מצויינות ייחודית

[הירושלמית מירושלים]

היות ואני הייתי השאלה הפותחת אני מרגישה

מוסמכת להסביר שזו שאלה פתוחה לחלוטין, ללא אג'נדה נסתרת וללא רצון בטיפוח מיתוסים -
לצד כשרונות מיוחדים ומקדימים את זמנם או המאפיינים את ילדי הספקטרום, המשפט "וגם באופן מצוין בכלל" לחלוטין הציע לספר מה יפה, מיוחד ומצוין יש בילדים שלנו, ללא קשר לספקטרום.

זו פשוט היתה הזמנה לעצור לרגע ולהתמקד בטוב שבהם, בלי אפליה בין מצויינות למצויינות - טוב שבא מהיותם על הספקטרום, טוב שנובע מכך שהם מעבירים אותנו חויה משמעותית, טוב מאיך שהם מתייחסים לאחים שלהם.

גם הבת הנ"טית שלי היא מצטיינת ייחודית בכל מיני דברים...

 

[TITLUL]

באמת נחמד להשיב

(גם אני, כמו כולם, נוטה לשקוע במה חסר. )
לקטן זיכרון פנומנלי לדרכים, כבישים, מקומות, חוש מרחבי וגיאוגרפי מרשים, הוא רק בן ארבע, וזוכר את כביש החוף ובדיוק לאן הוא מוביל. יודע לחזור לחנות בדרך של כמה רחובות, אחרי שהיה בחנות רק פעם אחת, והכי יפה שהוא לא חייב לשוב באותה דרך בדיוק. הוא מזהה כמו במעוף הציפור כיוונים. זה תמיד נורא מרשים אותי כי אצלי זו נקודת תורפה של ממש. חוץ מזה: הוא שולט בגופו להדהים, הוא שרירי וחסון וגמיש ומדויק ומתוכנן מבחינה מוטורית. מן אתלט כזה, וגם זה כל כך לא מאפיין את הוריו ואחיו, שבתוך המשפחה זה לגמרי מצוינות ייחודית. בהקשר של גוף, יש לו רעיונות מקסימים ויכולת מושלמת לבצעם. הוא אמיץ מאוד ועצמאי מאוד, דווקא בגלל שאין לו יכולת להיעזר באחרים. הוא מסתדר, הוא לומד, והכל בלי לשאול שאלות, כי זה לגמרי מעבר ליכולתו - לפנות ולשאול או להתייעץ. שלשום בחוג התעמלות ישב במכונית עם פדלים מקדימה. הרגליים שלו לא הגיעו לפדאלים כי המכונית היתה מכוונת לא מתאים. אז במקום לבקש שיכוונו לו (לגמרי מופרך כמובן), הוא הניח שתי כפות רגליים במאונך על הגלגל הקדמי היחיד של המכונית (שהיה קרוב יותר מהפדאלים), ופשוט גילגל את הגלגל עם הרגליים, באופן שהזיז אותו קדימה כמובן. זה היה מקסים ומקורי.

 

[arana1]

זה לא מעבר ליכולתו שאול ולהתייעץ עם אחרים

הפנייה לאחרים היא לא מעבר ליכולת של אוטיסטים
היא פשוט לא מתאימה ואפילו מפרה מאוד את סוג המודעות,החיבור היחודי בין הנפש לגוף,שמאפשר להם לקיים את עצמם

אנחנו לא נחשוב על אדם שלא קופץ לתהום שזה מעבר ליכולתו לקפוץ לתהום
נחשוב שהוא פשוט אדם בעל שיקול דעת
אדם שפוי

המשמעות של הפנייה לאחר,היא כל כך מהותית ומרכזית בזהות האוטיסטית,משקלה הוא מאוד שונה ואחר מזה הנורמטיבי,ולכן מטבע הדברים הם נוטים להתנהל בעניינים האלה אחרת
ומשקלה ומקומה של הפנייה לאחר בזהות גם נורא מאוד הכי קשור למה שמזוהה כתכונות ומאפיינים יחודים לטובה
זו גם הסיבה שלדעתי יש בעיה מאוד קשה עם החלוקה המסורתית ליתרונות וחסרונות ולקטגוריזציה התפקודית כמו שנכפית עלינו מטעם הסמכויות הפדגוגיות והרפואיות


המבט האופייני,כביכול מלמעלה ומבחוץ,זה שמנסים לרפא את האוטיסטים ממנו,הוא שמאפשר את היכולות שאת מתארת כאן

בנוסף,אותו מבט ותפישה,גם מאפשרת לזהות יחודיות לא כמשהו שהוא רק אקסלסובי לך ולא נמצא אצל אחרים,אלא דווקא כמשהו שקושר ומשתף אותך לאחרים
זו גם הסיבה שאצל הרבה אוטיסטים,כמו שגם הוזכר כאן,אין זדון ותחרותיות והתפקוד שלהם לא מתבסס על כיבוש מעמד ולכן גם שימוש נרקסיסטי ביכולות הוא קצת פחות אופייני במגזר

לדעתי
ורק לדעתי כמובן
יש קשר בין היכולת לתפוש הרבה דרכים ודרך אחת בו זמנית לתפישות וליכולות שהצגת כאן
הרבה אוטיסטים חנונים-אתלטים
שזה מיזוג בלתי אפשרי במרחב הנורמטיבי
אבל במרחב האוטיסטי הוא מובן מאליו
הדבר כרוך כמובן בתפישת מציאות מאוד שונה ממה שעדיין מקובל היום וגם מתבטא כמה שתיארת שזה יצירתיות מתמדת

 

[הירושלמית מירושלים]

איזה כיף לראות את כל התגובות. בפעם הראשונה

אני מרגישה ששרשור שפתחתי אשכרה הדליק נר (אתם יודעים, במקום לקלל את החושך).
יופי לי (וגם לכם אם נהניתם כמוני לחשוב על מה שטוב ויפה בילדים

 

[dina199]

תודה רבה שפתחת את השרשור

ושוב התחלתי לחשוב לגבי זמן האיבחון.
הבן שלי מלפני גיל שנתיים אהב אטבים ומכוניות . ובמשך הרבה שנים תמיד ידעו שהכי טוב לתת לו במתנה מכוניות מצ'בוקס (מזה הוא למד את כל הסמלים בגיל 4) וכשאין מכוניות הכיף הכי גדול שלו היה משחק באטבים.
אז אני חושבת אם נניח היה מאובחן בגיל צעיר , האם היו מנסים 'להכחיד' את 'העניין הצר שלו' במכוניות ואטבים והיו מכריחים אותו לשחק 'משחק פונקציונלי' כמו להאכיל בובה ?

 

[מחפשת מידע2]

הרבה זמן חששבתי מה לכתוב על שלי..

אין משהו ממש מיוחד שהוא מצטיין בו.
אולי זה שהוא רש כל הזמן שירים מאוד מדויק יפה.
מורה לפסנטר של הגדולה שלי אמרה שזה נדיר שילד קטן כזה שר כ''כ מדויק מנגנות מורכבות.
הוא אפילו שר את כלי הנגינה - כלומר, את התוף, חצוצרה בתוך השיר בין המילים.אבל טוב הוא,
לאומת בני גילו, זה באופי שלו. אין לו ''משחקי כוח'', אין ''לא בא לי'', אין דווקא.
ילד נוח מאוד לתפעול. נחמד לכולם, מחלק נשיקות וחיבוקים וחיוכים לכל העולם, בלי אבחנה מי זה, מה זה..

 

[dina199]

וכל הדברים האלה שכתבת :

"שר כל הזמן שירים מאוד מדויק יפה. מורה לפסנטר של הגדולה שלי אמרה שזה נדיר שילד קטן כזה שר כ''כ מדויק מנגנות מורכבות.הוא אפילו שר את כלי הנגינה - כלומר, את התוף, חצוצרה בתוך השיר בין המילים".
לא נחשב הצטיינות ?