נעשה ונלמד

היי יאגה

צר לי לשמוע שהרוח יצאה מהמפרשים,אבל אל דאגה,אף אחד מאיתנו מימלא לא מפליג לשום מקום ורק נקווה שאין זה אומר שאנו מסתובבים סביב עצמנו במעגלים.:) אבל בכל אופן,הרשה גם לרגישות שלך להיות.אינך יכול להרשות לעצמך שלא להרשות לה,מה גם שלא אתה הוא זה המרשה,כך שאינך צריך להתנצל! בנבערות שלנו תטפל בהדרגה האמת ותמיד קצת לפניה המדיטציה.עד לגבול מסוים,כנראה. יחד עם זאת,הרשה לי להצביע על נקודה בדבריך שהיא קצת בעייתית,לפחות מבחינתי. ההודעות שלי אמנם רוויות בנועם,אולם אני עצמי אינני בטוח שזה מכוון,אלא יותר עניין של הרגל לאורך הרבה זמן,משהו מעין שריד של שמש ירוקה מלפני למעלה משנה :) שוב אנחנו חוזרים לעניין הצורני אשר עשוי להטעות אותנו שוב ושוב. אז חשוב לאפשר לכל מה שבנו להיות ללא יוצא מן הכלל,אולם כדאי(עם הדגש על כדאי)לא להזדהות עם הגורמים הללו יותר מדי.כלומר ההזדהות הראשונית היא אולי בלתי אפשרית למניעה,אולם אז בהלחלט הגורם או האיכות המדידטיבית אמורה להיכנס לפעולה ולאפשר לנו התבוננות בהם ובפעולותיהם. זה בעצם כל מה שאנו יכולים "לעשות",אם בכלל. ועכשיו לסיפא של הודעתי.אני אינני סבור שיש דבר כזה הנקרא דרוליות.בכל מקרה,אם יש דבר כזה אזי הוא נמצא בכולנו,כולל בי עצמי וכמובן בבארס. אל לך לצפות ממני לא לנועם ולא לחוסר נועם.אל לך לצפות ממני לכלום כאדם. כל מה שאתה מצפה ממני בעצם מגדיר אותי אבל שים לב מה כתבתי בכרטיס האישי שלי,שאינני יודע לומר על עצמי כלום,על אחת כמה וכמה שלא יוכלו לומר זאת האחרים. הם יראו תמיד מה שהם רוצים לראות ללא כל קשר מה אעשה או לא אעשה!ואם אעשה משהו במטרה לגרום להם לראות בי משהו ספציפי,אזי אני בסך הכל בונה תדמית,עוד אחד מאינספור המתחזים הרבים בעולמנו רב המסיכות! אתה יכול לראות בי נועם.אי אילו אנשים בעולם מחוץ לפורומים יראו בי סנוב ויש אנשים שאולי יראו בי סתם נאד נפוח או כפוי טובה או מטוטמטם או חולם בהקיץ או מדבר שטויות במיץ או דפוק וכדומה.בסדר,יראו יראו. רבים הם הרואים אשר בכלל אין להם עיניים. השאלה שתמיד מצטרך לשים לב אליה היא ,האם לנו יש עיניים ואם יש לנו עיניים,מהי איכות הראייה שלהם וכיצד ניתן,אם בכלל,לשפר אותה. אז ארשה לי להודות לך על שאיפשרת לי בהודעתך לומר את המילים הללו כרגע. ובהחלט נדבר.למה לא. שיהיה סוף שבוע נעים. מוטי.
 
ועוד דבר אחד

העיסוק הזה שלנו בהגדרת האחרים הרי הוא הוא זה שמלכתחילה יצר בתוכנו,בין היתר, את האגו.הפנית המבט החוצה,אל האחר השיפוט,הביקורת. תולדות האגו הן תולדותיו החיצוניות וכתוצאה מזה הפנימיות של אותו פיצול! כל עת שבה נאמר לנו כבר מילדות שאדם כזה או אחר הוא בעל מאפיינים ותכונות כאלו או אחרים,זה היה אותו רגע שבו התחלקנו בתוכינו חלוקה נוספת ובלתי נמנעת,אפילו בלתי מודעת!הרי הדבר הראשון שהילדים לומדים הוא להכיר אך ורק במה שמביא להם תועלת מחוץ לעצמם ומשרת את צרכיהם אך ליהזהר מכל השאר שאינו מוכר!במוקדם או במאוחר בחיים,גם הקרובים ביותר הופכים לבלתי מוכרים,מועדפים אך ורק מכוח ההרגל ועדיים מכוחה של התועלת שהאגו רואה בה בסיס הכרחי לכל קשר. אכן,זה מאוד פשוט.ממש פשוט.כל כך פשוט שאיננו רוצים לראות זאת! אבל כל עוד לא נראה זאת,הרינו בחזקת מחזקים של האשליה שהאחר הוא שונה מאיתנו! והנה אולי בכך יכולה להיות התרומה של ההתסכלות דבר ראשון פנימה.ברגע שנראה כמה אנו איננו שונים מבחינת דמויות מכל אלה שאותם אנו רואים כשונים,אז אולי יצליחל הגלגל להתהפך חזרה בהדרגה. שוב אני חוזר לעניין ההתפתחות כמכונת זמן והמכונה שלנו היא בעצם המדיטציה.אלא שבאמצעותה ולזמן קצוב,אנו מסוגלים אך ורק לנוע מזמן האשליה לזמן האמת וחוזר חלילה.ואז מתחילה התנועה הפנימית על מנת להרחיב את הפתח הזה,את שער ההזדמנויות הזה להגיע מחדש ולהתאחד עם נפשו של האחר. אבל כמה נראית בלתי אפשרית העבודה הזאת.עד כמה רב הפיצול הפנימי הזה. לא פלא שכולנו אוהבים לאהוב אבל פוחדים מכך כל כך.לא פלא שהפיצול הזה מפיל כל פעם מחדש מערכות יחסים בין בני האדם.לא פלא שרוצים לשנות את האחר.משום מה זה נראה לנו תמיד הרבה יותר פשוט מאשר לשנות את עצמנו! לא פלא שיש שנאה וטינה וקנאה ושיפוט פנימי בלתי נפסק.כל אלה עבודתו של הפיצול הפנימי והן פועלות מבפנים. עכשיו שוב עולים בדעתי רעיונותיו של ניטשה בנוגע למוסר האדונים ומוסר העבדים. מוסר האדון,מוסרו של האדם השלם,האחד.מוסר העבד,מוסרו של האדם החצוי,המפוצל ולכן מוסר יחסי שתמיד יניב ביקורת הרסנית ושיפוט הרסני ומשם לא תרחק הדרך לכאב ולסבל עלי אדמות המתמשכים ומתמשכים ומתמשכים! בואו נהיה מודעים לכך.מוסר איננו דבר שניתן ללימוד לעבדים ומרביתנו,ומי יודע,אם לא כולנו,עדיין עבדים.אבל יש לנו עדיין תקווה. קוראים לה מדיטציה.בואו נמשיך לתרגל אותה ונעזבו את ההגדרות. וזאת אולי גם הסיבה הטובה ביותר שאני מסוגל להבין,מדוע דרול תמיד התנגד להפיכתה של המדיטציה לחלק מאיזשהו רעיון מוסרי כזה או אחר. אנו עוסקים כאן בגולמיות והמדיטתציה היא הגולמיות בכל הוויתה, היא אחדות בהתהוותה! מוטי.
 

yaga1

New member
ממ...מוטי תודה..

אגיד לך דבר מה ותבין אותו כפי רצונך ותבין אותו גם תרתי משמע... הדבר העיקרי שעיני אורו כאן בהקשר אליו בהבזקים שונים בעבר ובמלוא הדרו בימים האחרונים הוא אכן פיצולו של האחד על פני מרוח החיוך שבהבנה
 

yaga1

New member
ממ...מוטי תודה..

אגיד לך דבר מה ותבין אותו כפי רצונך ותבין אותו גם תרתי משמע... הדבר העיקרי שעיני אורו כאן בהקשר אליו בהבזקים שונים בעבר ובמלוא הדרו בימים האחרונים הוא אכן פיצולו של האחד על פני נסוך החיוך שבהבנה
 

yaga1

New member
נו טוב...

אם בזמן מדובר אזי אני מבין כי אין כדוגמת סוגיית הזמן בהתקשרותה אל העניין העומד לפנינו מי ייתן ותבוא השעה הנכונה ותפריח את זרע האמת בלבבינו
 

arcidea

New member
יום של טרוט סינדרום

לעיתים חוזר הלוקה בת"ט על מילים או משפטים שאמר (פלילליה), או כהד אחר דברי אחרים (אקולליה) ולעיתים הוא חוזר כמראה אחרי מעשה אחרים (אקופרקסיה). במקרים נדירים ישמיע החולה מילים או משפטים גסים (קופרולליה) עם או בלי תכנים מיניים או יבצע תנועות גסות (קופרופרקסיה). לעיתים קיימת נטייה מוגברת להריח חפצים (עפרונות, עטים, סכו"ם או אצבעות ואפילו אנשים זרים. כמה חבל, אני מנועה מלהשתתף. דיון מעניין מאוד נהיה פה, אני אעמוד פה בצד ואריע בזמן שתפריחו את השממה. תודה למשתתפי השרשור.
 
את מזכירה לי נשכחות

לפני שנים רבות בעת שהייתי סוקר נוסעים באוטובוסים,בשעת לילה מאוחרת, עלה אדם ברחוב אלנבי לאוטובוס והתיישב בדיוק לידי. זאת אולי הייתה השיחה המוזרה ביותר שניהלתי אי פעם עם איזשהו אדם ועכשיו כשאת מזכירה לי את תסמונת טורט אני שב ונזכר בשיחה זאת, שפשוט מאוד נשכחה ממני אבל אולי יש בה בכדי להמחיש אולי יותר מכל את מה שמתרחש בתוכינו. אחת הדרכים הטובות ביותר ללמוד על מכונה תקינה,הוא לבחון כיצד פועלת מכונה שהתקלקלה.השיחה ההיא הייתה ביני לבין אדם שהיה חולה בדיוק באותה תסמונת שאת מדברת עליה.יתרה מזאת,הוא עצמו לא ידע את שם מחלתו אבל אני ידעתי משום שאז ראיתי סידרה מסויימת בערוץ שמונה שדנה בדיוק באותו דבר ואיכשהו לא רחק היום והמציאות זימנה לי אדם שכזה בדיוק רב! הבעיה שלו אולי הייתה עמוקה יותר מסתם תסמונת טורט כי לפי סיפורו הוא גם צרך סמים וסירב לקחת את התרופות שנתנו לו. לא היה כמעט אף אחד באוטובוס.סוקר אחד ישב מקדימה ואילו אני ישבתי ליד הדלת האחורית.ראיתי אותו כשעהל לאוטובוס,מפטיר קללה עסיסית כלפי הנהג ובאותה מידה מבקש כרטיס באדיבות,בבקשה.ואז בא והתיישב לידי. זכיתי למטר קללות לא מוסבר מייד לאחר מכן.ראיתי מייד שהאדם אינו שולט בעצמו ונזכרתי בסרט שראיתי בטלוויזה.החלטתי לפתוח עימו בשיחה. אמרתי לו,ידידי,אני סבור שאני יודע מה הבעיה שלך.סיפרתי לו על הסרט שראיתי.הוא הופתע לראות שאני מדבר איתו והחלנו לנהל שיחה על הא ועל דא. הוא סיפר לי על חייו,על מצוקותיו,על בדידותו,על כאביו ותוך כדי לא פסר להפטיר כל מיני קללות או מילים אחרות שאפשר היה לראות בעליל שאין לו שליטה עליהם.יחד עם זאת,ראיתי שחש איזשהי בושה לאחר שהתחלתי לדבר איתו וכל פעם שקילל נראה היה שהוא ממשמנסה להיאבק עם עצמו כדי לא להפנות את הקללות לכיווני.אז הוא העוה את פניו והפנה את ראשו לכיון השני! עכשיו ניראה לה שהשאלה שאולי צריכה להישאל,למה אנשים החולים בתסונת טורט נוטים לעשות את מה שהחברה סולדת ממנו במיוחד ועוד בהגזמה בלתי נשלטת. עד כמה המרד כנגד המסיכה וכנגד המוסריות המואלצת חוגג באנשים אלה,בעיקר במבוגרים שבהם,כי בילדים זה עדיין מאוד ממותן.הפסיכאטרים בסידרה,כדרכם, למשל,ניסו להסביר זאת כפגיעה באותו חלק במוח שאחראי להתנהגות חברתית וכיוצא בזה לפי מיטב זכרוני,אולם יש לי הרגשה שיש כאן דבר הרבה יותר עמוק.אינני רוצה כרגע לנסח אותו באופן חד משמעי. אבל האישיות החצויה,המריבות הפנימיות,נטילת הפיקוד של כל מיני גורמים כאלו או אחרים בתוך האישיות מבלי שנדע על כך אפילו וללא כל רצון או תיכנון,הפילוג,הביתור,כל אלה באו לידי ביטוי באותו איש,אולם יחד עם זאת, ניתן היה לראות שיש איזושהי רציפות בהתנהגותו משום מעבר לקללות ולשאר הדברים שאמר לא שליטה בכלל(בכל אופן ללא שליטה של אותו צד שדיבר עמי באופן כה מרגש והגיוני וברור)עדיין נשמרה רציפות בעלת סבר בשיחתנו ואפילו נפרד ממני בלבביות במחמאה שאני אדם טוב(שלאחריה באה קללה,אינני יודע אפילו אם לכיווני או סתם קללה) ועכשיו אני חושב,האישיות שלנו בני האדם כמוה כבניין משותף רב דיירים. חלק מהדיירים הללו איננו מכירים אפילו.לעיתים נחלוף על פניהם במעלית תוך אמירת שלום חטופה ולא ממש מכוונת ונשכח שבכלל ראינו אותם. כל אחד מהם חיים שלמים.כל אחד מהם פוטנציאל להתנגשויות וסיכסוים,אם כי גם פוטנציאללשיתוף פעולה והבנה.יש אולי איזה ועד לבית הזה אולם לא תמיד הוא אותו ועד ולא תמיד יודעים מיהו בכלל הוועד.וכך מתנהלים להם העיניינים לכאן ולכאן. סתם מחשבות שעלו בי כרגע.לא השתדלתי לפתח אותן יותר מדי.אולי יעשו זאת האחרים לעת עתה ואולי עדיף כך. אבל אין דבר מקרי כנראה,גם לא האיזכור הזה שלך כאן,בפורום מדיטציה. מוטי.
 

arcidea

New member
ושוב- ../images/Emo24.gif גדול

אכן אין דברי מקרה כנראה תסמונת היום שאחרי יום תסמונת טרוט מתאפיין במלוא החופן הבחנות באירועי synchronicity מרגשים ויפים ואתה מוטי- סיפקת כמה מובחרים שכאלה בהודעה שלך פה. סיפור יפה ורלוונטי גם לפורום וגם מאוד לי.במיוחד איפה שלא הרחבת :) תודה.
 
למעלה