רק על עצמי לספר ידעתי, ולכתוב בקצרה-ממש לא...
לא ממהרים לאבחן אוטיסטים - מבחינת זמן ההמתנה לאיבחון: היה ים של ניירת למלא קודם קביעת התור לאבחון. הגננת לקחה את הזמן כי רצתה לעשות את זה בליווי צמוד של היועצת החינוכית של הגן. וההיא לא מגיעה לתצפת כל יום. אח"כ תהליך הכתיבה של הדו"ח מהגן לקח זמן תוך התייעצות עם אנשים נוספים מהצוות. לקבוע תור לרופא אוזניים ואחריו למכון לבדיקת שמיעה לקח גם זמן. יש מעט מאוד מכונים שמתמחים בבדיקות שמיעה לילדים קטנים ובאחד היה תור לחודשיים ובשני לשלושה וחצי חודשים. אח"כ שוב לחזור לרופא האוזנים ואח"כ רופא הילדים שאמור לכתוב את הפניה למכון להתפתחות הילד רצה לקרוא את כל החומר בשקט כי הוא הרי עובד בשיטת הסרט הנע ולא ממש מכיר את הפציינטים וגם כי "יש לי פה עוד 35 בקשות כאלה ואני צריך לקרוא אותם בשקט ואני גם נוסע לחו"ל אז תחזרי אלי בעוד שלושה שבועות". ואז מגישים להתפתחות הילד את כל הניירת ולוקח כחודשיים עד שמגיע תורך להגיע לאיבחון. וכיוון שיתוש הנמר האסיאתי עקץ את הילדה לילה לפני בעפעף וחצי פנים התנפחו לה וזה לא מצב להגיע לאיבחון אז התור נדחה בעוד חודש וחצי. וכך מתחילת התהליך ועד שהגענו לאבחון עצמו עברה חלפה לה כחצי שנה לפחות.
באבחון לא היתה החלטה חד משמעית והוחלט על טיפול של פסיכולוגית בשיטת dir וקלינאית תקשורת. שעה וחצי במצטבר בשבוע. לקח כחודש וחצי מההחלטה ועד שהתפנתה קלינאית וחודשיים עד שהתפנתה פסיכולוגית. לאחר שלושה חודשים של טיפול ביקשנו לדעת איפה אנחנו עומדים. קרי, לקבל אבחנה. עד אז דברו בצורה מעורפלת. בכלל, הכל היה קצת מעורפל.... דיברו הרבה על תחום אפור.
קבלנו pdd nos.
וכאן אני מגיעה לארבעת המאפיינים שרשמת: את הרביעי לא שמענו. את שלושת הראשונים שמענו בצורה הבאה: כשניסינו להבין מה האבחנה אומרת למעשה על העתיד של בתנו, אף אחד לא רצה להגיד כלום, כולם אמרו שאי אפשר לדעת כלום והיתה הרגשה שרצו שלא לדבר על הנושא הזה בכלל. כשבעלי תפס בסוף את האחראית על ראש תחום הפסיכולוגים במכון היא אמרה שאם מקבלים את הטיפולים הנכונים בזמן ומשקיעים, ילדה כמו בתנו תגיע לכיתה א' אולי אפילו בלי סייעת, וזר לא יוכל לראות הבדל בינה לבין ילדים אחרים. רק אנשי מקצוע יוכלו...
שמצד אחד זה אומר שלא יוצאים מהספקטרום ומצד שני שזה מחייב מבחינתם טיפולים עם עדיפות לגיל צעיר.
כיום, לאחר שנה, אנחנו מרגישים שההתפתחות של בתנו קשורה רובה ככולה אליה בלבד. כאשר שאר הדברים שהשפיעו הם נוכחות אחותה הצעירה בחייה, הפעילויות הכיפיות שאני מנסה ליזום, והמפגשים של אחד על אחד עם ילדים אחרים מהגן שיזמנו לאחר שקבלנו המלצה מהגננת לעשות כך. זאת לא המלצה כללית לכולם, זאת ההתרשמות מבתנו בלבד.
