אתה מערבב והולך הפוך.
קודם כל, אני חושב שתסכים איתי שקיומם של מומרים אינו הוכחה לכאן או לכאן, אפילו הם אומרים שהם "הלכו והשתכנעו". בכל מקרה לפי מה שאתה כותב בהודעה זו ולפי מה שכתבת בקודמות נראה שאתה לא ממש מבין את התפיסה המטריאליסטית. בענין משפט גדל והספקולציות שאנשים מוציאים ממנו קרא
מאמר זה מתוך האייל הקורא. מובאה רלוונטית: "שתי שגיאות נפוצות נוספות הן הטענות ''יש משפטים שבני־אדם רואים שהם אמיתיים, אבל תורות פורמליות לא יכולות להוכיח'' ו''יש משפטים שבני־אדם רואים שהם אמיתיים, ומחשבים לא יוכלו לראות זאת לעולם''. הצהרות מסוג זה נאמרו על־ידי הפילוסוף ג'ון סרל (Searle), הפיזיקאי רוג'ר פנרוז (Penrose) ואחרים. האם יש באמת משפטים שאנחנו רואים שהם אמיתיים, אבל אי־אפשר להוכיח אותם פורמלית? כותב שורות אלה, אישית, משוכנע שאין; בכל אופן, משפט גדל בהחלט לא מספק לנו כאלה, וכמוהו גם לא משפטים קרובים לו (כגון משפט טיורינג על בעיית העצירה)." מעבר לזה יש פה ענין של ללכת הפוך. אתה מתיחס לכל מיני ענינים מדעיים, וקורא למה שאתה מתנגד לו "מטריאליזם של AI חזק", אבל אתה מערבב בין שני דברים. אחד הוא המטריאליזם שהוא תפיסה מתפיסית בסיסית (והטובה ביותר לעניות דעתי) מאז דמוקריטוס, והשני הוא התיאוריה המחשובית של המוח האומרת שפעולת המוח היא חישובית בעיקרה והיא האחראית על הדבר שאנו קוראים לו תודעה. המטריאליזם אינו בר הפרכה (בדיוק כמו הסוליפסיזם או הדואליזם החמקני שלך), התיאוריה המחשובית של המוח היא תיאוריה מדעית בת-הפרכה. אם יתגלה למשל שהמוח פועל בצורה שאינה בגדר יכולתו של מחשב -למשל בעזרת תוצאות אקראיות המחוללות ע"י מנגנון קוואנטי כלשהו- ובכן זה מאוד מעניין ואומר שהתיאוריה המחשובית של המוח במובנה הנוכחי לא נכונה, אבל אין בזה שום דבר לא חומרי. חלקיקי יסוד הם חומר כמו כל דבר אחר, גם אם הם מתנהגים קצת -או מאוד- מוזר. אבל קודם כל תוכיח לפחות את זה במשהו שהוא יותר מנפנופי ידיים פילוסופיים רוויי ניים-דרופינג. למה שאתה עושה פה עם "תגדיר הווה" אני קורא "שיטת ה-***" כאשר הכוכביות מסמלות איזה נסיון להביע משהו תוך המנעות משימוש בהגאים כלשהם. זה קורה בדיונים על פילוסופיה טהורה כאשר אחד הצדדים מעלה את הבעיה שהשפה עצמה פשוט אינה מוגדרת היטב; ושהמילים, שאנחנו בעצם לא יודעים מה הן אומרות, לא נותנות כלום כשמנסים להגיע לאיזו משמעות יסודית. זה רוצח דיונים כי בשלב הזה נשארים בלי מילים וכל מה שנותר הוא נסיון חסר תוחלת להעביר איכשהו את הכוונות בלעדיהם שמסתיים ב-***. אבל זה לא עושה את אחד הצדדים צודק, זה רק הורג את הדיון, ולכן זו בעצם לא תשובה בכלל. הרי גם אתה לא יכול לומר לי (או לעצמך) מה המשמעות של "מבין", אז איך אתה יכול בכלל לדעת (עוד מילה שאי-אפשר להגדיר) שאתה באמת "מבין" דברים לאשורם כמו שאתה מתכוון, או שאתה מבין "הבנה" בכלל? כי אתה "מרגיש" את זה? איך אתה "מרגיש" את זה? ברגע שהוצאת את המושגים האלה מתחום ההגדרה הפורמלית פוגגת אותם לגמרי, ואתה כבר לא יכול להגיד עליהם כלום. ויותר גרוע, אולי אנחנו בכלל לא
באמת מבינים אותם. אולי יש לנו איזו תפיסה מבוססת מידע שהיא "בערך הבנה" ולא "הבנה" במובן המוחלט הלא מושג ששלחת לארץ הפיות; ולה, ל-"בערך הבנה", אנחנו קוראים הבנה. זה בדיוק הענין. שאני לא "צועק". לך נראה מובן מאליו שאני כן "צועק" כי אתה מניח אפריורי כל מיני דברים משונים. אבל זו בדיוק הנקודה. שאני מטריאליסט וההנחות שלך לא מקובלות עלי. כן אני יודע: מה זה "אני" ומה זה "עלי". כמו שאמרתי זה שאתה שולח מילים לארץ הפיות לא אומר שום דבר ולא עושה עלי רושם. נקודת ההתחלה שלי אחרת, ואני חווה את העולם כחומרי לחלוטין. מה שניסיתי להסביר לך הוא שאתה מנסה לדחוף אינטואיציה חסרת יסוד שלך לגבי עצמך, ולהפיל אותה על האנושות כולה, וזה לא הגיוני. מה שעשית בתגובתך האחרונה הוא לחזור ולנסות לכפות את הנחות היסוד הלא מטריאליסטיות שלך על הדיון, ואז כמובן שלמטריאליזם לא יוכל להיות יסוד. אבל כל הענין הוא שזה מה שגרם לי להודיע לך (חגיגית) שכל מה שאני חש מרגיש לי חומרי לחלוטין. אם הבנת את כוונתי הרי שמשמעות תוגבתך (מה זו משמעות? מה זה תגובה? מה זה קבב רומני?) היא: "אני בוחר שלא לענות על טענתך. זה מה שאני מאמין, וזה ככה כי ככה זה". אם לא הבנת אז תקרא שוב, ואם אתה עדיין לא מבין, אז אף-פעם לא היית מטריאליסט מי יודע מה. אני לא מבלבל. ברור היה לי שאינך סוליפסיסט (וזה גם די ברור בהודעה הקודמת שלי). מה שאני תוהה עליו הוא למה. מדוע כאשר יש שני צוקים נישאים אתה מתעקש להיעמד דווקא אי-שם באמצע הנקיק על האוויר? מקווה שהבאת מצנח. וחוששני שאתה מבלבל, מבלבל קשות בין מדע לפילוסופיה. איך קיום חומר יכול להיות תיאוריה מדעית? מהו הניסוי המבדיל אותו מסתם שיקוף של התודעה? איך בכלל אפשר לערוך ניסוי בלי חומר? והנה אנחנו עומדים אל מול הבעיה. אם התודעה היא היסוד, הסוליפסיזם מתחייב ממנה. פנרוז וסרל מככבים גם בציטוט שהבאתי מתוך המאמר (יופי של מאמר אגב. מומלץ), ואני חייב לומר שאני לא מתרשם יותר מדי מהתחכמויות פילוסופיות בקשר לנושאים מדעיים כמו דרך פעולת המוח. בקשר להוכחות אמפיריות, ובכן לי לא מוכרות כאלה, וככל הידוע לי התיאוריה המחשובית של המוח לא נזנחה. יש להבחין בין הוכחות, לבין "הוכחות" שהן כל מיני טיעונים פילוסופיים במלבושים מדעיים. מצטער על "בריאתן של תודעה". זה היה שם ונראה לי מתאים ופה פורום אבולוציה ולא יכלתי להתאפק. אני מבין אם התרגזת עלי קצת בגלל זה, ואני מניח שזה הגיע לי. בקשר ל-Strong AI, זה ביטוי שלך ולא שלי. אני כמובן בעד לחקור מדעית את דרך פעולת המוח, וכפי שציינתי אם יתברר שהמוח בעצם עובד באיזו דרך שלא עלתה בדעתנו שגילויה יפתח לנו אופקים חדשים, אז זה נשמע פשוט מרתק וכולנו נלך ביחד לשים פרחים על קברה של התיאוריה המחשובית של המוח (לפחות בצורתה הנוכחית). בינתיים נראה לי שכל מה שיש
נגד התיאוריה הזו הוא נפנופי ידיים. חייבים אם כן להמשיך לחקור. אז כפי שהסברתי לא אבן חכמים ולא ערדליים. אתה אומר שאתה לא מתימר לכסות על אי-ידיעתך באבקת קסמים, אבל מה זו תודעה לא חומרים אם לא אבקת קסמים? אני מודה שאני לא יודע. אין לי בעיה. אני רוצה לחקור, ומה שיתגלה יתגלה. אתה זה שאומר שיש שם בהכרח איזו "קופסא שחורה" שאי-אפשר לחדור אליה, ובתוכה יש תודעה לא חומרית. פשוט חייבת להיות וזהו. למה לקבוע על סמך אינטואיציה מחסום בלבד לפני שהגעת אליו? על סמך מה להכריז שאי-שם בתוך המוח, בקופסאות השחורות הבלתי חדירות האלה (אם קיימות) יש משהו לא חומרי? איך ניתן לזהות "לא חומרי" שהוא
בעיקרון לא ניתן לזיהוי ולהגדרה פורמלית בתוך קופסא שחורה אשר
בעיקרון לא ניתן לעשות לה רדוקציה ולראות לתוכה. גם אם תתגלה קופסא שחורה -כפי שיתכן והתגלתה בפיסיקה בצורת ההתנהגות של החלקיקים האלמנטריים- אין שום טעם והגיון ליחס לה משהו לא חומרי. ברגע שהכרת בחומר, זהו ריבוי מיותר. למעשה ברגע שהכרת בחומר כל ענין התודעה הלא חומרית הוא ריבוי מיותר. בגלל זה אני אומר: תבחר צוק, אל תעמוד באוויר. ולהכניס מדע זה לא לענין. כולנו בעד מדע ומחקר מדעי, אבל לא צריך לדחוף כל מיני ספקולציות שקשורות לתורת הקוונטים לעניני מתפיסיקה בסיסית. השאר למדע את אשר למדע (חקר המוח למשל), ואת הפילוסופיה הבסיסית שמור מחוץ לטווח ההריגה שלו. גם המטריאליסט, גם הסוליפסיסט וגם הדואליסט הנסוג מסוגך הממהר להוציא את הרוח מכל מקום בו היא מתנגשת עם החומר, יכולים לקבל את המדע ואת תגליותיו. לא צריך לבלבל בין הדברים.
