ניתוק קשר

lolly87

New member
כן

לפעמים צריך את המרחק הזה לסדר את המחשבות, הכוונה מרחק יחסית לעכשיו... אני לא רוצה שזה יהיה לעד, אני כן רוצה את אמא שלי בחיים שלי. מאוד קשה לי לחשוב על האופציה הזאת, על ניתוק או על דילול, אבל זה מה שהלב מרגיש שנכון לו כרגע, לצערי. תודה רבה לך.
 

lolly87

New member
אני

שמחה שזה עשה לך טוב. ושהיו לך את הכוחות לעשות מה שנכון וטוב לך באותו רגע. מקווה אבל בכל זאת שמתישהו כן תמצאי את המקום שלהם בחייך.
 

lolly87

New member
מצטערת

לא הבנתי שאין לך רגע או געגוע כלפיהם. ומצטערת אם לא הסברתי את עצמי טוב, התכוונתי שאם זה יהיה נכון לך ואם תרצי את זה, ואם התועלת תהיה רק טובה. אני לא מרחמת עליך, להפך אני מעריכה אותך על שהיה לך את האומץ והכוח והאנרגיות הנפשיות לעשות צעד לטובתך, ושחשבת על עצמך, זה משהו שאני נלחמת יום יום בתקופה האחרונה עליו. אני מניחה שאני פשוט באה ממקום שלא מנותקים רגשית בכלל עם המשפחה, אז לחשוב על להיות בלעדיהם לתמיד, זה משהו שאני לא יכולה לדמיין אותו, אני יכולה לדמיין לתקופה, אבל לא לתמיד. דיברתי מנקודת החשיבה שלי, מצטערת. מקווה שלא נפגעת או משהו, זאת לא היתה הכוונה שלי בכלל
 
אני מבקשת את סליחתך מראש אם

שאלתי תראה לך חטטנית מדי. וזכותך כמובן לא להגיב. האם גם ממשפחת בעלך ניתקת את הקשר? לפי מה שכתבת כך זה נשמע לי. אני שואלת משום שאחרי שנות נישואין רבות, מעל ,30 אני שוקלת ברצינות את ניתוק הקשר עם משפחת בעלי. וכן יש לי עדיין חמות וחם.
 

lolly87

New member
אני חושבת

שהזמן יגיד, לכל כיוון, שבאמת אי אפשר לדעת... אני מנסה ללכת עם הלב שלי... הרבה פעמים הוא יודע מה טוב...
 

lolly87

New member
../images/Emo24.gif

אני פה בשבילך אם את צריכה אוזן קשבת עדין. מה שאת מתארת באמת נראה שיותר טוב מרחוק, ולפעמים זה באמת ככה.... בשביל הילדים עושים הכל, לא רוצים שהם יפגעו... אני יודעת... מחזקת את ידייך... אי אפשר להיות בקשר עם מישהו שלא מראה שהוא אוהב, זה נכון...
 

אנילה1

New member
אני* את מתארת ניתוק שקורה במשפחות חרדיות

כשהבן או הבת יוצאים בשאלה. ניתוקים מהסוג הזה לא מקובלים בעולם החילוני, ואולי אני טועה ואני פשוט לא מכירה דברים כאלה.
 

lolly87

New member
זה בסדר...

אני חושבת שאני אכתוב לה מכתב, ואם לא תהיה ברירה אני אדלל, אני פשוט לא יודעת מה לעשות כבר. ניסיתי לדבר, ניסיתי להיפגש יותר, ניסיתי להיפגש פחות, ניסיתי להתקשר, ניסיתי להתקשר פחות, אמרתי מה שמפריע לי, אז זה החזיק מעמד לשבוע, ואולי משהו אחד נפתר, אחרים התחילו. אבל קשה לי להבין שזאת אמא שלי, שככה הקשר שלנו, כי המון שנים הוא היה בסדר גמור, הוא התחיל להיות גרוע שהחלטתי להישאר לגור איפה שטוב לי. היא צריכה אותי 24\7, אני צריכה לדעת שהיא שם אבל מרחוק, בשביל הנפש.. היא מאוד תלויה בי, אם היא מציעה להיפגש ואני אומרת שאני לא יכולה, היא מתחילה לבכות לי. אם אני לא יושבת לידה בשולחן, היא בוכה לי. אם אני מתרחקת ממנה, היא רק מחפשת עוד ועוד דרכים ומניפולציות ושקרים בשביל שאני כן אהיה, אני לא נופלת בהם. אבל יש לי חיים משלי, וטוב לי לחיות את החיים שלי ולהיות במרחק יחסי, מה שאני רואה אותה לפעמים יותר מידי וכבר מידי. אני חושבת שיש תהליך מאוד טבעי כשמתבגרים יוצאים מהבית, עוברים לגור לבד, לגור עם בן זוג, יש איזשהו סוג של ניתוק, הגוזלים עפים מהקן, ואני עפתי לה מהקן, והיא נשברת, היא צריכה להשיג לעצמה מה לעשות עם החיים שלה, אני לא צריכה להיות מרכז החיים שלה, שאם היא לא רואה אותי, היא מכריחה את עצמה לקום בבוקר, זה לא הגיוני בכלל. =\
 

אנילה1

New member
עם המשפחה לא ניתקתי קשר אבל בהחלט דיללתי

את המפגשים ואת השיחות הטלפוניות, אותו דבר לגבי חברות. אני חושבת שזה מגיע ממקום של שינוי ריגשי אצלי. העניינים המשפחתיים, והחברויות כבר לא כל כך מעניינים אותי. אבל מעולם לא ניתקתי קשר עם אף אחד. אני לא מתקשרת, והם מבינים שלא בא לי לדבר. אם הם רוצים הם מתקשרים, וזה בהחלט מספיק לי.
 

lolly87

New member
ניתוק קשר

האם חשבתן פעם על לנתק קשר עם אחד ההורים שלכם? למה? האם זה עזר לכן או תחושת ההחמצה והפיספוס גדולות לעומת מה שהפריע? ובכללי מה אתן חושבת על זה? תודה מראש.
 

אנילה1

New member
אני מבינה שאמך היא אשה תלותית. האם

את הבת היחידה? אם לא כדאי לשתף עוד אחים ואחיות בתחזוקת האם. הפרידה מהאב בטח לא עוזרת לשלוות נפשה של האם. היא מרגישה המון בדידות. אולי יש מקום להתערבות רפואית. תלכי איתה לרופאת המשפחה, אולי הרופאה תמליץ על תרופת הרגעה, כי נראה לי שאמך סובלת. ואולי היא גם בקצת דיכאון.
 
אני לא חושבת שצריך לנתק קשרים עם הורים

ויהיו ההורים הכי קשים אשר יהיו. אפשר לקחת מרחק ולהתקשר פעם בשבוע פעמיים בשבוע פעם בשבועיים אבל לא לנתק קשר. אני לא ממש הסתדרתי עם אימי בחיים אבל מצד שני אני מאוד מאוד אוהבת אותה וכל פעם שהיה ניתוק הייתי סובלת נורא. זה היה מתבטא בבכי, כעסים על הסובבים אותי, על בעלי על בנותי. אני גיליתי שאני לא יכולה ולא אוכל לעולם להתנתק מהורי ואני גם לא חושבת שצריך להתנתק מההורים אני גם חושבת שאי אפשר לשנות הורים וצריך לקבל אותם איך שהם. אדם יכול לשנות את עצמו אבל לא את האחר ובטח ובטח לא את ההורים שלו שהם הדור הקודם. זהו חושבת שכתבתי כל מה שהיה לי על הלב בקשר לזה אם יהיה עוד משהו אוסיף. באהבה אמאלה מאושרת אבל מזה מאושרת חבל"ז חח בנותי מטריפות אותי מאהבה.
 

lolly87

New member
תודה לך

תראי אני לא רוצה לנתק, אבל אולי לא תהיה לי ברירה, ואז אני אנתק ואני עדין אראה אותה כמה פעמים בשבוע, אבל אני צריכה ניתוק בשביל הנפש, או שדברים ישתנו. אי אפשר לשנות את ההורים בד"כ, ויש לא להסתדר עם ההורים אבל יש הורים שפוגעים בנו ושרע יותר הקשר אולי מאשר הניתוק, אפילו ניתוק של לדבר פעם בשבוע, פעם בשבועים, להיפגש פעם בשבועים, אפילו ניתוק כזה יכול להיות יותר בריא לעיתים, מהאשמות חוזרות ונשנות שאומרות כמה את לא בסדר, ושבגללך ככה וככה. או שמשקרים ועושים מניפולציה רגשית משחקים עם הרגשות ואשמות ומנסים לסחוט לכל מיני מקומות בצורה רגשית כזאת או אחרת. אני לא יודעת, אני לא יכולה ללכת על ביצים יותר, אני לא יכולה לענות לטלפון ולשמוע בכי וצעקות וכמה הכל בגללי וכמה אני לא בסדר, לא צריכה שום דבר על הכתפיים שלי שהוא לא שלי. אני לוקחת אחריות על דברים שהם בגללי, אבל דברים שלא קשורים בי, לא רוצה את האנרגיות ושיגידו לי שזה בגללי. מקווה שהסברתי את עצמי. תודה לך
 
לקחת מרחק

לולי, את צודקת. כשהיחסים הם כמו שאת מתארת - לפעמים עדיף לקחת מרחק. זה לא אומר לנתק קשר לגמרי. לפעמים לקיחת מרחק תמנע ניתוק היחסים, כי תמנעי פיצוץ. קחי לך "חופשה" מהלחץ וגם אם את מדברת איתם ושומעת את הבכי והאשמות - אל תקחי ללב, זה לא שלך, זה שלהם. צודקת אמאמאושרת - אי אפשר לשנות אחרים. תחזיקי מעמד.
 

lolly87

New member
אני לא לוקחת ללב

אני יודעת שזה לא שלי ולא קשור בי, אני מקשיבה ומתעלמת, אבל את יודעת איפשהו ואיכשהו דברים מתחלחלים פנימה, וכמה שאני מאמינה ובטוחה ב1000% שזה לא קשור בי, בשלב מסוים בנאדם כבר לא יכול לשמוע את הדברים האלה... חבל שאי אפשר לשנות אחרים, אז היה יותר פשוט :) נראה זה לא צעד שאני רוצה ניתוק או לקחת מרחק, אבל אני אנסה פיתרון אחד לפניו, ואם לא תהיה ברירה, זה יהיה הפיתרון לצערי. תודה על המילים ועל החיבוק
 
למעלה