גם נכון, אבל...
...תזכור שכל בעיה בלוגיקה שהנושא שלה הוא "איך צריכים לנהוג האנשים?" (למשל, במקרה ש-20 איש שלא יכולים להתקשר ביניהם אך יודעים זה על קיומו של זה, שצריכים לשלוח בדיוק שלושה מכתבים ביניהם לכתובת מסוימת על מנת שכל אחד מהם - ה-20 - יסכה במאה אלף דולר) מניחה שכל האנשים חושבים באותה צורה. אז אם תחשב שבמכולת עוברים 200 איש כל יום, ותחשב שאפשר לגנוב שתי שקיות שוקו כל יום, אז באופן עקרוני כולם לא יקרה אם תעשה הגרלה כל יום - "לגנוב" או "לא לגנוב" - שהסיכוי בה ל-"לגנוב" הוא 1 למאה או פחות. בשבילי מוסר הוא קובץ עקרונות משתנים עם הזמן (במדינות עם חוקה מחדירים ומגנים *בהתחלה* על מפלגה ליברלית שתשמור גם על החוקה וגם צדאג שהיא לא תתיישן). באופן אישי, אני חושב שצריך בהתחלה לקבוע זכויות ואז לשמר אותן ע"י חובות. למשל - הזכות לחיים שאוסרת על רצח, הזכות לבעלות על רכוש שאוסרת גנבה אקטיבית ומגבילה גנבה פאסיבית (למשל, פיראטיות שפוגעת ביוצר המקורי ולא רק במפיץ), הזכות לפרטיות שאוסרת פריצה, אונס, וכו´. למשל, את כללי המוסר העיקריים שלי ניתן לסכם ב-: - הזכות לחיים ולאי-פגיעה גופנית/נפשית (לדוגמה, מלקות) עומדת מעל לכל; - האמת היא ערך עליון; - כל בני האדם נולדו שווים, ללא הבדל דת, גזע, לאום, עם, עושר או מין; - חופש המחשבה, הדת והמצפון; - חופש הביטוי והמידע; - חופש הרכוש, התנועה, וכו´; - זכותו של האזרח הקטן להשפיע; - עיקרון מדינת הרווחה. שמונת עקרונות אלו מקיפים 4 מעשרת הדברות (אני לא בטוח אם זה זכר או נקבה, וסליחה למחנכת שלי מכיתות ה´-ו´) - השבת (יום מנוחה סוציאלי כלשהו), לא תרצח (חיים), לא תגנוב (רכוש), ולא תעיד ברעך עד שקר (האמת). בנוסף, זה גם מכסה את ההשפעות הפרקטיות של לא תנאף (אינוס פוגע בגוף ובנפש) ולא תחמוד (גניבה), למרות שלמעשה העיקרון של אי-ניאוף הוא נייטרלי וזה של אי-חמידה פוגע בחופש המחשבה (ותאמינו לי, יש בחורות שמפנטזות על להיות קורבנות אונס - כמו שאחת הודתה, "זה רק כי לא באמת עברתי את זה"). תנסו לא להפציץ בתגובות לזה, לפחות לא עד מחר (עכשיו 11 וחצי בלילה אצלי, ואני בטוח אהיה פה ב-4 וחצי שלי, שזה 11 וחצי בבוקר ישראל), כדי שאני אוכל לעשות מזה thread חדש. תודה.
