיי שמחה במה שהשגת עד כה: עבודה, זוגיות, קורת גג. אל תראי את זה כמשהו שלילי וכמעמסה. אלו החיים.
תהני מהם!

 

[יש לי גיסה בעייתית]

כמה שקלעת בול!

גם אני מרחמת עליה, כי אני חושבת שעמוק בפנים היא חייבת להיות אומללה. ובעלה - אין לי מושג מה הוא מוצא בה. אולי מכיוון שהיא הבחורה היחידה שאי פעם היתה לו, הוא לא יודע שהוא נפל ושיכול להיות לו כל כך הרבה יותר טוב... ואולי באיזשהו אופן הוא אוהב שהיא לחלוטין תלויה בו בשביל הסעות, בישולים, ניקיונות ובכלל מגורים וכל מה שקשור בכסף.

בן זוגי לא מדבר עם אחיו על העניין מכיוון שהוא טוען שהם לא בקשר מספיק קרוב.
אני הצטרפתי למשפחה רק לפני שנה וקצת ואכן לקח לי זמן, נתתי הרבה מאד צ'אנסים...
אנחנו בהחלט חושבים על להוריד את מינון הפגישות איתם...
תודה על התגובה!

 

[אלמנת קש]

עכשיו ראיתי, הצטרפת למשפחה לפני כשנה ואת מנסה

לעשות סדרים חדשים, להדיח את "המלכה" הישנה (גיסתך) ולפנות לך את מקומה? את רוצה להציל את המשפחה מ 12 שנות סבל עם הכלה האיומה? חה חה חה!

עד היום הכל היה בסדר למשפחה, ואת מנסה בתוך שנה בערך להראות להם כמה לא היה בסדר, כמה הם סבלו ממנה, כמה בעלה שאוהב אותה סובל ממנה ולא יודע.

אני סולחת לך כי את נשואה צעירה ומותר לך לשגות.

 

[רחליקה האחת]

אהבה, יש לי גיסה בעייתית ,

אהבה -

אפילו שלמה המלך לא פענח את סוד ההתאהבות!

"שְׁלֹשָׁה הֵמָּה, נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי; וְאַרְבָּעָ (וְאַרְבָּעָה), לֹא יְדַעְתִּים:

•דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם,
•דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי-צוּר,
•דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם,
•וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה; "



משלי, ל, יח

זה לא משהו שדורש הסבר!

גיסך התאהב בה למרות מה שאת חושבת.

ואם יתגרשו- האם נראה לך שיהיה מאושר בלעדיה?

לא אכנס כאן כעת לפילוסופיה יהודית.

מה שבטוח,

שלושה דברים מוציאים את האדם מהעולם ואחד מהם הוא הקנאה.



אולי במקום לרחם עליה תמצאי דרך לבטא כלפיה חמלה?

רחמים מביאים אנרגיה משתקת.

חמלה מביאה אנרגיה להעצמה!


עד יעבור זעםאני חושבת שתצטרכי להמשיך לבטא כלפיה הגינות!


מכה עוברת- מילה נחרתת עם הכאב בלב.

רחל

 

[B l u e D e v i l]

ראשית ברוכה הבאה,הגעת למקום הנכון

זה אפילו כתוב ב"אודות הפורום" למעלה.

שנית בהקשר למה שכתבת, אני מנסה להבין אם מה שבאמת מפריע לך זה
1.כולם שותקים ומאפשרים לה לנהל את ההצגה ובצורה לא מוצלחת
2. העובדה שמישהי שאת תופסת ככשלון תופסת מעצמה מוצלחת ואף אחד לא מעמיד אותה במקום
3. האוירה השלילית שהיא מייצרת ושהתווספה לה עכשיו הפרשה בינכן.

אם את רוצה להיות קונקרטית והוגנת, מה שצריך להפריע לך היא האופציה השלישית כי 2 הראשונות הן לא עניינך.
בכל מקרה, לכל 3 האופציות את יכולה לבחור לא להגיע למפגש המשפחתי שבו היא נוכחת אחת לשבועיים שלושה, ולבחור דווקא בשבוע שבו היא לא מגיעה לשם. ואת יכולה להתחיל להפעיל את המשפחה. את והיא כבר הסתכסתכן כי אמרת לה את האמת שלך. אין לך מה להפסיד היום אלא אם כן את באמת מתחרטת ורוצה להפוך אותה לחברה טובה שלך. כך שאין באמת סיבה שלא תפתחי את הפה (בנועם, לא בוולגריות) ותשני את המצב.
היא מדברת אל כולם חוץ מאליכם, יופי. עכשיו תדברו אתם עם כולם. שעתיים ארוחה היא לא סותמת? תתחילי שיחה עם חמותך, תפתחי שיחה עם מי שיושב לצידך... ואם קשה לך תכיני מראש נושאי שיחה לדון בהם.

 

[יש לי גיסה בעייתית]

תודה, אכן מרגיש שהגעתי למקום הנכון

לצערי שלוש הנקודות שהעלית מפריעות לי. אכן, אנחנו ננסה להפחית בכמות המפגשים, ובאמת שאין לי מה להפסיד, אני הולכת לעמוד על שלי מעכשיו. אם היא תעשה או תגיד משהו רק כדי להעליב, אני מקווה פשוט להגיד: "למה את אומרת/עושה כך וכך? את יודעת שזה מעליב", במקום רק לבלוע ולשתוק.

 

[B l u e D e v i l]

העלית את ענין הקנאה באחת התגובות שלך

אמנם כולנו אני חושבת נשמח מאוד שיהיה לנו ספונסר, אבל יחד עם זאת, את מאלו שהרגישו צורך לייצר לעצמן מערכת של תמיכה.
את למדת, יש לך מקצוע, ואת יוצאת לעבוד. את מרעננת את המוח שלך במקום לתת לו להחליד, את תתקדמי בעבודה, אולי תמשיכי בלימודייך. את פוגשת כל יום אנשים, רואה עולם. ובנוסף, את רוצה להרחיב את המשפחה-ליצור חיים, להעניק לעצמך חופנים של חיוכים, מישהו שיהיה איתך תמיד לא משנה מה.בכל הקשיים, כשתהי מבוגרת, בימי שבת גשומים ואפסיק להרחיב כאן כי את מבינה את התמונה.

גיסתך לעומת זאת היא אישה שראויה לרחמים. היא לא יוצאת מהבית, לא הרחיבה אופקים, לא רוצה ילדים ובעצם חוץ מבעלה אין לה כלום וכנראה לא יהיה לה.
אם בעלה לא יעבוד מסיבה מסויימת הם יפלו, אם בעלה חלילה יחלה-הם יפלו, אם בעלה יכיר מישהי אחרת-היא תיפול. היא לחלוטין תלויה בספונסר ההוא שלה.

אז כן, את יכולה לקנא שאת צריכה להתאמץ (ותתאמצי הרבה) מצד שני את תקטפי את הפירות. לה לא יהיה מה לקטוף.

ולסיום, אל תבלעי שום דבר, אל תשתקי לשום דבר, ואת גם לא חייבת להסתפק במשפט פרווה של את מעליבה אותי בדבריך.
את בהחלט יכולה להגיד לה את מה שאת חושבת.אם היא נעלבה כנראה היא מסכימה אתך. מי שמאמין ושלם עם המקום שהוא נמצא בו לא תוכלי להעליב אותו בשום מצב.(תנסי לדמיין אמא שמעליבים אותה שיש לה ילד)

 

[אושי231]

רציתי לנסח תגובה דומה לשלך

אבל אני רואה שהקדמת אותי

 

[B l u e D e v i l]

 

[מיקוש היחידה]

את לא בסדר, ממש לא

- מה זה עניינך מה מעשיה של גיסתך ? למה התחתנה עם גיסך וכו', זה עניין בינה לבין בעלה.
- משתלטת על השיחות ? נו אז מה ? נסי להציע נושא יותר מעניין לשיחה ממה שהיא מעלה.
- לא הבנתי מה זה שכולם מודים שלא סובלים אותה אבל לא עושים משהו בעניין ? מה את מציעה ? שנפרע את שיער ראשה, נוריד ממנה את הבגדים ונזרוק אותה הרחק מחוץ לחומות העיר ? מה נהיה עם אנשים ? תתעסקו בעניינכם
- תבואי פחות לארוחות משפחתיות, זה יקל על כולם.