הצד השני של המטבע
ישנם חרדים רבים שמתחילים לגלות שמה שגדלו עליו לא אמיתי, כל החיים עשו להם שטיפת מוח שהחרדים הם הנעלים, הכי טובים ואמיתיים, ובתהליך איטי מתחילים לגלות שמכרו להם שקרים, לא הכל ורוד ויפה, לא הכל אמת, יש הרבה שקרים, יש דרך חיים עקומה, גם במונחים של התורה. בשלב זה הם סוג של חרדים בעל כורחם, הם כבר לא מאמינים בדרך החרדית, אמנם עדיין לא כופרים מוחלטים, אבל במונחי החברה החרדית הם סוג של כופרים, לא מאמינים ברבנים, ו"בעיקרי הדת (החרדית)". זה תהליך שמביא לפקיחת עניים, אם כך מי יודע כבר מה כן אמיתי, ומביא לבדוק את כל השקפת החיים, מה אמת ומה לא. ובשלב מסויים רבים מהם יכולים להגיע למצב של אי אמונה כללית. אם להוסיף נימה אישית, התהליך אצלי היה קצת דומה, שאלות באמונה היו, אבל איכשהו הודחקו, אבל כשמאסה עלי התרבות החרדית באופן מוחלט, והחלטתי שזה באמת דרך חיים מעוותת, אז גם עלו בחזרה המחשבות על האמונה באופן כללי, (ולא שהיום הכל ברור, אבל כבר אמונה תמימה אין...). לכן נראה לי שיש מקום גם לכאלו ולא חייבים "לגרש" אותם מכאן, רק לדאוג שלא יהפכו את זה למעין פורום חרדים, שעוסקים כל היום בעסקנים ועושי דבריהם (הרבנים...).