מתי הוא יתבגר?...

[אמא מודאגת3]

ולא יתכן מצב

שהבת שלי שהייתה אמורה להיות בכיתה הזו התגלגלה למקום של מתאים לה וכל יום היא בוכה שהיא רוצה לצאת למסגרת,
ואחרי המלחמות שהיו לי עם המערכת המאוד לא הוגנת נאלצתי להעביר אותה ללמוד מהבית וזאת על מנת להגן עליה מכפייה של כל מני דברים שיהרסו אותה לתמיד!!
אבל לא נורא יש דרכים להלחים נגד אותם גורמים ואני את מלחמתי לא סיימתי! אני רק התחלתי!

 

[שייך למיעוט]

חבל שזה כך, אבל אם כבר למען טובת כולם

עדיף חינוך ביתי.
לא צריך בכוח. יש אנשים שגם שיחוו דברים על בשרים לא ילמדו.
אז מה להפוך לדון קישוטים ע"י הילד ?
מיותר, תעזבי אותך מהם ותמשיכי הלאה

 

[אמא מודאגת3]

אבל הבת שלי מבקשת

שאני אחזיר אותה לבית הספר, מה אני אעשה? הסברתי לה שלטובתה הכי נכון להשאיר אותה בבית, הסברתי לה שאין לה כרגע מענה ולכן היא תישאר בבית..

 

[שייך למיעוט]

ואם תבקש לשחק בחשמל ?...

 

[אמא מודאגת3]

אבל זה לא חשמל

זה חוסר רצון של מערכת להבין את הצרכים שלה וחוסר רצון לבוא לקראת, ..
בנוסף שאני חושבת שאם היו לה תנאים מתאימים לצרכיה מדוע שלא תלך למסגרת?

 

[שייך למיעוט]

אין תנאים

או שממשיכים הלאה למרות הכעס והתסכול
או
שהופכים להיות דון קישוטים שחוץ ממך זה לא יזיז לאף אחד אחר.
רק לבתך, שבמקום שתהיי איתה תראה אותך נלחמת על דברים שלא ברורים לה.

בזמן הפנוי שנישאר אפשר לנסות להקים מפלגה חדשה, אין עתיד, יותר כפרודיה מאשר לשם הפוליטיקה.
כי לבד לא תשני כלום וביחד זה יש עתיד, או ביבי.
עד שהגלגל יתגלגל, או שיגיעו הבחירות.

 

[אמא מודאגת3]

יתכן שאתה צודק

בכל מקרה אני אחת שאוהבת להילחם מלחמות כי הצלחתי בכמה מהם על אף שהייתי יחידה{אני מאוד לא אוהבת לצרף הורים שחושבים אחרת ממני}

 

[אמא מודאגת3]

לצערי היותר רב

את העבודה הזו אמורות לעשות המחנכות בכיתות תקשורת, מהניסיון שלי
זה לוקה מאוד בחסר! ולמה? כי כיתות תקשורת אמורות להכיל הרכב ומגוון תפקודים ולא להיהפך להיות כיתה רק של סוג מסוים של תפקוד גבוה.., ולא פעם העליתי את זה,
מכאן מתחילה הבאה משיבוץ של תפקודים מאוד גבוהים בכיתות שיועדו לכל אחד בתפקוד גבוה גם אם הוא מורכב, לא פנוי ללמידה ושלל דברים..
לכן יש כיתות כאלו ולצערי הרב זה לא המצב בשטח.. וגם הכיתה זו שאת כתבת עליה שם באופן מיוחד יש הקפדה{הרי את הבת שלי בתפקוד גבוה לא קבלו לשם}..

 

[אמא מודאגת3]

לצערי מי שאמר

מטעה וטועה, ככל שהגיל עולה הקושי גדל ושונות מתבלטת, ולכן מי שאמר זאת לא צדק!
וממש לא יותר קל.. למי שקל הם אותם גבוליים שיצאו {אם היו בכלל בפנים} מהספקטרום!

 

[טסרקט]

התחשבות מביאה להתחשבות בחזרה

כל כך יפה כתבת. וגם אני חולמת על מקום כזה לילד שלי, מקום שבו תהיה התייחסות סובלנית ואוהבת לשונות. אני חושבת שזה יכול להיות טוב לכל התפקודים, לכל מי שמרגיש שונה ושמתקשה, אפילו מידי פעם, להיות כל הזמן במאמץ מתמשך להתאים את עצמו לסביבה שלא מכילה את השונות שלו.

 

[אמא מודאגת3]

במציאות שהבת שלי גדלה

שהיא הייתה קצת פחות מהילדים בתפקוד מאוד גבוה זה היה מאוד רחוק מאחרית הימים שמתארים כאן!
ומדובר בכיתה שהייתה אמורה להכיל תפקוד גבוה!
לא הייתה סובלנות וגם כיום אין סובלנות!

 

[טסרקט]

גם אני במצב דומה

קשה מאוד ולפעמים בלתי אפשרי למצוא סביבה סובלנית לשונות

 

[טסרקט]

זה לא שאין לו בושה

מאוד יתכן שיש בו בושה כמו לכולם ואולי אפילו יותר, אבל בגלל שהוא תחת לחצים וביקורת בכל מקום כשהוא מחוץ לבית, ולדעתי זה בפירוש לא באשמתכם, הרי מובן שגם אתם סובלים מהביקורת שיש עליו בכל מקום, אני גם כן מכירה את המצב הזה, זה יכול לקרות כשהילד לחוץ וחרד כי הוא שונה ובכל מקום הוא מקבל ביקורת ותלונות וקשה לו להתאים את עצמו לסביבה, גם אם הוא מודע לאיך שאחרים רואים את ההתנהגות שלו יכול להיות שהוא לא מסוגל להתנהג אחרת כי הוא מוצף או סובל אולי בגלל רעש, אולי כי הסביבה לא מתאימה, אולי קשה לו עם צפיפות והרבה אנשים, התרגשות, ציפיות, חגים ועוד. כל זה יכול להקשות עליו להיות מתחשב ולחשוב על האחרים אם הוא מתאמץ כל הזמן רק כדי לשרוד.

 

[dina199]

זו המילה - השרדות

 

[TikvaBonneh]

בגלל זה קראו לזה פי.די.די.

הפרעה התפתחותית נרחבת.
יש תחומים מסויימים שבהם הם לא מתפתחים.
אני רואה את הגיס שלי, בן חמישים ושמונה, ועדיין מתנהג כמו ילד קטן לפעמים.

 

[arana1]

מה שמפריע זה רק הסביבה

שבגלל שאינה מסוגל לקחת אחריות או אפילו להבינה היא טופלת את כל כשליה,המרובים,על מי שסובל מאזלת ידה

 

[אמא של 3 מקסימים]

כן, אנשים כבר שמים לב.....

שהוא מתנהג בצורה חריגה. (קמת דומה להתנהגות של ילד מפגר לפעמים - אפילו שהוא מחונן).
ורובם בסביבתנו יודעים.
אבל בכל זאת יש ביקורת סמויה וגלויה על ההתנהגות שלו.
כשהיינו היום אצל ההורים שלי הם כל הזמן ריחמו עלי ואמרו "כמה קשה לך, כמה קשה לך..." וזה העציב אותי והתחשק לי לבכות.
אני לא רוצה שכולם ירחמו עלי, אני רוצה שיקבלו את הבן שלי כמו שהוא.
הוא מחבק אנשים מבוגרים בכוח (דודים, סבים) - אפילו שקשה להם ואומרים לו.
הוא צועק בחוץ ומשמיע כל מיני קולות.
הוא דחף עגלה עם תינוקת של קרובי משפחה והעיר אותה, למרות שביקשנו שיתחשב ולא יזיז את העגלה.
ועוד ועוד.

 

[TikvaBonneh]

גם אצלי זה ככה

למרות שיודעים במשפחה שלי על האיבחון בכל זאת מרימים גבה כשהוא מתנהג בצורה שונה. כאילו - כל פעם מופתעים מחדש.
זה בגלל שהילדים שלנו בתפקוד גבוה וזה מטעה. מצפים מהם להתנהגות תקינה.
הרי גם אנחנו, שחיות איתם כל הזמן, מופתעות לפעמים.
זה לא פשוט.
אני הולכת לשלוש קבוצות תמיכה: בבית לורן, באפ"י, ומחר אני מתחילה באירגון קשר.
הכי עוזר לי לפגוש הורים שנמצאים איתי באותה סירה.
הכי פחות עוזר לי לראות את הגבות המורמות של המשפחה שלי על ההתנהגות שלו.

 

[dina199]

זה הקושי הגדול של א"ס -

הוא יכול להיות מחונן ואפילו גאון (ז"א מבחינה קוגניטיבית הרבה מעבר ל'שכת בני גילו' - ומזה אף אחד לא עושה עניין , גיל גבוה כולם אוהבים),
אבל להתנהג מבחינת תקשורתית 'כמו ילד מפגדר' , ז"א גם מ'תחת שכבת בני גילו' והכי גרוע , מתחת ל'גילו הקוגנטיבי'. לסביבה הכי קשה לתפוס את הפער (היא פשוט לא תופסת) - 'איך ילד כזה חכם לא יודע לעשות זה וזה וזה (למשל להתחשב במישהו אחר ולדחות את הסיפוק שלו).

 

[אמא סופי 5]

הביקורת הזו תמיד תהיה מנת חלקנו, לצערי.

אנשים לא יכולים להבין ולהתמודד עם השונה, האחר כי מטבע הדברים אנחנו מחפשים את הדומים לנו ויותר נוח לנו להתחבר איליהם. מצד שני, מכיוון שאת מכירה אותו ואת ההתנהגויות שלו שחוזרות על עצמן את יכולה להיות כמה צעדים לפניו ולדבר איתו וכמובן גם עם המשפחה. למשל, לפני שהוא רץ לחבק בכוח מישהו להזכיר לו לחבק בעדינות, חיבוק נעים, או לשאול את האדם האם אפשר לחבק אותו ואם הוא מאשר, אז לעשות זאת,(עם הבת שלי זה עבד ועם הזמן היא התחילה לשאול, חיבוק ורק כשקיבלה אישור, חיבקה והקפידה על מגע עדין, אחרי אין ספור תרגולים בבית לפני של איך מרגיש חיבוק עדין ונעים לעומת שלה...היא התחילה גם לקבל את זה שאומרים לה שלא כולם אוהבים שמוחצים אותם) אם הוא משמיע קולות וצועק בחוץ אולי לצאת איליו, לחבק אותו, לנשק אותו, בלי לדבר, לפעמים זה יכול להפסיק את זה ולפעמים לא, אבל זה מראה למשפחה שלך שאת בסדר עם ההתנהגות הזו וגורם להם לחשוב פעמיים על מילים כמו קשה לך, עם הבן שלי זה עבד, לפעמים הוא הפסיק את הקולות והקפיצות ולפעמים פשוט הייתי איתו, בלי מילים. גם הבת שלי אוהבת לגעת בתינוקות שישנים בעגלה וכשאנחנו מגיעים למפגש ויש אחד כזה הדבר הראשון שאני עושה זה מסבה את תשומת ליבה לכך ואומרת לה שהיא ואני נעזור לו לישון בכך שנשמור שאף אחד לא ייגע בעגלה שלו ולא יפריע לו.