אודם - בעד ונגד
כשבאים להעריך את תרומתו של אודם, צריך לטפל בנפרד בשתי התרומות החשובות שלו: "האדם וכתב ידו" ותורת הפוטנציות שלו, המוצגת בספריו הרבים. "האדם וכתב ידו" הוא ספר המציג את יסודות הגרפולוגיה הגרמנית, שאודם הכיר לעומקה, בצורה יסודית, מפורטת ומעמיקה. אין בספר חידושים מסעירים (מלבד פה ושם), אבל לקורא העברי, היתה חסרה ספרות מבוא יסודית לתחום (מלבד הספר של פוקורני), ואודם השלים את החסר. התרומה היחודית של אודם לגרפולוגיה היא בתורת הפוטנציות, וכאן ניטש הויכוח בין חסידי השיטה למתנגדיה. קשה למצות את הדיון הזה בהודעה קצרה בפורום אינטרנט, אבל אציין כמה נקודות חשובות. סגנונו של אודם קשה ומסובך, בדרך כלל שלא לצורך. ספריו חוזרים על עצמם שוב ושוב, וגם תיאורי הטיפוסים חוזרים על עצםם לעייפה. היתה אובססיביות רבה בצורה שבה אודם הציג את שיטתו. אין גם ספק, שסגנונו של אודם הוא אחת הסיבות העיקריות שמקשות על תרגום ספריו, ועל התקבלותו בעולם. יחד עם זה, כשעוסקים בהערכת השיטה, הקושי הסגנוני אינו המרכיב החשוב. גם קאנט היה קשה מעין כמוהו בסגנונו, אבל חשיבותו היתה עצומה. אינני מסכים גם עם הטענה שהטיפוסים של אודם בעיקר שליליים. טענה זו נובעת מן ההתייחסות לתורת הפוטנציות כטיפולוגיה, מה שלדעתי אינו נכון. יותר נכון יהיה להשוותו לפסיכו-פתלוגיה המודרנית, העוסקת בהגדרת סוגים שנים של הפרעות ביחס להתפתחות התקינה. אודם עוסק בהסתגלות קיומית תקינה ובהפרעות בהסתגלות זו. הסתגלות תקינה יכולה להיות ספונטאנית (האינטגרטיבי) או מבוקרת ורציונלית יותר (הרציונלי), אבל תמיד נשמר האיזון המאפשר הסתגלות תקינה. שאר הפוטנציות מציינות 7 סוגים של הפרעות בהסתגלות זו, אם בשל חולשת דחפים (הנרפה), אי בקרה מספקת על הדחפים (האימפולסיבי), כפייתיות יתר (האוטיסטי) וכדומה. גם את טיפוס ט' (אנרכי יצרי) יש להבין כהפרעה מהותית בהסתגלות הקיומית, ולא כמקרה ספיציפי של מתבגרת. מדובר כאן בפתרון לא מוצלח של הקונפליקט הידוע של פרוייד בין עקרון העונג לעקרון המציאות, על כל המשתמע מכך, ולא כאן המקום להרחיב על כך. הגרפולוגיה המודרנית, הדוגלת בפרשנות סימנים תלויית הקשר, בלי לספק מנואל ברור כיצד לבצע זאת, יוצר קושי גדול בביצוע האינטגרציה של הסימנים למכלול. אין ספק, שאודם מילא בתורת הפוטנציאל שלו, את החלל שהיה קיים בנושא זה, ואין גם ספק, שהטיפולוגיה שלו ישימה לגרפולוגיה (ולדעתי גם אלגנטית כתיאוריה) הרבה יותר מטיפולוגיות אחרות. יחד עם זה, יש לא מעט בעיות בשיטה, במיוחד אם מנסים ליישם אותה באופן בלעדי, ולא כאמצעי עזר בלבד, המתלווה לניתוח יסודי של הכתב.