I C E M A N 7
New member
וגם מצאתי לך חיזוק לדבריי
מפי פרופסורים אמיתיים
(להקשיב למילים)
מפי פרופסורים אמיתיים
(להקשיב למילים)
סוף הרגש
- פותח הנושא גבר בעיר
- פורסם בתאריך
הקשבתי למילים, קראתי את המילים ועדיין
אתה חוזר על אותם דברים של ההגדרות שלך להצלחה, ומההגדרות שלך להצלחה, אתה רואה יותר את הפן השלילי של ההצלחה. אבל להצלחה יש גם מובנים חיוביים, ומהם התעלמת. ואני התייחסתי במובנים החיוביים של העניין, כבעיניי הצלחה היא בניה כלשהי, לאו דווקא חומרית, לטעמי, החיים הם מלאים בצורך לבנות ולשפר, בהתייחסות שלי להצלחה אם נחזור לאותו גבר שממנו פתחנו את כל הדיון, בדיבורי על הצלחה לא התייחסתי לפן השלילי החומרי שבה, לא התייחסתי למרדף אחר תאוות ויצרים, אלא מתוך הצורך לצור משהו טוב יותר, חי יותר, נעים יותר, בריא יותר, לצמוח מבחינה זוגית, לצמוח מבחינה אישית, לא לשם דריסה, לא לשם השחתה, אלא לשם תיעול ויצירה חיובית.
אתה חוזר על אותם דברים של ההגדרות שלך להצלחה, ומההגדרות שלך להצלחה, אתה רואה יותר את הפן השלילי של ההצלחה. אבל להצלחה יש גם מובנים חיוביים, ומהם התעלמת. ואני התייחסתי במובנים החיוביים של העניין, כבעיניי הצלחה היא בניה כלשהי, לאו דווקא חומרית, לטעמי, החיים הם מלאים בצורך לבנות ולשפר, בהתייחסות שלי להצלחה אם נחזור לאותו גבר שממנו פתחנו את כל הדיון, בדיבורי על הצלחה לא התייחסתי לפן השלילי החומרי שבה, לא התייחסתי למרדף אחר תאוות ויצרים, אלא מתוך הצורך לצור משהו טוב יותר, חי יותר, נעים יותר, בריא יותר, לצמוח מבחינה זוגית, לצמוח מבחינה אישית, לא לשם דריסה, לא לשם השחתה, אלא לשם תיעול ויצירה חיובית.
../images/Emo140.gif הכל תחת מסגרת השלום
כתבת "הצלחה זו הגשמת יעד. צמיחה זו הצבה תמידית של יעדים גבוהים יותר והגשמתם". אם הצלחה היא הגשמת יעד, וצמיחה היא הצבה של יעדים מסוימים והגשמתם אז צמיחה היא סוג מסוים של הצלחה. אולי לטעמך הצמיחה היא לא נוחה ולא ניתן להרגיש בה סיפוק כי אתה מגדיר אותה כמרדף ומירוץ. אבל אני לא מתכוונת למונח צמיחה בצורת ההגדרה שלך, ולא בצורה המערבית של איך שהגדרת. הוספתי את ההגדרה של המילון בכדי לנתק אותך מההתייחסות הכלכלית, וחזרת אליה. עדיין לא ירדת לסוף דעתי, אבל לא אכנס פה לדיון פילוסופי בעניין, כי כבר גלשנו יותר מידיי לדיון הפילוסופי. הקטע המצחיק הוא ש-nowonder התריעה על חוסר בפילוסופיה, אני לא חושבת שחסר מזה, האקדמיה מלאה בהתפלספות, כך שכל מי שלמד תואר כלשהו יש בו מן הכישורים הפילוסופיים.
כתבת "הצלחה זו הגשמת יעד. צמיחה זו הצבה תמידית של יעדים גבוהים יותר והגשמתם". אם הצלחה היא הגשמת יעד, וצמיחה היא הצבה של יעדים מסוימים והגשמתם אז צמיחה היא סוג מסוים של הצלחה. אולי לטעמך הצמיחה היא לא נוחה ולא ניתן להרגיש בה סיפוק כי אתה מגדיר אותה כמרדף ומירוץ. אבל אני לא מתכוונת למונח צמיחה בצורת ההגדרה שלך, ולא בצורה המערבית של איך שהגדרת. הוספתי את ההגדרה של המילון בכדי לנתק אותך מההתייחסות הכלכלית, וחזרת אליה. עדיין לא ירדת לסוף דעתי, אבל לא אכנס פה לדיון פילוסופי בעניין, כי כבר גלשנו יותר מידיי לדיון הפילוסופי. הקטע המצחיק הוא ש-nowonder התריעה על חוסר בפילוסופיה, אני לא חושבת שחסר מזה, האקדמיה מלאה בהתפלספות, כך שכל מי שלמד תואר כלשהו יש בו מן הכישורים הפילוסופיים.
מקורות ה"הצלחה"
1)תוצאה מבוקשת ((או כמו שאמרת - הגשמת יעד) 2)פעולה מתוכננת (משהו שחששתי לעשות ועשיתי בכל זאת - הצלחה ענקית) 3)הבנה חדשה (משהו שהעמיק את הידע שלי) 4)תובנה חדשה (משהו שהבחנתי על עצמי) 5)טעות מזוהה (טעות שעשיתי וזיהיתי -ותיקנתי) יש אנשים שכל כך פוחדים מהצלחה ונדמה להם שהם פוחדים מכשלון , העניין הוא, שכשאדם רוצה להצליח במשהו, והוא רק רואה את הכשלונות כי מבחינתו רק הגשמת יעד זו הצלחה, אז בדרך לשם, כשאנחנו ניצבים מול המכשולים (או יותר נכון האתגרים) רוב הסיכויים שבאמצע הדרך האדם יוותר על המטרה שלו כי מבחינתו הוא כשלון - הראייה הזו לא תוביל להצלחה לעולם.. לעומת זאת, אדם כמו ביל גייטס למשל, שבשנת 82 איגד במרתף 8 איש והסביר להם את הרעיון של מייקרוסופט ומחשב בכל בית, אנשים צחקו עליו, אמרו לו שהוא חי בסרט, שהוא לא יכול, והוא יחזור להיות שכיר מאוד מהר ו6 איש יצאו מהמרתף. 2 נשארו איתו. התחילו ללכת איתו במסע, בלי לדעת מה יהיה, בלי לדעת מתי ואיך, והאם בכלל, רק מתוך אמונה והבנה.. הם היום מולטי מיליארדרים.. איפה אתה חושב שה6 ה"צודקים" היום? בלעה אותם האדמה.. אז מי מצליח יותר- המתמיד והמאמין והעקשן? או הוותרן שאם אין לו תוצאה מיידית סימן שזה כשלון?
1)תוצאה מבוקשת ((או כמו שאמרת - הגשמת יעד) 2)פעולה מתוכננת (משהו שחששתי לעשות ועשיתי בכל זאת - הצלחה ענקית) 3)הבנה חדשה (משהו שהעמיק את הידע שלי) 4)תובנה חדשה (משהו שהבחנתי על עצמי) 5)טעות מזוהה (טעות שעשיתי וזיהיתי -ותיקנתי) יש אנשים שכל כך פוחדים מהצלחה ונדמה להם שהם פוחדים מכשלון , העניין הוא, שכשאדם רוצה להצליח במשהו, והוא רק רואה את הכשלונות כי מבחינתו רק הגשמת יעד זו הצלחה, אז בדרך לשם, כשאנחנו ניצבים מול המכשולים (או יותר נכון האתגרים) רוב הסיכויים שבאמצע הדרך האדם יוותר על המטרה שלו כי מבחינתו הוא כשלון - הראייה הזו לא תוביל להצלחה לעולם.. לעומת זאת, אדם כמו ביל גייטס למשל, שבשנת 82 איגד במרתף 8 איש והסביר להם את הרעיון של מייקרוסופט ומחשב בכל בית, אנשים צחקו עליו, אמרו לו שהוא חי בסרט, שהוא לא יכול, והוא יחזור להיות שכיר מאוד מהר ו6 איש יצאו מהמרתף. 2 נשארו איתו. התחילו ללכת איתו במסע, בלי לדעת מה יהיה, בלי לדעת מתי ואיך, והאם בכלל, רק מתוך אמונה והבנה.. הם היום מולטי מיליארדרים.. איפה אתה חושב שה6 ה"צודקים" היום? בלעה אותם האדמה.. אז מי מצליח יותר- המתמיד והמאמין והעקשן? או הוותרן שאם אין לו תוצאה מיידית סימן שזה כשלון?
I C E M A N 7
New member
הו הנה זאת עם הירח והכוכבים ../images/Emo6.gif
על כל ביל גייטס אחד יש אלפי דוגמאות הפוכות. לא אמרתי שלא צריך להתעקש בלממש את שאיפותיך. אני בסך הכל טוען שהאדם צריך להתאים את השאיפות שלו לגבולות גזרה הגיוניים. את חושבת שביל גייטס ב-82 בכלל חלם שהחברה שלו תהיה החברה הגדולה בעולם תוך פחות מ-15 שנה ושהוא יהיה בין עשרת עשירי תבל? אני מבטיח לך שלא. זה משהו שהתגלגל בהמשך. היעד שלו ב-82 לא היה הירח ואפילו לא האוטמוספירה. אני אספר לך משהו. כשהייתי סטודנט החלטתי להקים עסק קטן, משהו שישלם את שכר הדירה במקום לעבוד בעבודות מחורבנות בלילות בשביל 25 שקל לשעה. אז הקמתי אותו עם השקעה לא גדולה וזה אכן נתן לי את המינימום שהייתי צריך. פתאום באמצע החיים פנתה אלי חברה גדולה מאד והציעה לי עסקה גדולה מאד למידותיי אז. אחרי ההפתעה היו חששות כי זה ממש לא היה בתחום שכיוונתי אליו וזה היה אמור להיות משהו זמני. החלטתי ללכת על זה ופתאום החלטורה שלי הפכה להיות עסק של ממש (ואפילו מחוזר על ידי אותו בנק שמירר לי את הנשמה בשביל ההלוואונת שהייתי צריך בהתחלה). מה אני רוצה להגיד בזה? שלפעמים דברים קורים מעצמם וזה שהם קרו לא אומר שהיו לי שאיפות גבוהות ושכיוונתי לירח. אל תיפגעי לי או משהו, אבל אני מעדיף אנשים שמכוונים לאופק הקרוב ולא לירח. כי בדרך כלל אלה שמכוונים לירח (עוד לפני שבנו מתקן שיגור למעבורת) מסיימים את דרכם לא בין הכוכבים, אלא בהתרסקות מצלצלת על הקרקע. אני נשמע לך ותרן?
על כל ביל גייטס אחד יש אלפי דוגמאות הפוכות. לא אמרתי שלא צריך להתעקש בלממש את שאיפותיך. אני בסך הכל טוען שהאדם צריך להתאים את השאיפות שלו לגבולות גזרה הגיוניים. את חושבת שביל גייטס ב-82 בכלל חלם שהחברה שלו תהיה החברה הגדולה בעולם תוך פחות מ-15 שנה ושהוא יהיה בין עשרת עשירי תבל? אני מבטיח לך שלא. זה משהו שהתגלגל בהמשך. היעד שלו ב-82 לא היה הירח ואפילו לא האוטמוספירה. אני אספר לך משהו. כשהייתי סטודנט החלטתי להקים עסק קטן, משהו שישלם את שכר הדירה במקום לעבוד בעבודות מחורבנות בלילות בשביל 25 שקל לשעה. אז הקמתי אותו עם השקעה לא גדולה וזה אכן נתן לי את המינימום שהייתי צריך. פתאום באמצע החיים פנתה אלי חברה גדולה מאד והציעה לי עסקה גדולה מאד למידותיי אז. אחרי ההפתעה היו חששות כי זה ממש לא היה בתחום שכיוונתי אליו וזה היה אמור להיות משהו זמני. החלטתי ללכת על זה ופתאום החלטורה שלי הפכה להיות עסק של ממש (ואפילו מחוזר על ידי אותו בנק שמירר לי את הנשמה בשביל ההלוואונת שהייתי צריך בהתחלה). מה אני רוצה להגיד בזה? שלפעמים דברים קורים מעצמם וזה שהם קרו לא אומר שהיו לי שאיפות גבוהות ושכיוונתי לירח. אל תיפגעי לי או משהו, אבל אני מעדיף אנשים שמכוונים לאופק הקרוב ולא לירח. כי בדרך כלל אלה שמכוונים לירח (עוד לפני שבנו מתקן שיגור למעבורת) מסיימים את דרכם לא בין הכוכבים, אלא בהתרסקות מצלצלת על הקרקע. אני נשמע לך ותרן?
זה התגלגל בהמשך
כי הוא האמין בעצמו מהתחלה. זה לא שאנשים מכוונים גבוה ופוגעים נמוך, זה שאנשים מכוונים נמוף ופוגעים. יש הבדל בין לפנטז לבין לעשות משהו לגבי זה... כמו שלא חסרות בחורות שלא מזיזות את עצמן מהטלויזיה ואומרות - אבל כל יום אני מתפללת לאהבה... בכל חלום, יש צעדים לעשות.. ומי שלא יעשה אף צעד בכיוון, בוודאי שלא יצליח.. מי שיעשה צעדים - או שיגשים את עצמו, או שימצא בדרך משהו שיגשים אותו עוד יותר, אבל זה לפחות מישהו שקם ועושה מעשה כדי לעשות לעצמו טוב יותר. כבר מצעד הראשון זה נחשב הצלחה.. כל עוד הולכים זה נחשב הצלחה.. הכישלון זה רק בוויתור. עצם זה שאתה רצית יותר למען עצמך מ2 לשעה, ועשית משהו בשביל זה.. ידעת גם לנצל הזדמנות שנקרתה בפניך.. ההזדמנויות תמיד שם תמיד! זה אנחנו שלא רואים אותם לרוב.. או לא יודעים לקחת אותם.. ואתה נשמע לי יזם.
כי הוא האמין בעצמו מהתחלה. זה לא שאנשים מכוונים גבוה ופוגעים נמוך, זה שאנשים מכוונים נמוף ופוגעים. יש הבדל בין לפנטז לבין לעשות משהו לגבי זה... כמו שלא חסרות בחורות שלא מזיזות את עצמן מהטלויזיה ואומרות - אבל כל יום אני מתפללת לאהבה... בכל חלום, יש צעדים לעשות.. ומי שלא יעשה אף צעד בכיוון, בוודאי שלא יצליח.. מי שיעשה צעדים - או שיגשים את עצמו, או שימצא בדרך משהו שיגשים אותו עוד יותר, אבל זה לפחות מישהו שקם ועושה מעשה כדי לעשות לעצמו טוב יותר. כבר מצעד הראשון זה נחשב הצלחה.. כל עוד הולכים זה נחשב הצלחה.. הכישלון זה רק בוויתור. עצם זה שאתה רצית יותר למען עצמך מ2 לשעה, ועשית משהו בשביל זה.. ידעת גם לנצל הזדמנות שנקרתה בפניך.. ההזדמנויות תמיד שם תמיד! זה אנחנו שלא רואים אותם לרוב.. או לא יודעים לקחת אותם.. ואתה נשמע לי יזם.
תיקון טעות
ביל גייטס היה סטודנט בהרוורד כאשר הוא החליט לעזוב ולעשות את פרוייקט החלונות. הוא לא היה שכיר בשום חלק מחייו ובא ממשפחה עשירה שיכלה תמיד לתמוך בו. שנית לפי מה שכתבת על הצלחה - את עדיין יכולה למות ברעב "מצליחה". כלומר אם אני אחליט עכשיו לצייר בצבעי מים ואין לי משפחה עשירה (כמו של ביל) שתתמוך בי, מבחינתך זו תהייה הצלחה - כי אני עושה מה שתמיד חלמתי עליו. העובדה שהכשרון שלי הוא של חובבנים בלבד לא מענינת אותך. ההתעלמות המוחלטת שאת מציאה מתנאי הסביבה היא מה שמטריד אותי. ולצורך זה תמיד כדאי להבהיר שעל כל ביל גייטס אחד שמצליח יש 95 שמפסידים את המכנסיים (זה בערך היחס בעולם שבחוץ). כך שאולי ההסבר הפסיכולוגיסטי על "פחד מהצלחה" נשמע מפתה אבל אולי אצל אנשים שאין להם לאן ליפול זהו באמת "פחד מכשלון שעלול לגרור אותם לתהומות אמיתיים ביחוד כשמעורבים בדבר ילדים הנתמכים על ידם. והשאלה היא בכלל לא מי מצליח יותר אלא מי שורד להרבה מאוד אנשים. ואולי ראוי לפרסם התקדמות קדימה בזהירות ותוך שקילת המחיר ולא איזה "הצלחה" שההסתברות להגיע אליה היא 2 אחוז.
ביל גייטס היה סטודנט בהרוורד כאשר הוא החליט לעזוב ולעשות את פרוייקט החלונות. הוא לא היה שכיר בשום חלק מחייו ובא ממשפחה עשירה שיכלה תמיד לתמוך בו. שנית לפי מה שכתבת על הצלחה - את עדיין יכולה למות ברעב "מצליחה". כלומר אם אני אחליט עכשיו לצייר בצבעי מים ואין לי משפחה עשירה (כמו של ביל) שתתמוך בי, מבחינתך זו תהייה הצלחה - כי אני עושה מה שתמיד חלמתי עליו. העובדה שהכשרון שלי הוא של חובבנים בלבד לא מענינת אותך. ההתעלמות המוחלטת שאת מציאה מתנאי הסביבה היא מה שמטריד אותי. ולצורך זה תמיד כדאי להבהיר שעל כל ביל גייטס אחד שמצליח יש 95 שמפסידים את המכנסיים (זה בערך היחס בעולם שבחוץ). כך שאולי ההסבר הפסיכולוגיסטי על "פחד מהצלחה" נשמע מפתה אבל אולי אצל אנשים שאין להם לאן ליפול זהו באמת "פחד מכשלון שעלול לגרור אותם לתהומות אמיתיים ביחוד כשמעורבים בדבר ילדים הנתמכים על ידם. והשאלה היא בכלל לא מי מצליח יותר אלא מי שורד להרבה מאוד אנשים. ואולי ראוי לפרסם התקדמות קדימה בזהירות ותוך שקילת המחיר ולא איזה "הצלחה" שההסתברות להגיע אליה היא 2 אחוז.
I C E M A N 7
New member
אין מה לעשות
אנחנו פריקים של סיפורי הצלחה. הסיפורים האלה מוכרים לנו את אותם חלומות כמו הידיעה בעיתון על המובטל עם שמונת הילדים, שרצה והאמין ובסופו של דבר זכה ב-10 מיליון שקל בלוטו. זה גם מסביר את הספר המפגר "אבא עשיר אבא עני" שמכר לכל פועל מדטריוט שגם הוא יכול לשחק אותה וורן באפט. אנשים שוכחים שלחלומות מתלווים גם סיכונים. אם לא נולדת לאבא עשיר או שאתה לא ביחסים טובים איתו, אז בדרך כלל את היוזמות צריך לממן (כשלא מדובר בצבעי מים). והמימון נעשה באמצעות בנקים או משקיעים. וזה אומר התחייבויות. והתחייבויות צריך גם להחזיר. את זה שכחו לספר לעדר הדגנרטים באמריקה. את זה הספר שכח להזכיר. אבל זה כיף לחלום.
אנחנו פריקים של סיפורי הצלחה. הסיפורים האלה מוכרים לנו את אותם חלומות כמו הידיעה בעיתון על המובטל עם שמונת הילדים, שרצה והאמין ובסופו של דבר זכה ב-10 מיליון שקל בלוטו. זה גם מסביר את הספר המפגר "אבא עשיר אבא עני" שמכר לכל פועל מדטריוט שגם הוא יכול לשחק אותה וורן באפט. אנשים שוכחים שלחלומות מתלווים גם סיכונים. אם לא נולדת לאבא עשיר או שאתה לא ביחסים טובים איתו, אז בדרך כלל את היוזמות צריך לממן (כשלא מדובר בצבעי מים). והמימון נעשה באמצעות בנקים או משקיעים. וזה אומר התחייבויות. והתחייבויות צריך גם להחזיר. את זה שכחו לספר לעדר הדגנרטים באמריקה. את זה הספר שכח להזכיר. אבל זה כיף לחלום.
לפי מה שכתבתי על הצלחה
זה בסופו של דבר, מילה פשוטה שנקראת "הערכה" כשאני מעריכה את עצמי על הצלחות "קטנות" כמו - טעויות מזוהות, או תובנות חדשות, או פעולות מתוכננות, או על כל דבר קטן.. מעריכה אותם, ומוקירה אותם ומציינת בפניי שזו הצלחה, זה מה שנקרא בשפת הכאוס - משק כנפי פרפר.. משם להעריך את ההצלחות הגדולות זה רק עניין של זמן. השרדות והצלחה הם שני דברים שונים לחלוטין. בעיני כל אדם קובע מהי הצלחה בעיניו, ואם אדם חסר בית, משוחרר וחופשי ומאושר- בעיני זה הצלחה גדולה פי אלף מבחורה שהתחתנה כי הגיע הזמן והוציאה תואר כי צריך, וחיה את החיים שלה בשגרה.. ריבים, חוסר תקשורת, בעיות בחיי המין.. החיים האמיתיים הם מכלול. והצלחות הן בכל דבר. בעיני עצם זה שאני נושמת באופן לא מודע וגם במודע זו הצלחה גמורה של הגוף שלי.. עצם זה שאני קמה בבוקר עם חיוך זו הצלחה ענקית, עצם זה שכל יום אני מתחבקת עם לפחות אדם אחד, זו הצלחה בעיני. עצם זה שאני כותבת, עובדת, מתחברת, מקדמת את עצמי, רואה קדימה, זו הצלחה בעיני.. ובעקבות זה קורות תוצאות מבוקשות על ימין ועל שמאל - כמו להוריד 10 קילו בלי לעשות דיאטה.. ולשמור על זה.. (הצלחה או לא?) בעיני ההצלחה הכי גדולה של מכבי חיפה היא הקהל שלא הפסיק לעודד גם במשחקים מגעילים.. יותר מאשר האליפות.. אגב לגבי הדוגמא שנתת על צבעי מים - האחריות שלך לחיים שלך היא להפוך את מה שעושה לך טוב למקום הכי מקצועי כלומר הצלחה היא גם מקצוענות, אז אם את חובבנית ורוצה להתעסק בצבעי מים כל החיים - האחריות עלייך להיות מקצוענית. התמדה, מקצוענות, אמונה.. 3 ערכים שלדעתי חשובים מאוד אם את רוצה תוצאות מבוקשות בתחומים האלו, וכן להמשיך לצייר עד שמתמקצעים - זו בהחלט הצלחה -כי את מגשימה את עצמך כל הזמן - כי את עושה את מה שאת אוהבת. we live in the world when we love it תחשבי על המשפט הזה קצת.
זה בסופו של דבר, מילה פשוטה שנקראת "הערכה" כשאני מעריכה את עצמי על הצלחות "קטנות" כמו - טעויות מזוהות, או תובנות חדשות, או פעולות מתוכננות, או על כל דבר קטן.. מעריכה אותם, ומוקירה אותם ומציינת בפניי שזו הצלחה, זה מה שנקרא בשפת הכאוס - משק כנפי פרפר.. משם להעריך את ההצלחות הגדולות זה רק עניין של זמן. השרדות והצלחה הם שני דברים שונים לחלוטין. בעיני כל אדם קובע מהי הצלחה בעיניו, ואם אדם חסר בית, משוחרר וחופשי ומאושר- בעיני זה הצלחה גדולה פי אלף מבחורה שהתחתנה כי הגיע הזמן והוציאה תואר כי צריך, וחיה את החיים שלה בשגרה.. ריבים, חוסר תקשורת, בעיות בחיי המין.. החיים האמיתיים הם מכלול. והצלחות הן בכל דבר. בעיני עצם זה שאני נושמת באופן לא מודע וגם במודע זו הצלחה גמורה של הגוף שלי.. עצם זה שאני קמה בבוקר עם חיוך זו הצלחה ענקית, עצם זה שכל יום אני מתחבקת עם לפחות אדם אחד, זו הצלחה בעיני. עצם זה שאני כותבת, עובדת, מתחברת, מקדמת את עצמי, רואה קדימה, זו הצלחה בעיני.. ובעקבות זה קורות תוצאות מבוקשות על ימין ועל שמאל - כמו להוריד 10 קילו בלי לעשות דיאטה.. ולשמור על זה.. (הצלחה או לא?) בעיני ההצלחה הכי גדולה של מכבי חיפה היא הקהל שלא הפסיק לעודד גם במשחקים מגעילים.. יותר מאשר האליפות.. אגב לגבי הדוגמא שנתת על צבעי מים - האחריות שלך לחיים שלך היא להפוך את מה שעושה לך טוב למקום הכי מקצועי כלומר הצלחה היא גם מקצוענות, אז אם את חובבנית ורוצה להתעסק בצבעי מים כל החיים - האחריות עלייך להיות מקצוענית. התמדה, מקצוענות, אמונה.. 3 ערכים שלדעתי חשובים מאוד אם את רוצה תוצאות מבוקשות בתחומים האלו, וכן להמשיך לצייר עד שמתמקצעים - זו בהחלט הצלחה -כי את מגשימה את עצמך כל הזמן - כי את עושה את מה שאת אוהבת. we live in the world when we love it תחשבי על המשפט הזה קצת.
../images/Emo24.gif
עוד מישהו/מישהי שחושבים כמוני
. אם הצלחה תלויית יעדים והשגתם. ויעדים הם גם יעדים סובייקטיביים, אזי, ההצלחה נמדדת גם עפ"י קריטיונים סובייקטיביים. וזה כנראה כל ההבדל פה בין ההגדרות של ההצלחות. ברור שיש גם קריטיונים תרבותיים, אבל אל לנו להתעלם שקיימים גם קריטריונים סובייקטיביים, אישיים. חשוב הוא שאדם יתאים לעצמו יעדים לפי אופיו ו/או לפי סביבתו. אם הוא קיטלג משהו כלשהו כהצלחה, או כלא הצלחה, זה כבר תלוי במספר גורמים, אבל טוב הדבר יהיה שהוא ירגיש שלם עם הצבת היעדים.
עוד מישהו/מישהי שחושבים כמוני
ועוד משהו
כל ההסברים, ההגדרות והמונחים שנתת מנקודת הראות שלך על הצלחה, רק מוכיחים כמה שאבת אותם מן הערכים המערביים. אני אינני פניתי להגדרות המערביות, את זה כנראה לא הבנת, מרוב שהיית בנקודת הראות שלך, הגדרה צרה וחלקית של המושג הצלחה, לא השכלת להבין את נקודת הראות הרחבה שניסיתי להציג על המושג הצלחה.
כל ההסברים, ההגדרות והמונחים שנתת מנקודת הראות שלך על הצלחה, רק מוכיחים כמה שאבת אותם מן הערכים המערביים. אני אינני פניתי להגדרות המערביות, את זה כנראה לא הבנת, מרוב שהיית בנקודת הראות שלך, הגדרה צרה וחלקית של המושג הצלחה, לא השכלת להבין את נקודת הראות הרחבה שניסיתי להציג על המושג הצלחה.
I C E M A N 7
New member
ברור ששאבתי אותם מהעולם המערבי
מה אני חי על אי בודד? אני לא מושפע? נקודת הראות הרחבה שלך על הצלחה היא לדעתי טעות. אבל זה עניין שלך ושיהיה לך בכיף (ובהצלחה..) לא היו לי שאיפות לשכנע אותך או משהו
מה אני חי על אי בודד? אני לא מושפע? נקודת הראות הרחבה שלך על הצלחה היא לדעתי טעות. אבל זה עניין שלך ושיהיה לך בכיף (ובהצלחה..) לא היו לי שאיפות לשכנע אותך או משהו
רווח, זה עדיין צמיחה בתנאי שאתה לא אוכל אותו
Growth benefits investors only when the business in point can invest at incremental returns that are enticing – in other words only when each dollar used to finance the growth creates over a dollar of long term market value. (Warren Buffett) עבדתי הרבה שנים בחברה מאוד מצליחה פעם שמעתי(בשרותים) את המנכל אומר ל"פלוני"...תעשה ככה שהצמיחה תופיע בסוף השנה.
Growth benefits investors only when the business in point can invest at incremental returns that are enticing – in other words only when each dollar used to finance the growth creates over a dollar of long term market value. (Warren Buffett) עבדתי הרבה שנים בחברה מאוד מצליחה פעם שמעתי(בשרותים) את המנכל אומר ל"פלוני"...תעשה ככה שהצמיחה תופיע בסוף השנה.
I C E M A N 7
New member
אהה זה אליי?
אוקיי רשמתי. למה אין בעברית (שונא לקרוא ספרים באנגלית)
אוקיי רשמתי. למה אין בעברית (שונא לקרוא ספרים באנגלית)
אתה צודק-בערך.תאוריה שלך היתה נכונה
עד ליפני כ-70 שנה כאשר היו פותחים עסקהיו סבלנים ומבינים שאין דבר שגודל בין רגע. בימינו אם לא מוציאים רווחים בשנה ראשונה-סוגרים. אין בימינו מדיניות נבונה-שורה תחתונה היא החשובה.-רווח! כאשר עסק צומח יתר על המידה הוא הופך לעסק לא רווחי ואז חייבים לפצל ליחידות קטנות זה מזכיר לי מההיסטוריה אימפריות אשר קרסו
עד ליפני כ-70 שנה כאשר היו פותחים עסקהיו סבלנים ומבינים שאין דבר שגודל בין רגע. בימינו אם לא מוציאים רווחים בשנה ראשונה-סוגרים. אין בימינו מדיניות נבונה-שורה תחתונה היא החשובה.-רווח! כאשר עסק צומח יתר על המידה הוא הופך לעסק לא רווחי ואז חייבים לפצל ליחידות קטנות זה מזכיר לי מההיסטוריה אימפריות אשר קרסו
מה שאתה מתאר
הוא סוג של משבר. אולי משבר גיל ארבעים (קשה לי להאמין שאתה בן 106. למרות שאני סוג של פתי מאמין). אני לא בטוחה שזה קשור בזוגתך או במערכת היחסים בינכם כמו שזה קשור בך. אתה גם לא מתאר מה היה לפני אדישות הזו, כך שקשה נורא להגיד לך לאן לקחת את הרגש. אני מאמינה שהעולם מתחלק לשניים. אלו שמעדיפים מלפפונים במלח, ואלו שמעדיפים בחומץ. אלו שמתחילים נייר טואלט מלמעלה ואלו שמלמטה. ואלו שאוהבים שהחיים הם סחרחרת של ריגושים, הרים ותהומות, לעומת שמעדיפים מישורים ירוקים, אינסופיים מנוקדים בפרחים. נשמע שאתה שייך לסוג הסחרחרי. ויכול להיות שאין לך ברירה אלא להכניס ריגוש לחייך. ולא, זו לא חייבת להיות מאהבת. תחליף מקצוע, סע לטיול בעולם, תכתוב ספר, תקים חברה, תצטרף למועדון מירוץ מכוניות. העולם מלא בהרפתקאות, צריך רק קצת ביצים (במילים אחרות אומץ וטיפשות) כדי לחגוג אותן.
הוא סוג של משבר. אולי משבר גיל ארבעים (קשה לי להאמין שאתה בן 106. למרות שאני סוג של פתי מאמין). אני לא בטוחה שזה קשור בזוגתך או במערכת היחסים בינכם כמו שזה קשור בך. אתה גם לא מתאר מה היה לפני אדישות הזו, כך שקשה נורא להגיד לך לאן לקחת את הרגש. אני מאמינה שהעולם מתחלק לשניים. אלו שמעדיפים מלפפונים במלח, ואלו שמעדיפים בחומץ. אלו שמתחילים נייר טואלט מלמעלה ואלו שמלמטה. ואלו שאוהבים שהחיים הם סחרחרת של ריגושים, הרים ותהומות, לעומת שמעדיפים מישורים ירוקים, אינסופיים מנוקדים בפרחים. נשמע שאתה שייך לסוג הסחרחרי. ויכול להיות שאין לך ברירה אלא להכניס ריגוש לחייך. ולא, זו לא חייבת להיות מאהבת. תחליף מקצוע, סע לטיול בעולם, תכתוב ספר, תקים חברה, תצטרף למועדון מירוץ מכוניות. העולם מלא בהרפתקאות, צריך רק קצת ביצים (במילים אחרות אומץ וטיפשות) כדי לחגוג אותן.
צדקת מאוד בניתוח שלך
אני בהחלט מאלו שמתחילים את ניר הטואלט מלמעלה... ולמרות שיש לך כמה פגיעות אני חולק על המסקנה הסופית שלך: ריגוש הוא לחלוטין לא הפיתרון - לא עבורי בכל אופן. זה כמו שדני סנדרסון שר פעם על הנגר "ואם יצא לי קקה מייקה אני מצפה אותו עם פרומייקה" זה שיש ציפוי פורמייקה עדין לא משנה את העובדה שמתחת יש קקה מייקה.
אני בהחלט מאלו שמתחילים את ניר הטואלט מלמעלה... ולמרות שיש לך כמה פגיעות אני חולק על המסקנה הסופית שלך: ריגוש הוא לחלוטין לא הפיתרון - לא עבורי בכל אופן. זה כמו שדני סנדרסון שר פעם על הנגר "ואם יצא לי קקה מייקה אני מצפה אותו עם פרומייקה" זה שיש ציפוי פורמייקה עדין לא משנה את העובדה שמתחת יש קקה מייקה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.