וחזרה ל-,יום ללא קניות"
הסייפא של דברי בנוגע לכתבה של שלי יחימוביץ פתחה שירשור ראוי, שבאמת נהניתי ממנו. חבל רק לפספס את את הנושא העיקרי: יום ללא קניות. שתי מטרות כלליות ליום- 1. מחאה כנגד התאגידים הגדולים והגלובליזציה; 2. מחאה עצמית על דרך חיינו כצרכנים בלתי נלאים. רציתי לתת דגש על הנושא השני. בוג'י כתבה למעלה שאין לה כסף, אבל אם היה לה אז זה אחלה לקנות. זו בדיוק הנקודה, אנו חיים במרוץ מוטרף אחר כסף, שיקנה חפצים, שיתנו סיפוק ואושר. כשהאושר לא מגיע (כצפוי) אז זה כי חסרנו רק כמה שקלים לקנות את הדבר הבא... וחוזר חלילה. ברור שהמלכודת הזאת מזינה אתצ הכלכלה העולמית. אבל באיזה מחיר? כבר היום, הדבר שהכי חסר לי בחיי האישיים זה לא כסף אלא פנאי. אני יכול לקנות עוד הרבה ספרים (סה"כ תחביב זול, סיפרתי כבר על אופני הרים - יקר בהרבה) אבל למי יש מספיק זמן לקרוא ולהיתענג. ולמרות המודעות, אני במירוץ, וחושש לצאת. צירפתי כתובת אתר שמפרט קצת על יום ללא קניות. לעיונכם. ואם כבר עוסקים בנושא, מומלץ לקרא את "הדברים" ז'ורז' פרק. בהזדמנות ארחיב. עופר