מקווה שבתור רופאים תהיו פחות אנוכיים

[kontsy]

במקרה המדובר לא היה תורן נוסף שהלך לאנשהו

זה היה רק הסטאז'ר כל הלילה...

 

[lidaka]

אוקיי

אז למה שסטאז'ר עם ילדים יזכה לפריווילגיה של הבטחת סטאז' בבית חולים טוב, לעומת סטאז'ר ללא ילדים שלא יזכה לפריווילגיה שכזאת?

 

[~*~gaL]

צודק.

ראשית, אני לא מתיימרת להגיד שאני באותו מצב, אמנם אני עוד לא סטודנטית לרפואה אבל אני כן בת זוגו של אחד כזה... ומתכננת להיות סטודנטית לרפואה ברגע שיתנו לי את האפשרות. אבל אני כן רוצה להביע את דעתי בעניין. קודם כל, אני מבינה את הרצון בהתחשבות בבני זוג עם ילדים. ולכן - עצם העובדה שניתנת לכם האופציה לבחור באזור מסויים לסטאז' - זו ההקלה הכי נכונה והכי נבונה שאפשר לקבל. הרי אם הבעיה היא בעיית מרחק בעיקרה, מהילדים או מהעבודה של בן/בת הזוג - הבעיה נפתרת. דרך אגב, הוזכרה כאן סוגיית ה"מרחק של שעת נסיעה". שעת נסיעה זה אכן פרק זמן נורמלי - מה אתם חושבים מרחק הנסיעה בין ת"א לפ"ת, למשל? הערים קרובות, אבל הפקקים, אוי הפקקים. כלומר - קירבת מגורים לבי"ח לא הופכת את זמן הנסיעה לטוב יותר - לא תמיד. אני לא באה מתוך מקום של התנשאות, אבל אני חושבת שזה די והותר. העובדה שיש לזוג ילדים לא אמורה לתת לו את החופש לבחור בבי"ח "יקר" יותר להתמחות. אין בכך כל קשר. וחוץ מזה, במה אתם נבדלים מאיתנו כזוג, למשל? אנחנו זוג (בעזרת השם - ששני החלקים שמרכיבים אותו יהיו סטודנטים לרפואה בזמן הקרוב, טפו טפו טפו, כן יהי רצון) - שחי על משכורת אפסית כדי לפרנס בית משותף. יש לנו 2 ילדים - כן כן - יש לנו חתול וכלבה, אותם אנחנו אוהבים מאד (אין לי כאן כוונה להעליב - מבחינתי הם באמת הילדים שלי לכל דבר...). גם הם דורשים הוצאות (אוכל, חול, משחקים, אביזרים שונים) וכמובן זמן לאהבה ולמשחק. אתה יודע כמה אנחנו היינו נותנים בשביל שיתחשבו בנו כזוג עם ילדים, ויתנו לנו להתמחות בסביבה קרובה לבן/בת הזוג? כי אם לא, מה נעשה? נתפצל? הרי הכסף שלנו הוא כבר דיי משותף. הילדים משותפים. מה יהיה? אבל בנו - לא מכירים. אנשים עם ילדים לא תמיד צריכים לקבל הכל. אני אביא דוגמה מצחיקה: אתם יושבים בהמתנה לבדיקות דם. מחכים 40 דקות ומזיעים כבר מעצבים, לנוכח כל מה שמסביב - הפרחה שמדברת בפלאפון כבר מאז שהגעת על נושאים מפגרים, הקשישים החביבים שמה לעשות, מוציאים אותך מדעתך מרוב טרחנות... ומה קורה? באה לה אישה, מלווה בילד. היא מפטירה: "אממ, אני נכנסת עכשיו, טוב? אני פשוט עם ילד". אאאזזז מה? אז את עם ילד. יופי לך. שבי, תתרפקי על כסאות הפלסטיק או הבד שיש פה במסדרון. תהני מחוויית תרבות מופלאה. "אבל אני עם ילד". "גבירתי, אני רואה שאת עם ילד". "כנראה שאת לא רואה". וכן הלאה וכן הלאה. כמובן שבסוף היא נכנסת אחרי... (אלא אם כן המקרה דחוף) מה אני מנסה להגיד, למעשה? נתנו לכם הקלת מרחק. תשתמשו בה. הרבה אנשים לא מקבלים את זה. זה שווה כ"כ הרבה - הרבה יותר מלקבל בי"ח "יותר יקר". אם אתם לא רוצים להתמש בה - זו בעיה שלכם. סטודנטים שהם הורים לילדים - לא יותר טובים מסטודנטים ללא ילדים.

 

[הרגעלה]

../images/Emo41.gif למרות כל הכתוב, לא הצלחת להבין מה ההטבה.

"ז למה שסטאז'ר עם ילדים יזכה לפריווילגיה של הבטחת סטאז' בבית חולים טוב" זה בפירוש לא נכון ולא מה שהתבקש. ביקשנו שבמקום לקבל מראש את בית חולים הכי גרוע, שיאפשרו לנו להשתתף בהגרלה, ורק אם נגריל בית חולים בלתי אפשרי (מבלי להתפטר או לעזוב את הילדים), אז במקומו נקבל את בית החולים... שים לב... תחזיק חזק.. הגרוע.

 

[lidaka]

שאלה

האם חבריך הסטודנטים הם אלו שהכניסו אותך להריון?

 

[הרגעלה]

האם הוריך הם אחים ?

שאלה לא רלוונטים. הסטודנטים לא אחראים למצבי, אבל אנחנו גם לא אחראים למצב שקרה בהאיטי.

 

[הרגעלה]

* רלוונטית

 

[lidaka]

אם הסטודנטים לא אחראיים למצבך

אזי הם לא אחראיים לשבצך בבית חולים טוב יותר או פחות. קיבלת הקלה של אזור (מלשון "להקל", מה שסטודנטים אחרים אינם מקבלים). אין שום סיבה שתקבל בי"ח יוקרתי יותר או פחות לפי בחירתך, בדיוק כפי שסטודנט ללא ילדים יכול לקבל בית חולים יוקרתי יותר או פחות. אין סיבה שמקומך בבית חולים כזה או אחר יבוא על חשבון סטודנט. את בחירת הבאת הילד לעולם אתה עשית, קיבלת הקלת אזור, תתמודד.

 

[הרגעלה]

תגיד, אתה יודע מה קרה בהאיטי ?

ישראל אחראית ? מדוע שלחנו סיוע ? יש נושאים של הגינות ומוסר בסיסיים. אף אחד לא חייב לי כלום, זה רק מראה עד כמה כמחצית מהסטודנטים אנוכיים, זה הכל. חוסר ההבנה הבסיסי שלך הוא שאני לא כמו סטודנט לא נשוי ו/או ללא ילדים, תעבוד את המשפט הזה. לא ביקשתי בית חולים יוקרתי, הדמגוגיה שלך זולה. גם לא ביקשתי יותר מידי, רק ביקשתי להשתתף בהגרלה כמו כולם, ואם יקרה שאקבל בית חולים שטכנית אין אפשרות להגיע אליו מבית להפרד מהילד (לדוגמא), מכיוון שמדובר ב 4 שעות נסיעה לכל כיוון, אז במקום זה אקבל את בית החולים הכי פחות מבוקש באיזור מגורי. מדובר רק באחוזי סיכוי בודדים שזה יקרה, וההיסטוריה מראה שאם זה קורה, זה קורה רק לבודדים (4), אז מספיק עם ההתחסדות, אתה אנוכי, לפחות תודה ותהיה גאה בזה.

 

[lidaka]

אני פשוט חושב הפוך ממך

זה הכל. לגבי הסיוע בהאיטי - ישראל שלחה סיוע מסוים, כפי שיש הקלות מסוימות לסטודנטים עם ילדים. היא לא משקמת את האיטי, לא מגייסת את רוב משאביה לטיפול במדינה הזאת ובנינו, הדוגמה שלך על הפנים כי העזרה שם היא בעיקר תדמיתית ופחות מהותית (בניגוד להקלה המשמעותית עבור סטודנטים עם ילדים). לדעתי, אתה אנוכי, כיוון שאתה חושב רק על עצמך. אם לא היו לך ילדים היית מתנגד בתוקף שסטודנט עם ילדים יקבל את האיכילוב שלך ויתן לך את ברזילי. אתה אנוכי, לפחות תודה ותהיה גאה בזה.

 

[הרגעלה]

זכותך. אני פשוט חושב שאתה אנוכי.

 

[קונגונדה]

נכון, כולנו אנוכיים.

גם אתה וגם לידקה. אז למה שהתקנון יצדיק את האנוכיות שלך על פני לידקה?

 

[הרגעלה]

לא כולם, רק מחצית מהרופאים העתידיים.

 

[קונגונדה]

מתוך סקרנות

ע"ס מה אתה קובע "מחצית"?

 

[הרגעלה]

על סמך תוצאות ההצבעה.

 

[תות ירוק בהיר]

אני חושבת שאתה לא צודק

אם היית רואה את עצמך מהצד אז היית מבין עד כמה שאתה לא צודק. עם כל הכבוד לבחירה שלך, ויש כבוד, זה באמת לא קל להיות הורה לילד בלימודים כאלה מפרכים וארוכים ולקחת סיכון לעשות סטאז' רחוק מהבית. אבל חוץ מזה אף אחד לא חייב לך כלום, לא אני ולא אף אחד מהסטודנטים פה לא צריך לוותר לך על כלום ולצאת מופלה רק כי אתה הבאת ילדים לעולם. תעשה עם עצמך חשבון נפש שבת שלום.

 

[הרגעלה]

../images/Emo41.gif הכל שאלה של מידתיות

אם עשרות סטודנטים היו צריכים לוותר על מקומם עבור הורים שבחרו להביא ילדים, זה לא היה מידתי. אבל אם מבקשים מכם להשתתף בהגרלה כמו כולם, ורק אם נקבל בית חולים שפשוט אי אפשר להגיע אליו מבלי להפרד מהילד או לעזוב מקום עבודה, זה נשמע לי סביר, ובהתחשב בעובדה שבפועל רק 4 הורים נהנו מההטבה הזו בפעם הקודמת, זה אפילו יותר מסביר.

 

[zlp]

בוא נתחיל בזה שהיה קשה להבין מה בכלל ביקשת

(אני, לפחות, התקשיתי). בכל מקרה, אתה רוצה ליהנות מכל העולמות. דרך אגב, זה הלם גדול שרופאים חושבים גם על עצמם ולא רק על הזולת, נכון?

 

[Chenchookm]

../images/Emo45.gif

 

[גולדי גולדשטיין]

אז הם גם לא צריכים

לשאת בנטל ההחלטות שלך לא? אין ספק שהמצב חרא. מצד שני מדובר בשנה אחת! או אפילו חצי שנה/3חודשים במקרה של צפת/אילת. בארה"ב על פי שיטת הקבלה להתמחות יכולים לזרוק אותך בצד השני של המדינה. והיה ותקבל נהריה - רכבת ישראל יכול להביא אותך לשם מתל אביב תוך שעתיים - בארה"ב אנשים נוסעים ככה כל יום לעבודה. ואם תקבל משהו רחוק יותר - אז ישנים שם 5 ימים בשבוע שם ובאים לסופ"ש עם המשפחה - גם זה קורה. אפשר גם להחליף. ויש מצב שבהגרלה גם תקבל איכילוב. ואם חלילה אשתך היתה מקבלת עבודה טובה או רילוקיישן - לא היית עושה מאמץ עבורה? ועוד שאלה - לסטודנטים הרווקים - לא מגיע להתמחות במקום "טוב"?, ואולי הם סועדים בן משפחה חולה? הם צריכים "לעזוב" אותו? - אולי גם זה קריטריון טוב להטבה. הסטודנטים לא אחראים למצבך וזה גם לא העניין שלהם. מישהו הבטיח לך שהמסלול לתואר הד"ר יהיה קל? יש פתרונות לכל דבר - להתמרמר ולהתעמר באנשים שלא בהכרח מסכימים איתך - א. מבזבז לך את הזמן. ב. לא יפתור את המצב. אגב - 4 נרשמו להקלה בפקולטה שלך? או בכל הפקולטאות בארץ?