שוב באיחור רב - סוויצ'ד
[השבוע והסופ"ש שלי היו פסיכיים לגמרי] אכן היה פרק מדכא. שכחתי לגמרי כמה דפני וביי מתעללות אחת בשניה ומתייחסות אחת לשנייה בחוסר התחשבות משווע שבא לי לבעוט בשתיהן (בד"כ קצת יותר בביי מאשר בדפני, אבל השבוע ספציפית היא התעלתה על עצמה). וולקי מתברר כנחמד למדי, אני דווקא די בעדו ובעד דפני (בעיקר כדי להוריד אותה כבר מאמט, כי די, זה כל כך מאוחר מדי, צאי מהסרט), אידיוט ככל שהוא יהיה לפרקים
. כל הסיטואציה עם אבא של ביי הוצאה לפועל בצורה גרועה מאוד בעיני. יאי לביי ואמט, מערכת היחסים שלהם מתפתחת בצורה מאוד מעניינת בעיני ואניאוהבת את הבעיות שהם מתמודדים איתן. וזהו, פרק לא משהו, בא לי שיהיה קצת פחות דיכאוני, ושביי ודפני סוף סוף ילמדו לחיות אחת עם השניה בשלום כי, סירייסלי, תשלימו כבר עם נוכחותכן אחת בחיים של השניה, הגיע הזמן.
וסת' עשה לי טראומה והרס הכל. שרה כל כך מהר עמדה לוותר על מארק וללכת חזרה לסת'. אני שונאת אותה! היא טיפשה.
