אני לא מרגיש שאני לומד באמת
"פיזיקה".
אני מרגיש שאני לומד כלים טכנים שלא באמת ניתן לעשות איתם שום דבר.
יש תחומים בפיזיקה ומדמ"ח שיותר מעניינים אותי ויש תחומים שפחות.
רוב הסיכויים שהתחום שאני אעבוד בו, בכלל יהיה מולטי-דיסיפלינרי, ולא בהכרח יהיה ניתן לשייך אותו למשהו ספציפי.
אני לא נהנה מהלימודים כי אני לא אוהב ללמוד באופן שבו מלמדים באוניברסיטה. אני שונא להתעסק עם כמה דברים בבת אחת ולהגיש תרגיל אחרי תרגיל כל שבוע. אני מעדיף לשבת, לחקור נושא לעומק, לקרוא ספרים, לסכם אותם, לתהות לגביי הנכונות של מה שאני קורא- ורק אז לעבור הלאה.
הבעיה היא, שלא לומדים כך, ואני לא חושב שאי-פעם תהיה לי הזדמנות ללמוד איך שאני רוצה.
כרגע, בפיזיקה אני לומד דברים שהם....פשוט לא מתקשרים לי כ"כ לאיך הטבע פועל. אני לא באמת יכול להסתכל על כדור מסתובב על קצה של עמוד ולהבין כיצד הוא יתנהג. גם ככל שמתקדמים בחומר, אני מרגיש כאילו לא יודעים לפתור דברים מסובכים. כל בעיה אנחנו מפשטים- עושים קירובים ואז איך שהוא בכוח מנסים לקרב את זה לאוסצילטור. הרי אסוצילטור זה משהו שיודעים לפתור אנליטית. אני מרגיש שהכול בנפנופי ידיים.
זה כ"כ מתסכל.
הרבה יותר מעניין אותי לחשוב על סיפורים ולהמציא סיפורים משלי. אני מרגיש שאני הרבה יותר מתקדם אם אני מצייר.
באמת שקומיקסים מעניינים אותי הרבה יותר כרגע מלכתוב דו"ח על טרנזיסטורים.