לאו דוקא בשירשורי תמיכה זה מאד מאד נפוץ.
נכון שאת הרביעי, כמו שכתבת, לא אומרים בד"כ כלשונו,
אבל זה די ברור שזו הנחת המוצא ממנה נובעים שלושת האחרים.
אנשים אומרים לפעמים שלהגיד לקות לא אומר שהבנאדם עצמו לקוי.
העניין הוא שלא מדובר כאן על לקות בתפקוד ספציפי,
כגון לקות ראיה וכד',
אלא לקות בכל המרכיבים הבסיסיים ביותר בהוויה האנושית,
אז איך אפשר שתהיה כזו לקות בלי שהבנאדם יהיה לקוי?
למשל כשאני מדברת על זה שא"ס בוגר מבין משהו
בלהיות ילד אוטיסט ואולי שווה להקשיב למה שיש לו לומר בנושא,
ומקבלת תשובה שהמחשבה שהוא "קורא מחשבות"
נובעת מבעיות ב TOM ,
כלומר כל ההתייחסות לחוויות ונסיון החיים הא"סי היא קלינית,
כאילו שמדובר באוסף של פתולוגיות.
הדמיון במאפיינים ביניהם נחשב לצורך איפיונם המשותף כלוקים בהווייתם האנושית, אבל אם מישהו מציע שבשל אותו דמיון אולי נסיון החיים של אחד עשוי להיות רלוונטי גם לגבי אחר- פתאום "כל אוטיסט אחר"