מסה על "חוקי הלוגיקה"
המונח חוקי הלוגיקה הוא מונח מטעה. הוא נותן את התחושה שמישהו היה צריך לחוקק אותם. או שיש להם איזה קיום עצמאי. אני חושב ששני רעיונות אלו אינם נכונים. בעצם "חוקי הלוגיקה" הם כמו "חוקי הפיסיקה". למה אבן נופלת? ניתן לאמר כי "חוקי הפיסיקה" קובעים שהיא תיפול. אבל, כמובן שזו שטות. חוקי הפיסיקה הם תיאור של התכונות של האבן, ושל כלל המערכת הפיסיקלית. חוקי הפיסיקה הם מושג שאנו המצאנו לתיאור תכונות אלו. לכן, מה ההסבר האמיתי של נפילת האבן? כי זוהי תכונתה. כי ככה היא. בדיוק אותו הדבר עם חוקי הלוגיקה. כמו שיש חוקי הפיסיקה שמתארים את העצמים הפיסיקלים, וכמו שיש חוקי מתמטיקה המתארים את התנהגותם של העצמים החשבוניים. כך גם חוקי הלוגיקה מתארים את תכונתם של דבר אוניברסלי הרבה יותר- את תכונתו של מה שקיים. כל דבר אותו אנו מנסים להגיד מניח את קיומו של משהו. לכן חוקי הלוגיקה נחשבים לחוקי אוניברסליים. כאשר בעצם הם מתארים תכונה. ואני אסביר. אם משהו קיים אזי תכונתו והגדרתו היא שהוא קיים ושהוא לא לא קיים. כלומר, כמו שיש לשמים תכונה שהם כחולים, כמו שלאבן יש תכונה שיש לה משקל, כך גם לכל דבר שקיים יש תכונה: הוא קיים והוא לא לא קיים. לכלל אוניברסלי זה אנו קוראים חוקי לוגים. ואת ההתחשבות בכללים אלו אנו קוראים לוגיקה. לכן אם תגיד "אני רוקד וגם לא רוקד" יש כאן כשל לוגי. משום שאתה מניח שהריקוד שלך קיים, ואז אתה אומר שהוא לא קיים- והרי הוא קיים! אין לי זמן עכשיו להגדיר את זה מדוייק ואני מניח (שאחרי שתשחטו אותי בסתירות) שאני אצטרך לנסח מחדש הרבה מאוד דברים, אבל בעיקרו של דבר זה הכיוון: חוקי הלוגיקה אינם חוקים אלא תיאור של התנהגותו של מה שקיים. לכן, בסופו של דבר, אין משמעות לשאלה האם אלוהים נשמע לחוקי הלוגיקה. הרי גם אני לא נשמע אליהם! ולהיפך, הם נשמעים אלי..