אתה באמת מפספס משהו.
כמו גם דניאל דנט ושאר המטריאליסטים. אטומים באמת "מתנהגים כמו אטומים". זה משום שהמושג "אטום" (כמו המושגים הפיזיקליים האחרים) מייצג בדיוק את מה שניתן לאפיין אמפירית. אין דבר כזה "על-טבעי" פשוט משום שכל מה שקורה בטבע הוא, בהגדרה, טבעי. אלא שהתודעה איננה קורית בטבע. מה שאנחנו חווים וחשים הוא חלק מהעולם הפנימי שלנו, ולא חלק מהמציאות החומרית. וכן, ברור לי לחלוטין ש"יש שם נמלים", משום שאני זה הנמלים. אני עשוי לפקפק בנמלים שיש בתוך האבן שלך, אבל לנמלים בתוך האבן שלי אני מודע באופן בלתי אמצעי. אין שום דרך, אפילו לא ברמת העיקרון, לאפיין חוויות נפשיות באופן אינפורמטיבי. המחשבה כאילו ניתן "לדעת מה זה להיות עטלף" פשוט באמצעות תיאור מפורט דיו היא פשוט מגוחכת. האם ניתן להסביר לעיוור מהו צבע כך שהוא ידע כיצד אדום "מרגיש". האם ניתן לתרגם "כאב" לבינרית? מערכות ממוחשבות לא מסוגלות להבין משמעות. הן מסוגלות לעבד אינפורמציה ותו לא. ושום רמת מורכבות לא משנה את זה. ניפנוף הידיים של דנט על "תחרות בין אלמנטים במוח על השלטון" לא פותר שום בעייה. מחשב לא מבין מה משמעות החישוב שהוא מבצע. מבחינתו הוא מעביר אפסים ואחדים (בכלל, משמעות איננה ניתנת לייצוג פורמלי - זה לב העניין). מי שמסתכל על תוכנית מחשב ומחליט שיש שם "תחרות" זה המשתמש או המתכנת, אבל זו האנשה מצחיקה. מה שיש בתכנית זה פעולות חישוביות ולוגיות ריקות ממשמעות אינהרנטית. מי שמנסה ליצור תודעה מלאכותית באמצעות מחשב קלאסי מנסה פשוט לבנות פרפטום מובילה. זו אלכימיה, לא מדע. הפיסיקה לא נעצרת באטומים וגם לא במאה התשע-עשרה. כיום אנחנו יודעים שהטבע איננו מכונה דטרמיניסטית, ואין שום סיבה להניח שהתודעה היא כזו. יש כיום מספר גישות אלטרנטיבית להבנת התודעה שהן מדעיות ורציונליות למהדרין מחד, אך אינן נתקעות ברחוב ללא מוצא של הרדוקציוניזם הנאיבי מאידך. ואם גם הן איננן נותנות תשובות מספקות, אז אפשר פשוט להודות שלא מבינים. בוא לא נסגוד גם אנחנו ל"God of the gaps".