כמו ששמתם לב לא יצא לי לרשום .....
הרבה בפורום בזמן האחרון, לפחות לא כמו בדר"כ. יש לי הרבה תירוצים אבל הם באמת לא משנים כלום, כי עכשיו אני מגיב. אהרון היקר, קראתי את מאמרך בשקיקה רבה, רציתי להגיב לך בזאת הלשון: דבר ראשון, אני מקווה שתקרא את דברי באותו הכבוד בו אני מתייחס לדבריך, אני מקווה שעצם הגדרתי כאיש שמאל לא תיצור אצלך איזו דמות של דמון ותעפיל את דעתך, ייתכן ואני טועה ואתה פלורליסט מושלם, אני יודע רק שלפעמים אני לוקה בחיסרון הזה של הדבקת תוויות, דמוניזציה וכדו´. לפני שאגיב על הפן הפילוסופי יותר במאמרך, אגיב על מספר טעויות עובדתיות מובהקות שקיימות במאמרך: רוב מפלגות השמאל בארץ ובעולם תומכות בהפלות, בעוד בדר"כ מפלגות הימין הן אלו שמתנגדות, לדוג´ ש"ס ומרצ בארץ, הרפובליקנים והדמוקרטיים (אם אפשר לקרוא להם שמאל) בארה"ב, ובכלל כל מפלגת ימין-שמרני לעומת מפלגת שמאל-ליברלי בעולם. לא אפתח את הדיון על הפלות, רק אוסיף ואגיד שאף השמאל השמרני ביותר, לפי מיטב ידעתי וייתכן שאני טועה, תומך ב"זכות האישה לבחור" לגבי הפלות. דבר נוסף, אמרת שהשמאל הוא בעל אופי קפיטליסטי, מחפש אחר כסף. ובכן, אולי אינך מכיר את חלוקת הימין-שמאל בתפיסות כלכליות, אבל הימין הוא קפיטליסטי והשמאל הוא הסוציאליסטי ודומיו. אין זה כמובן אומר שכל איש ימין הוא דרוויניסט חברתי, צמא דם ובעל הון שמן ומרושע, כפי שניסית להציג את איש השמאל הקפיטליסטי, אלא פשוט בעל תפיסה כלכלית שונה שבבסיסה עומד החופש הכלכלי. לדוג´ מרצ היא סוציאל-דמוקרטית בעוד שהליכוד היא מפלגה קפיטליסטית. (הערה: הדבר אינו חל על הימין הדתי, מכיוון שתפיסתו מבוססות על התפיסה הדתית היהודית אשר היא סוציאלית בעיקרה) רוצה עוד דוגמאות? הרפובליקאנים בארה"ב לעומת הדמוקרטים (אמנם כאן שתי המפלגות הן קפיטליסטיות, אבל בעוד שהרפובליקאנים מעוניינים בחופש כלכלי מוחלט הדמוקרטים מדברים על איזושהי התערבות של המדינה, ולא נכנס כאן למצעי המפלגות) זה רק תיקון של שתי "עובדות" שהצגת במאמרך. עכשיו, לגבי ההיבט הפילוסופי של מאמרך. מאמרך מדבר על מספר היבטים אותם הצגת יפה: אליטיזם. טמינת הראש בחול. אתייחס תופעה תופעה: אליטיזם היא תופעה שאכן אני מסכים איתך, מצויה יותר בשמאל. השמאל האליטיסטי הוא מתנשא בבסיסו, יהיר, עושה דמוניזציה מוחלטת לאחר וכדו´, תוכל להתקל בזה בקרב חוגי שמאל רבים: "אויש, הימנים האלה, מה הם אומרים..." "האספסוף הזה..." זאתי תופעה נוראית, אך היא איננה בבעלותו היחידה של השמאל, ולמען האמת, קשה לי להחליט אם היא מייצגת דפוס התנהגות שמאלני. הייתי מכנה אותה תופעה המאפיינת יותר את המעמד הבורגני ומעלה, כאשר ככל שעולם בסולם המעמדות התופעה גדלה במימדיה. ייתכן ואני טועה כמובן, כל זאת היא רק השערה מההכרות שלי עם החברה. אין אומר הדבר שכאשר נתקל באדם מהמעמד הגבוה ישר נשרברב בין שפותינו את המילים "קפיטליסט צמא דם מסריח, הלוואי ותשרף באש הגיהנום" הדבר הוא כמו שאמרת רק איזשהו אפיון חברתי אשר מעיד על הכלל ולא על כל פרט בו. בתופעת האליטיזם כמעט ולא תתקל בנוער מרצ, לפחות כך אני מקווה, החינוך העיקרי בנוער מרצ הוא לפלורליזם ולכיבוד דעות האחר, אני מקווה שככל שתשאר זמן רב יותר בפורום זה כך תיווכח לכך יותר. **** תופעת טמינת הראש בחול, קודם כל לצורך הבהרה, אינני מאמין באמת אבסולטית, בכלל מושגים אבסולוטים כמעט ואינם קיימים בחיים האמיתיים, הם נוצרו ונאמרים רק לצורך הפשטת הדברים, לצורך כך שנוכל להבין את העולם, לעשות סדר בכאוס הגדול (שלמעשה איננו כאוס רק בעל לוגיקה וסדר אותם אנחנו לא מסוגלים להבין - "כאוס" של ג´ימס גליק - מומלץ!). תיארת יפה במאמרך את ההיבט הפסיכולוגי של טמינת הראש בחול, אבל לא יכולתי שלא להרגיש בקטע של מאמרך איזושהי דמוניזציה, יהירות, אליטיזם אפילו הייתי אומר, מקריאת מאמרך נוצר לי איזושהי דמות איש שמאל שטני שמגן על דעותיו רק כי שטפו לו את המוח אליהן, וכי הכל נעשה מתוך איזושהי רשעות מוחלטת. ובכן, אני חושב שכל אידיאולג, כל איש פוליטי מעצם הגדרתו מחפש את הטוב, הוא איננו שטני, איננו רשע... הוא מחפש את הטוב, אבל מכיוון שטוב אבסולוטי אינו קיים, אותו טוב, צדק, מוסר ושאר מושגים יפים אשר אני באמת מסכים איתך שהשמאל לקח חזקה עליהם שאיננה בצדק, הוא סובייקטיבי, הוא משתנה מאדם לאדם. ייתכן ותפיסתי שגויה, ייתכן ותפיסתך שגוייה, ייתכן ששנינו צודקים וייתכן שאחד מאיתנו צודק בעוד השני טועה. אני אינני מקבל אף אחת מהאפשרויות האלה, אני סבור ששנינו צודקים וטועים בד ובד: לאף מצב בחיים, בוודאי לא מלחמת דורות, אין פתרון יחיד. הסיכסוך הישראלי-פלשתינאי שהוא הדבר האקטואלי ביותר כיום והוא זה שמחלק בין תפיסות ימין לתפיסות שמאל, הוא סיכסוך מסובך ומפותל לאין קץ, גם ההיסטריון הגדול בעולם המתמחה בנושא זה לא יוכל לדלות את כל הפרטים ההיסטורים המרכיבים אותו, המשוואה הזו של הסיכסוך בנוייה ממספר רב של משתנים מסובכים ומפותלים וכמו במתמטיקה ככל שהמשוואה מסובכת יותר, בדר"כ גם מספר פתרונתיה גדול יותר. אני מאמין שטרנספר הוא פתרון לסיכסוך אני מאמין שחזרה לגבולות 67 והקמת מדינה פלשתינאית היא פתרון לסיכסוך אני מאמין שקונפדרציה היא פתרון לסיכסוך אני מאמין שהשמדת מדינת ישראל והריגת התנועה הציונית היא פתרון לסיכסוך בדיוק כשם שהריגת התנועה הלאומית הפלשתינאית היא פתרון לסיכסוך. וישנם עוד אין ספור של פתרונות. השאלה היא מהו הפתרון המועדף עליי, ובכן לא אפרוש אותו כרגע מולך, כי זהו לא נושא הדיון... האם השמאל טומן ראשו בחול? ובכן, ייתכן, אבל זו שוב לא תופעה שמאופיינת לשמאל אלא ככלל לאנשים אשר מבססים את דעתם לפי מנטרות, ולא על פי בחינה ביקורתית-עניינית של העובדות, "המוסד" דיבר פה על השימוש ברבין להגדלת מחנה השמאל, הנה דוגמה טובה. יש עוד אין ספור דוגמאות, ובכל פעם שאתה שומע פוליטקאי מדבר נסה לראות בכמה מנטרות הוא משתמש, כמה פעמים הוא מדבר במילים שלרוב הציבור אין מושג מה הן אומרות באמת. מספר דוגמאות: המיתון עזרה לשכבות החלשות רווחה הסכם אוסלו מלחמה כוללת הסכם שלום ועוד. שוב, אני רוצה להאמין שתופעות אלו לא קיימות בנוער מרצ, החינוך אותו אנחנו מנסים להעביר בתנועה הוא חינוך לחשיבה ביקורתית, בדיקת כל הצדדים והעובדות לפני שמחליטים, הטלת ספק וכדו´. שוב, ייתכן ואני טועה והחינוך כשל כישלון מוחלט, אבל אני מזמין אותך להשתתף בדיונים בפורום ולבחון בעצמך. בברכת לילה טוב, שנה טוב, ובהערכה רבה, אלון.