מערכה א' ומערכה ב'
במערכה א' קיימים בני אדם ננסיים שמושחים את גופם בשמן ירקרק ומטפסים על עצי הג'ונגל, עם של אנשי-סוסים גבוהים ואציליים, וחמולה שפגם גנטי נפוץ יחסית גורם לרבים מבניה להגיע לגובה ענקי. במערכה ב' יש אורקים, גובלינים, פרנגים ודובלינים. אני לא רואה הבדל איכותני בין מערכה א' ומערכה ב'. השאלה היא כיצד רואים את ההשתייכות הגזעית\אנושית. אם בני כלאים אפשריים, אם הם שייכים לאותה משפחה - אופציה א' יכולה להיות מעניינת יותר "על הנייר" בגלל שהיא מקשה על הניתוק הרגשי שכרוך בהתעסקות עם "גזע" אחר, ומקלה על התייחסות יותר גזענית, קסנופובית או סתם לא מעורבת כלפי הזרים הללו. אבל אין בעצם שום דבר מהותי שמונע מאופציה ב' להנות מאותם יתרונות בדיוק, אם רק המנחה והשחקנים יחליטו לעשות זאת. אני לא חושב שמאוד נדיר שמנחים מפגישים את השחקנים שלהם עם תינוקות ענקים נטושים, גובלינים נחמדים ואורקים שהריגתם פשוט לא תהיה צודקת בנסיבות הקיימות. הרמה האנושית מתקיימת גם באופציה ב', ואם זוכרים את זה, מה טוב.
במערכה א' קיימים בני אדם ננסיים שמושחים את גופם בשמן ירקרק ומטפסים על עצי הג'ונגל, עם של אנשי-סוסים גבוהים ואציליים, וחמולה שפגם גנטי נפוץ יחסית גורם לרבים מבניה להגיע לגובה ענקי. במערכה ב' יש אורקים, גובלינים, פרנגים ודובלינים. אני לא רואה הבדל איכותני בין מערכה א' ומערכה ב'. השאלה היא כיצד רואים את ההשתייכות הגזעית\אנושית. אם בני כלאים אפשריים, אם הם שייכים לאותה משפחה - אופציה א' יכולה להיות מעניינת יותר "על הנייר" בגלל שהיא מקשה על הניתוק הרגשי שכרוך בהתעסקות עם "גזע" אחר, ומקלה על התייחסות יותר גזענית, קסנופובית או סתם לא מעורבת כלפי הזרים הללו. אבל אין בעצם שום דבר מהותי שמונע מאופציה ב' להנות מאותם יתרונות בדיוק, אם רק המנחה והשחקנים יחליטו לעשות זאת. אני לא חושב שמאוד נדיר שמנחים מפגישים את השחקנים שלהם עם תינוקות ענקים נטושים, גובלינים נחמדים ואורקים שהריגתם פשוט לא תהיה צודקת בנסיבות הקיימות. הרמה האנושית מתקיימת גם באופציה ב', ואם זוכרים את זה, מה טוב.