ניתוק קשר

[ליידי דרמה]

אני מבטיחה לספר לך בפרוט יתר

בימים הקרובים. יש לזה כמו שאמרתי שני צדדים והרבה מעגלי השפעה לניתוק כזה מהורה.

 

[lolly87]

אל תרגישי

חייבת, ראיתי מה רשמה פה איזה מישהי, את לא חייבת לשתף או לכתוב, זה בסדר מבחינתי, גם מה שאמרת עד עכשיו עזר לי, ואני מודה לך.

 

[ליידי דרמה]

לא בגלל שאני חייבת,

אני אכתוב. אני פשוט עכשיו עסוקה באמצע משהו אחר .

 

[lolly87]

בסדר, תודה לך

 

[נעמה החמודה]

אבקש גם את סליחתך מראש

וכמובן את לא חייבת להגיב. מה באמת היית עושה אחרת? מה הם ההשלכות של ניתוק קשר? אני שוקלת ברצינות, כפי שכתבתי למישהי אחרת, ניתוק קשר ביני לבין חמי וחמותי וכל משפחת בעלי, כי היגיעו מים עד נפש. ואני כעת אחרי יותר משלושים שנות נישואין, התקופה שחיתנתי את בני, היתה הקש שכמעט שובר את גב הגמל, ועדיין אני מתלבטת קשות. ואחזור על דברי את לא חייבת לענות, רק מה שאת יכולה ומסוגלת.

 

[אנילה1]

lolly87 אני מבינה שיש אצלכם במשפחה

ניתוקים, כך שזה דפוס התנהגות מוכר ואת לא רוצה להשתמש בו. כל הכבוד. הכי קל לנתק. יותר קשה לשמור על קשר. זה דורש הרבה התאמות ריגשיות.

 

[lolly87]

כן אני לא רוצה

אבל אני חושבת שאולי אפילו למעט זמן אני צריכה את זה, אולי, אני אנסה להימנע מזה, אבל אם לא תהיה ברירה, לא תהיה לי ברירה לצערי.

 

[אנילה1]

lolly87תזהרי שמעט הזמן שאת רוצה לנתק

לא יתפרש כניתוק סופי, מכיוון שאצלכם ניתוק הוא דבר מקובל. לדעתי תצטרכי למצוא דרך אחרת בכדי לנוח ולהגן על עצמך, אולי חופשה בחו"ל, שלא מתפרשת כניתוק.

 

[lolly87]

אני לא יכולה לסוע לחו"ל

כרגע, או בארץ, רק באוגוסט או ספטמבר, אני סטודנטית, עוד חודש וחצי הסמסטר מסתיים ואז מבחנים, רק אח"כ אולי יצא לי. לסוע לחופשה לא יעזור לי, אם אני אחזור והכל יהיה אותו הדבר... לא יודעת, בעייתי.

 

[אנילה1]

אכן בעייתי. תזהרי מאוד.

 

[lolly87]

תודה

 

[pf26]

נדמה לי שכבר כתבתי לך על זה פעם אבל אכתב שוב

מסיבות שונות ומשונות אין לי קשר עם אמא שלי כבר יותר מעשר שנים. זה אומר שהיא לא מכירה את הילדים שלי, היא לא שותפה לשמחות ולכאבים שאני חווה, אני לא יכולה להתייעץ בנושאים שונים עליהם אפשר להתלבט רק עם אמא. מצד שני - הקשר עם אמא שלי היה לא טוב בלשון המעטה. כאשר היא החליטה לנתק ממני קשר היא למעשה עשתה לי טובה, שכן שיחררה אותי מהמניפולציות הרבות שלה (עכשיו אני חושבת שאולי גם זו היתה אחת המניפולציות שלא הצליחו לה). להמליץ? לא ממליצה ולא שוללת. זה עניין מאד אישי, שתלוי בהמון גורמים אישיים שלך. אני למשל לא הייתי עומדת בניתוק, אלמלא בעלי שעמד לצידי וחיבק ועודד אותי בכל פעם שהתרסקתי. קחי בחשבון שלצד תחושת השחרור, הניתוק גוזל המון אנרגיות.

 

[אמאלה מאושרת]

מזה עצוב לי -ליידי לא ידעתי שאת לא בקשר עם

אימך. לא יכולתי לדעת גם אני לא איזה ותיקה מאוד פה. אבל כאב לי כאילו חשבתי לעצמי אולי פתחת את הפורום הזה בגלל הקטע הזה עם אימך? והניתוק? יודעת שזה לא קשור לשרשור אבל ממש כאב לי על מה שכתבת שאת לא בקשר איתה וגם PF ובכלל ניתוק עם הורים זה ממש בלאגן. טוב סתם שפכתי מהלב כי נעשה לי עצוב לדעת שיש כאלו דברים. וגם אז שייכתי את הפורום ואת המקרה שלך ליידי דרמה שאולי הוא קשור. חיבוק לכולם ממש כיף לי לכתוב בפורום הזה. כולכן מדהימות. באהבה אמאלה מאושרת.

 

[אנילה1]

אמאלה מאושרת אני מסכימה איתך. גם לי

היה עצוב לקרוא על הניתוק מהאמהות. זה מהלך מאוד קשה גם לבת וגם לאם. ובל נשכח את הנכדים שהם לא צד בעניין, והם מנועים מתוקף הנסיבות מלהכיר את הסבתא. רוב הנכדים אוהבים את הסבים והסבתות שלהם.

 

[נעמה החמודה]

נכון אמרת שרוב הנכדים

אוהבים את הסבים והסבתות. במקרה שלי שניים מילדי לא מבינים מדוע עדיין לא ניתקתי את הקשר. ונכון הם לא אוהבים את הסבא והסבתא מצד אביהם.

 

[אנילה1]

יכול להיות שגם את לא אוהבת את הורי אביהם?

אם כן זה עובר לילדים. ילדים הם נאמנים בראש ובראשונה להוריהם. ואם ההורים לא אוהבים מישהו אז גם הם לא.

 

[נעמה החמודה]

אם הייתי אוהבת אותם

לא הייתי שוקלת לנתק איתם ועם כל משפחתם קשר. הם פגעו בי ובבעלי,בנם, לפניהם, לפני ילדי. ולכן הסבים איבדו אותם. ופגיעתם הרעה המשיכה לכל אורך השנים וגם היום. וגם בתקופה האחרונה כשחיתנתי את בני. הם התנהגו בצורה איומה. הם וכל משפחת בעלי. זאת היתה תקופה מאד קשה לנו עם כל ההתקפות שלהם עלינו, ועלי במיוחד. כי פשוט סירבתי לעשות כ"מצוותם" ונתתי לבני וכלתי לארגן את חתונתם כרצונם. למרות הפשע הגדול שלי, לא רציתי לנהוג כמנהגם ש"בעל המאה הוא בעל הדיעה". כלומר מאחר שמימנתי ביחד עם הורי כלתי את החתונה, לדעתם היה עלי לכפות עליהם את "רצונותי" - הווי אומר את רצונם שלהם של משפחת בעלי. דעתי לא נחשבה בעיניהם, וכן לא דעת החתן והכלה. רק האחים של בעלי דעתם נחשבת. הם יודעים הכל בכל מכל כל.... כך הם חושבים...

 

[אנילה1]

נעמה החמודה אכן ההתנהגות של הורי בעלך

ומשפחתו היא באמת מבישה. ואולי גם אני הייתי נוהגת כמוך. היית בסדר לתת לילדים לארגן את החתונה כרצונם. כי זה מה שמקובל היום. ההורים לא מתערבים באירגון, אלא אם כן הילדים מבקשים. בת חברה התחתנה ומכיוון שהיא עושה דוקטורט וגם בעלה לעתיד, לא היה להם זמן להפקה הזאת, אז ההורים אירגנו את החתונה. והם היו מגיעים רק לאשר. אירגון החתונה זה הדבר הגדול הראשון שהזוג עושה ביחד. וזה בדרך כלל טוב מאוד להתבגרות שלהם, ופתיחה טובה לחיים המשותפים כזוג. משפחת בעלך חושבים שהחתונה היא אירוע של המשפחה, ואילו הילדים חושבים שזאת המסיבה שלהם, ואם היו יכולים לוותר על "הזקנים" היו עושים את זה בשמחה, לכן הם רוצים לארגן את זה לפי טעמם, וטעם החברים שלהם. יש פערי דורות ביניכם לבין משפחת בעלך.

 

[נעמה החמודה]

אנילה1 שלום,

דווקא ילדינו לא היו מעדיפים לוותר עלינו, יכולנו להזמין את כל מי שרצינו. הם בהחלט פירגנו לנו שזה גם אירוע שלנו. אבל חוץ מהתפריט שהיינו איתם ביחד כדי לקבוע (אנחנו והורי כלתי), הכל הם עשו. וקבעו. ואנחנו פירגנו להם, ואישרנו את רצונותיהם. ובעיני משפחת בעלי, וזה לא מצא חן בעיניהם, ולא מצא חן בעיניהם רשימת המוזמנים שלנו, ובכלל מה פתאם הזוג קובע? ומה פתאם אנחנו הורי החתן, יכולים להזמין את מי שאנחנו רוצים, ללא אישור שלהם? (של משפחת בעלי), והעונש היה הם לא באו לשמוח איתנו בשבת חתן.!!!!

 

[אנילה1]

נעמה ממה שאת מתארת הם באמת אנשים קשים

שלא מוכנים לקבל את האחר. זה אומנם כואב, אבל זאת הבעיה שלהם. הם זה הם ואתם זה אתם, ויש פער תרבותי גדול ביניכם. אמנם זה חבל, אבל מה לעשות צריך לקבל את זה בהבנה. חבל להוציא אנרגיות על מנת לקבל את אישורם. ועוד יותר חבל להרגיש כאבים בגללם.