"אז למה לא להשתמש בתעתוק רוסי הקרוב יותר להגייה העברית?"
בזמנו שאלתי אנשים מדוע את Горбачёв מתעתקים לאנגלית כ-Gorbachev ולא כ-Garbatchoff (כנ"ל גם מקרים רבים אחרים). הסבירו לי כי מאחר שבאנגלית קיימות כמה וכמה סוגי הגייה, עדיף להיצמד למין "צורת ביניים" כשזאת שתישמע זהה פחות או יותר בכל אחד מהדיאלקטים האנגליים.
 
כמו כן, ישנו עניין של "תעתיק היסטורי". נניח, פעם, באופן שרירותי למדי, הוחלט לתעתק את שמו של פלוני באופן X, אז יאללה, בואו נמשיך עם המסורת, עד לרגע שהיא תשתנה בהחלטה שרירותית אחרת. לכן Исаак Ньютон, אבל Айзек Азимов.
 
דבר נוסף קשור לאסתטיקה של השפה. כש"מוסד הרב קוק" הוציא לאור תנ"ך מתורגם לרוסית, בכרך הראשון המתרגם ניסה להחדיר תעתיקים יותר פונטיים, כגון Йырушалайим (את השווא נע משום מה הוחלט לתעתק כ-ы ולא כ-э, שד יודע למה, אולי בהשפעת אחת ההגיות האשכניזות). בכרך השני המתרגם כתב הקדמה ובה ציין כי קוראים רבים התלוננו על ריבוי ה-ы וה-э שהעין הרוסית לא סובלת אותן. זאת הסיבה ל-Нес ולא ל-Нэс.
 
אגב, אצל הבוכרים הבעיה הנ"ל לא קיימת. בעיתונים שלהם שיוצאים לאור ברוסית הם כותבים, למשל, Ёсэф ולא Йосеф.